צרפת: יום בנוביק

19.06.2019

היכרות עם נוביק

היום לא תכננו טיולים מיוחדים והקדשנו את היום לכפר נוּבִיק סוּר לִיל (Neuvic sur l'Isle), בו גרים הוריו של איוור. כמו מרבית הכפרים במחוז הדורדון, אין פה אטרקציה תיירותית מיוחדת, אלא זה פשוט... נו, כפר. בצהרי היום יצאנו ברכב לסיור קטן בנוביק וסביבתו. 

הגענו אל מרכז הכפר - ואיוור ערך לי כאן את הסיור "המקיף". ראינו את כנסיית סנט פייר וסנט פול הקטנה, שסביבה נבנה מרכז הכפר. מול הכנסייה ניצבת אנדרטה לחללים בני-נוביק ממלחמת העולם השנייה. למרות שלא היה כאן הרבה מה לעשות, נהניתי מפסלי-חיות על הכנסייה ועל מזרקה יבשה סמוכה.

מכאן נסענו אל השאטו של נוביק. השאטו הוקם לגדת נהר האִיל (Isle) במאה ה-16 והיה בבעלות פרטית עד 1950. הבעלים האחרון של השאטו העביר אותו לאגודה המסייעת לילדים. חלק מחדרי השאטו פתוחים כיום לסיורים בחודשי הקיץ ובמקום גם פועלת מסעדה. אנחנו רק עצרנו להתבונן בשאטו מבחוץ ; אני מוכרח להודות שהייתי מופתע למצוא בית-אחוזה גדול כל-כך בכפר קטן כמו נוביק.

הכנסייה של נוביק סור ליל

מזרקת חזיר בקיר הכנסייה

האנדרטה לחללי מלחה"ע ה-II

השאטו של נוביק

לבד ביער

איוור הבטיח לי כבר מתחילת השבוע שייקח אותי לחלקת היער של המשפחה שלו. לפני כמה שנים אבא שלו קנה שטח לא-קטן ביער הסמוך לנוביק. אחרי שאיוור הראה לי את כל שטחה של החלקה, ישבנו לנוח ליד הבקתה הניידת וצפינו ביער. אסור לבנות בשטח זה בתים צמודי קרקע ולכן אביו הכניס לפה קראוון נייד וגידר את השטח שמסביבו כדי למנוע פלישה של חזירי-בר.

עלה לנו הרעיון להישאר ולישון פה בביקור הבא: בקתה כבר יש ; צריך רק מזרנים או מיטה מתקפלת ולהביא מספיק אוכל ומים למספר הימים הרצוי. השירותים יהיו בטבע ויש שם מספיק שטח ביער כדי שכל אחד ימצא את פינת השירותים הפרטית שלו. ומה אין? - ווי-פיי ונראה לי שאיוור יהיה משועשע לראות אותי שורד בלי זה למשך כמה ימים.

ביער

סימון הגבול בין חלקות היער

פרח ביער

על-האש

כשחזרנו לבית בנוביק, איוור שיתף את תכניות הקמפינג עם הוריו (ואמא שלו כבר התחילה לחפש מיטות פשוטות לבקתה ביער). בהמשך אחר הצהריים והערב התחלנו בהכנות לקראת ארוחת הברביקיו. הכנו שיפודים, ארגנו את השולחן שבחוץ וצילמנו את ברני, הכלב המזדקן, ממתין לטעימות.

בזמן הארוחה הצטרפה אלינו גם חתולה שהגיעה לביקור מהשטח של השכנים. לימדתי את המארחים ההולנדים שלי את השם הגנרי הישראלי לחתולים: "מיצי". מיצי לא הביעה התנגדות לשם ושמחה לקבל חלק מהשאריות.

זה היה סיום נפלא ליום שלו בנוביק ; דוגמא לכפר שקט באמצע מחוז הדורדון. אולי אפילו - שקט מדי. 

ברני ממתין לארוחה

מתארגנים