או שבעצם לא ממש בוקר... התעוררתי בשתיים בלילה בגלל הג'ט הלג. הצלחתי להירדם עוד קצת עד שהתעוררתי ביחד עם אבא בסביבות השעה ארבע. ביום הראשון של הטיול בניו יורק תכננתי להגיע אל הסֶנְטְרָל פַּארְק (Central Park) העצום שבלב מנהטן. ראשית, היינו צריכים להמתין עד זריחת השמש ועד פתיחת הסופרמרקט הסמוך אלינו של רשת טריידר ג'ו (Trader Joe).
מכיוון ולא מיהרנו אל הפארק, ירדנו תחילה אל הרכבת התחתית כדי לרכוש כרטיסי נסיעה. קנינו כרטיס נטען שישמש את שנינו: בכל כניסה אל התחתית העברנו אותו פעמיים. מכאן הלכנו אל סניף הטריידר ג'ו שברחוב ה-14 והמתנו מעט עד שנפתח. קנינו קצת אוכל ומים לימים הקרובים וחזרנו אל החדר כדי לאכול את ארוחת הבוקר. כשסוף סוף היינו מוכנים, התחלנו את הטיול האמיתי שלנו בעיר.
נסענו עם הרכבת התחתית עד כיכר קולומבוס, בצומת של הרחוב ה-59 והשדרה השמינית. תחנת "הבית" שלנו שירתה אך ורק את הקו האפור (L), הנוסע במנהטן לרוחבו של רחוב מס' 14. לכן למרבית היעדים שלנו בטיול היינו צריכים להחליף לקו נוסף של התחתית. אמנם כבר נסעתי בהרבה רכבות תחתיות בעבר, אבל לזו של ניו יורק יש את האופי המאוד ייחודי שלה. רוב התחנות לא נקיות והאוויר בתוכן לא הכי-נעים-לנשימה. ועדיין - יש לרכבת התחתית פה קסם מיוחד, כנראה הודות לגודלה של העיר ולאופי הקוסמופליטי שלה.
נכנסנו אל הפארק העצום - הריאה הירוקה שבלב מנהטן. הסנטרל פארק תחום במזרח ע"י השדרה החמישית ובמערב ע"י השדרה השמינית (כ-800 מטרים רוחבו) ומשתרע בין הרחוב ה-59 בדרום הרחוב ה-110 בצפון (כ-4 ק"מ אורכו). הוא עוצב ותוכנן כדי שיראה כמו שטח טבעי ; שולבו בו אגמים מלאכותיים, מסלולי הליכה ועשרות פסלים. המסלול שתכננתי לפארק כלל ביקור בנקודות הציון המפורסמות ביותר בו וברחובות התוחמים אותו. הצטיידתי מראש במפה מפורטת של הפארק ; מפות כאלה ניתן לרכוש גם בדוכני המידע לתיירים, הפזורים ברחבי הפארק.
נכנסנו אל הסנטרל פארק והלכנו לכיוון האגם הדרום-מזרחי שלו, שידוע בתור The Pond. סמוך לאגם זה נפתח בעונת בחורף משטח החלקה על הקרח (The Wollman Rink). איזור המשטח היה כרגע תחת נקיונות והכנות לקראת עונת החורף הבאה. חצינו את גשר גֶּפְּּּּסְטוֹו (Gapstow Bridge) בזמן שאבא שלי תהה בקול אם יש דגים באגם.
 |
| אבא עם כרכרה בסנטרל פארק |
מונומנט שרמן
הליכה לא ארוכה מהגשר הביאה אותנו אל מונומנט שֶׁרְמַן, שנבנה לזכרו של הגנרל האמריקאי וויליאם טקומסה שרמן (William Tecumseh Sherman) ונמצא בפינה הדרום-מזרחית של הסנטרל פארק. שרמן היה מהגנרלים הבולטים שלחמו עבור הצפון במלחמת האזרחים האמריקאית ומונה למפקד צבא ארה"ב לאחר המלחמה. המונומנט הוצב כאן בשנת 1903 בכיכר בשם גְּרַאנְד אַרְמִי פְּלַאזָה (Grand Army Plaza).
 |
| מונומנט שרמן |
בית הכנסת עמנו-אל
ממונומנט שרמן הלכנו צפונה לאורך השדרה החמישית, כשאנחנו פוסחים על ביקור בגן החיות של הסנטרל פארק.
