יום ראשון, 3 במאי 2015

יום 77: איי גלפגוס (סנטה קרוז)

17.02.2013


חוף גראפטרו

ורוניקה, המדריכה הפרטית שלי, אספה אותי היום לסיור אישי באי סנטה קרוז. נסענו אל חוף גַּרָאפַּטֶרוֹ (Garrapatero) הנמצא בחלקו הדרום מזרחי של האי. כשהגענו, היינו ראשונים בחוף, ואני מיהרתי לטבול במי האוקיאנוס. קשה לתאר את ההרגשה של טבילה במים, עם מה שהלך מסביבי: שקנאים צללו לתוך המים, רק מטרים ספורים ממני - כדי לצוד דגים, ולידי שחו איגואנות ימיות יפהפיות. שחיתי כחצי שעה במים החמימים ואחר כך רדפתי קצת אחרי איגואנות על רצועת החוף. 

שקנאים בחוף גראפטרו
אני בחוף

מכתשי התאומים

התחנה השניה להיום הייתה מכתשי הלבה "לוס חֶמֶלוֹס" (התאומים, Los gemelos). בעבר היו כאן שני מצבורי מגמה, שקרסו מכובד משקלם, וכך נוצרו שני מכתשים בעומק של כ-80 מטרים. כיום אין כמעט זכר לעברו הגעשי-הפעיל של האי, ותחתית המכשתים גדושה בצמחיה ירוקה. סיירתי עם ורוניקה סביב המכתשים וקיבלתי קצת הסברים על אופן יצירתם ועל החי והצומח באיזור. היה לי מעט קשה "לתפוס" את המכתשים במצלמה שלי, אך בלי ספק - זהו אחד מהנופים המרשימים של האי סנטה קרוז.
לטאת לבה ליד המכתשים
אחד מצמד המכתשים

צבים!

מן המכתשים נסענו אל חווה הגובלת בפארק הלאומי. זהו אחד מהמקומות בהם ניתן לפגוש את צבי הענק של גלפגוס, ללא מחסומים כלשהם. לפי ההנחיות באיי גלפגוס, מותר להתקרב לצבים עד למרחק של שני מטרים, אך ורוניקה לא ממש הקפידה על זה איתי. כבר בדרך אל החווה פגשנו את הצב הראשון, וורוניקה ביקשה מהנהג לעצור את הרכב, כדי שאוכל להצטלם עם הצב. 
בחווה עצמה הייתי צריך לנעול מגפיים עד הברך, כדי שלא אלכלך את הנעליים שלי בבוץ. בשטח החווה הסתובבו כמה צבי ענק אציליים. פשוט לא יאמן, שחלקם עברו כבר את גיל מאה השנים, ואולי בקעו לעולם בכלל בסוף המאה ה-19. הם היו פה הרבה לפניי, ורבים מהם יחיו גם הרבה אחריי (כלומר, בתנאי שבני האדם לא יספיקו להרוס לגמרי את כדור הארץ). הצבים הם די פחדנים וביישנים, וכל רעש קטן סביבם מביא אותם להתחבא בתוך שריונם הענק. בכל זאת הצלחתי להתקרב מספיק כדי להצטלם עם חלקם. 

הצב הראשון שלי
בדרך לחווה
צב ענק
אני וחבר

מנהרות לבה

באותה החווה נמצאת כניסה למערכת של מנהרות לבה. חלקו החיצוני של זרם הלבה התקשה ויצר את קיר המנהרה, בזמן שחלקו הפנימי המשיך לזרום והפך את המנהרה לחלולה. באיזור בו ביקרתי היו בעבר מספר זרמי לבה בתקופות שונות, ולכן המנהרה היתה רב-שכבתית. כשהלכתי בתוכה, הגעתי לחלק בו יכולתי לדחוף את ראשי מבעד לחור שנוצר בתקרה. דרך אותו החור הבחנתי בתקרתה של מנהרת לבה נוספת. 
כשסיימתי להסתובב בחווה, הייתי חייב להיכנס לשריון ריק של אחד מהצבים, שעומד כאן עבור תיירים. הרי כבר כמה פעמים בחיים יוצא לי להצטלם בתור צב? 

חלק ממנהרת הלבה
מטפס להציץ בקומה השנייה
אני-צב

פוורטו איורה

כשהסיור הסתיים, חזרתי אל פוורטו איורה. הרבה עסקים מקומיים היו סגורים, כנראה בגלל שילוב של יום ראשון עם העובדה שמחר נערכות בחירות כלליות באקוודור. ישבתי כמה דקות בגלידריה נחמדה בטיילת צ'רלס דרווין: הגלידה הייתה טובה, אך היתושים כאן חגגו על הרגליים שלי. בהמשך היום קניתי עוד כמה מתנות למשפחה, אכלתי ארוחה אחרונה במסעדה האהובה עלי וחיפשתי נואשות אינטרנט תקין. זה היה הערב האחרון שלי בפוורטו איורה הקסומה ; מחר אני צפוי להפליג אל האי הגדול ביותר של הארכיפלג, איזבלה.