בפינת הרחוב ה-65 והשדרה החמישית ניצב בית הכנסת הרפורמי עמנו-אל (Congregation Emanu-El of New York). בית הכנסת המקורי של הקהילה הוקם בשנת 1845, אך עבר למבנה הנוכחי בשנת 1929. זהו בית הכנסת הגדול בעולם. עצרנו מחוץ לבית הכנסת רק כדי לצלם אותו ; לא כל כך התחשק לנו להתעכב ולהכנס לביקור ארוך בתוכו.
 |
| בית הכנסת עמנו-אל |
הפסל של באלטו
לאחר עוד הליכה קצרה בשדרה החמישית פנינו בחזרה אל תוך הפארק, כשהיעד הבא היה הפסל של הכלב בַּאלְטוֹ (Balto). באלטו היה כלב האסקי סיבירי, שסייע בשנת 1925 בהעברת חיסון למחלת הדיפטריה לעיר נוֹם שבאלסקה. הוא הוביל את קבוצת הכלבים של גונאר קאסן הנורבגי, הציל את חייו של קאסן ואיתר את הדרך לנום בזמן סופת שלגים עזה.
כמה חודשים אחרי המאורע כבר הוצב פסלו של באלטו בסנטרל פארק בניו יורק. כיום זהו אחד מהפסלים האהובים ביותר בפארק.
 |
| הפסל של באלטו |
שדרת הסופרים
המשכנו אל עבר שדרה מפורסמת התוך הפארק - "המוֹל" (The Mall). בצידי השדרה נמצאים פסלים רבים של סופרים ומשוררים ולכן היא גם ידועה כ"המסלול הספרותי". עצרנו כאן למנוחה על הספסלים הארוכים התוחמים את השדרה. היה כיף לנוח, לספוג את האווירה של המקום ולהנות משלישיית אמנים, שביצעו שירים אמריקאיים ישנים ומוכרים.
בקצהה של השדרה ראינו את מזרקת בת'סדה, אך לעת עתה עקפנו אותה והמשכנו אל היעד הבא בפארק.
 |
| מבט על מזרקת בת'סדה מקצה המול |
אנדרסן ואליס
הגענו אל קוֹנְסֶרְבַטוֹרִי ווֹטֶר (באמת שאין לי דרך טובה לתרגם את זה... Conservatory Water), אגם מלאכותי בצידו המזרחי של הפארק. האגם עצמו יפהפה ואפשר לשכור לידו שַׁלָט להשטת סירות צעצעוע ממונעות. מסביב לאגם אפשר למצוא כמה פסלים מקסימים. אחד מהפסלים הללו הוא פסלו של הנס כריסטיאן אנדרסן, הסופר הדני הידוע. אנדרסן המפוסל מחזיק ספר פתוח עם אחת מאגדות הילדים אותן כתב: "הברווזון המכוער" וליד רגליו עומד ברווזון קטן.
לא רחוק ממנו נמצא הפסל של אליס בארץ הפלאות, המציג את הדמויות מתוך הספר. מותר לטפס על הפסל הזה ואכן תיירים רבים המתינו בתור כדי שיוכלו להצטלם עם אליס, הכובען או על אחת מהפטריות.
 |
| הפסל של הנס כריסטיאן אנדרסן |
 |
| אני עם אליס וחברים אחרים |
מזרקת בת'סדה
חזרנו אל מזרקת בֶּתֶ'סְדָה (Bethesda) - המזרקה המפורסמת ביותר בסנטרל פארק. המזרקה הוקמה עוד באמצע המאה ה-19 ובמרכזה ניצב פסל גדול של מלאכית. זוהי אחת הנקודות המרכזיות של של הפארק והמוני מבקרים היו כאן ביחד איתנו. סמוך למזרקה נמצאת אחת מהתחנות בהן ניתן לשכור נהג ומרכבת סוסים לטיול רומנטי בפארק.
המזרקה ניצבת סמוך לאחד מהאגמים הגדולים של הפארק (שפשוט נקרא - The Lake). כאן ניתן לשכור סירות משוטים לשייט באגם.
 |
| אבא ומזרקת בת'סדה |
האגם וגשר הקשת
על האגם נמצא הגשר הכי מפורסם ומצולם בסנטרל פארק - "גשר הקשת" (Bow Bridge). הגשר, שאורכו 26 מטרים, נבנה באמצע המאה ה-19. היום הוא נחשב לאחת מהנקודות הרומנטיות ביותר בפארק.
עלינו על הגשר כדי להביט על סירות המשוטים באגם ועל המוני צבי המים החיים בו. אחר כך הגענו לנקודה בה ניתן לצפות על הגשר הקטן והיפהפה.
 |
| על גשר הקשת |
 |
| האגם והגשר |
שדות התות
אתר פופולרי נוסף בפארק הוא המונומנט לחבר להקת הביטלס, ג'ון לנון. לנון נרצח ב-1980 בפתח בניין דקוטה, הסמוך לסנטרל פארק. מספר שנים אחר כך נחנכה כאן אנדרטה לזכרו הנקראת "Strawberry Fields". במרכז האנדרטה הפשוטה נמצא מעגל פסיפס סביב המילה "Imagine", כשיר הסולו המפורסם ביותר של לנון.
כשהגענו לאנדרטה ישב שם אמן רחוב, שביצע באופן לא הכי מוצלח שירים של הביטלס לפי בקשת הקהל. עצרנו כאן לכמה דקות כדי להקשיב לו. יחד איתנו היו עוד המוני תיירים וגם איזה צוות צילום מוזר ממדינה סקנדינבית כלשהי (ההשערה שלי - דנמרק). לא הבנתי אם האנשים בצוות הצילום רק שיחקו אותה מטומטמים או שהם באמת היו סתומים ; הם ביקשו שוב ושוב מהזמר לבצע שירים שאינם של הביטלס...
יצאנו מהפארק אל השדרה השמינית, שם נמצא בניין דקוטה. לא יכולנו לראות הרבה מהבניין בגלל עבודות שיפוצים.
 |
| "שדות התות" |
טירת בלוודיר
שבנו אל לבו של הפארק, כשהיעד הבא שלנו הוא טירת בֶּלְווֶדִיר (Belvedere Castle). הטירה נבנתה במחצית השנייה של המאה ה-19 בתור מה שמוגדר כ"מבנה שטות" - כלומר מבנה חסר-ייעוד פרט לקישוט הפארק. בחלוף השנים היא דווקא כן זכתה למספר שימושים כמו תחנת תצפית למכבי אש ותחנת חיזוי מזג-אוויר. כיום הטירה משופצת ומשמשת כמרכז מבקרים בסנטרל פארק וכנקודת תצפית.
ממש מתחת לטירה נמצא "אגם הצבים", ואכן - ראינו המוני צבים מנצלים את היום החמים ו"משתזפים" על גבי הסלעים, המקיפים את האגם הקטן. מעבר לאגם יכולנו להבחין בשטח הפתוח הגדול ביותר בפארק - המדשאה הגדולה.
 |
| טירת בלוודר |
 |
| צבים נהנים מהשמש |
מחט קליאופטרה
הייתי מוכרח לראות את מחט קליאופטרה (Cleopatra's Needle) . בטיול הראשון שלי בחו"ל, ראיתי את המחטים המוצבות בפריז ובלונדון ולכן ידעתי שאני חייב לבקר גם במחט של ניו יורק. ה"מחט" היא למעשה אובליסק מצרי, שהוענק במתנה על ידי שלטונות מצרים בסוף המאה ה-19 לממשלת ארצות הברית. האובליסק, שגובהו 21.6 מ' ומשקלו מעל 190 טונות, מוצב בפארק מאחורי מוזיאון המטרופוליטן.
 |
| אני והמחט |
(מבט על) מוזיאון גוגנהיים
עקפנו את מוזיאון המטרופוליטן, שבו תכננתי לבקר מאוחר יותר במהלך הטיול, ושבנו אל השדרה החמישית. הלכנו מעט לאורכה עד שהגענו אל מוזיאון גּוּגֶנֶהַיים (Guggenheim Museum). לא תכננתי לבקר במוזיאון הזה: מראש סיכמתי עם אבא שלא נבקר במהלך הטיול במוזיאונים של אמנות מודרנית.
ישבנו כמה דקות מחוץ למוזיאון רק כדי להביט בארכיטקטורה המיוחדת שלו. המעגלים הלבנים שוברים את המבנה המאוד "קובייתי" של הבניינים הסמוכים. היה לנו ברור מאד מדוע זהו אחד מהמבנים המפורסמים של ניו יורק. אני מניח שאם אחזור בעתיד לניו יורק ביום חורפי קר, אחזור הנה כדי לבקר במוזיאון.
 |
| מוזיאון גוגנהיים |
המאגר של ג'קי
התחנה האחרונה בסיור הרגלי שלנו בסנטרל פארק הייתה מאגר המים ע"ש ג'קי קנדי-אונאסיס (Jacqueline Kennedy Onassis Reservoir). זהו גוף המים הגדול ביותר בסנטרל פארק ובמנהטן כולה. המאגר הוקם כאן כדי לספק מים לתושבי מנהטן, אך כיום הוא משמש בעיקר כאטרקצייה תיירותית.
ראינו מקומיים רצים במסלול ההליכה, המקיף את המאגר. אנחנו הקפנו אותו באיטיות עד שיצאנו מן הפארק בחלקו המערבי - שוב אל השדרה השמינית. גם לאבא וגם לי כבר כאבו הרגליים, למרות שהיום עדיין לא היה קרוב לסיומו. החלטנו לחזור אל החדר שלנו כדי לנוח ולתכנן מה נעשה בערב.
המשך היום - בפוסט הבא.
 |
| מאגר המים, תצפית אל עבר השדרה השמינית |
