הולנד: מחנה הריכוז בפיכט ואגם אייזרן מן

02.09.2020

פיכט

בשנתיים האחרונות טסתי פעמים רבות להולנד, אך טרם ביקרתי באחד מהאתרים שהכי רציתי לראות: אתר הזיכרון למחנה הריכוז בעיירה פִיכְט (Vught). תקופת הקורונה הייתה זמן מצוין לביקור כאן: זהו לא אתר תיירותי במיוחד ולא ציפינו להיתקל במבקרים רבים. כמו כן, כל מוזיאון בהולנד עבר למתכונת של הזמנת כרטיסים מראש אונליין ; אי אפשר פשוט לבוא ולהיכנס - זוהי דרך מצוינת לשליטה בכמות המבקרים באתרים. אִיווָר מצא לנו גם פעילות נוספת באיזור פיכט לשעות הצהריים: הליכה סביב האגם המקומי.

פיכט השלווה יושבת צפונית-מזרחית לטִילְבּוּרְח, ממש ליד בירת בְּרַבַּנְט, דֶן-בּוֹש (ס' הרטוכנבוש). הרכבת מטילבורח לא עוצרת בתחנת הרכבת של פיכט. אפשר להגיע לכאן באוטובוס מדן-בוש או באמצעות רכב פרטי. הנסיעה באוטו מטילבורח לא הייתה ארוכה במיוחד. 

האתרים שביקרנו היום: מחנה פיכט והליכה סביב האייזרן מן

מחנה פיכט

ביערות שממערב לפיכט הוקם בשנת 1942 מחנה ריכוז ושילוח של הנאצים - אחד מחמישה שהוקמו על אדמת הולנד. המחנה נקרא בגרמנית על שם העיר הסמוכה - KZ Herzogenbusch, אך בהולנדית הוא קרוי פשוט "מחנה פיכט" Kamp Vught. האסירים הראשונים שהגיעו אל המחנה נאלצו לסייע בהקמתו עד פתיחתו הרשמית בראשית 1943. במחנה פיכט נכלאו בין השנים 1943 ל-1944 כ-31,000 אסירים - כמעט מחציתם יהודים והשאר מתנגדי משטר וקבוצות נרדפות שונות. 

במחנה נפתחו סדנאות עבודה של חברת "פיליפס" הידועה (שיוסדה בעיר הסמוכה איינדהובן). בעלי החברה ניסו להקל על תנאי העבודה של האסירים, סיפקו להם אוכל וניסו למנוע את גירושם למחנות ההשמדה במזרח אירופה. לאחר המלחמה קיבל בעל החברה, פריץ פליפס, תעודת "חסיד אומות עולם" על הצלת חייהם של 382 יהודים.

מחנה פיכט אמנם לא היה מחנה השמדה, אך עדיין נרצחו בו 750 בני אדם. רבים אחרים נשלחו אל מחנות ההשמדה שבפולין. ביוני 1943 גורשו כל הילדים היהודים אל סוביבור - שם נרצחו. אירוע ידוע נוסף הוא האסון בחדר 115: מפקד המחנה החליט להעניש קבוצת נשים וכלא 74 מהן בחדר קטן למשך 14 שעות. כשהחדר נפתח למחרת, נתגלו בו עשר גופות. 

הטבח הגדול ביותר בוצע ביום בו שוחרר המחנה - 26 לאוקטובר 1944. עקב התקדמות כוחות בעלות הברית בהולנד פונו רוב האסירים למחנות בעומק השטח הנאצי, כשבפיכט נשארו רק כמה מאות מהם. כוחות בעלות הברית גילו בעת שחרור המחנה את גופותיהם של כ-500 אסירים, שנרצחו בבוקר יום השחרור ונערמו בערימות ליד שערי המחנה. 

היום יושב על חלק משטח המחנה אתר לאומי - Nationaal Monument Kamp Vught. סמוך לו (ובאופן די מזעזע) הוקם בית כלא. אתר המחנה גובל בחומת בית הכלא ועורר אצלנו תהיות אם זה באמת המקום הנכון להציב בו מתקן כליאה.

הכניסה לאתר ההנצחה למחנה פיכט

הביקור במחנה מתחיל בקבלת מכשיר סיור אינטראקטיבי ובסרט קצר בהולנדית. אחרי הסרטון המשכנו אל התצוגה הראשית. מטרתה של התצוגה הוא לספר את סיפורה של מלחמת העולם השנייה עם התמקדות בהולנד. יש בה מידע רב ואינטראקטיבי על אסירי המחנה ; בהתאם להנחיות הקורונה הציבו עמדות חיטוי רבות - מעשה שאולי כדאי להפוך לקבוע בכל מקום בו יש מסכי מגע.

חלק מתצוגת המוזיאון בפיכט

לאחר הביקור במוזיאון יצאנו אל שטח המחנה. שטחו של אתר ההנצחה הוא רק חלק קטן מגודלו המקורי של מחנה הריכוז. ניתן לראות זאת בדגם המחנה שמציג את גודלו האמיתי. עברנו בין הביתנים שהציגו בפנינו את תנאי המחיה של האסירים: מהחדר המרכזי לחדרי השינה המשותפים ועד המקלחות. בקצהו של המחנה הגענו אל יד הזיכרון לילדים היהודים של פיכט. זוהי אנדרטה צנועה ומרגשת, שעוצבה עם פסלים דמויי צעצועים. בסוף הביקור בשטח המחנה עברנו בקרמטוריום בו שרפו את הגופות של האסירים שנרצחו כאן ובחדר המשחזר את גודלו של "חדר 115". 

בחזרה לשטח המוזיאון אפשר למלא פתקים אישיים לתלייה על הלוח ולבקר בחדר המנציח את שמות המתים במחנה. כאן גם מסתיים הסיור באתר ההנצחה.

דגם המחנה וחלק מהמבנים שמוצגים באתר הזיכרון

השלווה היום במחנה

עמדת שמירה מחוץ למחנה

האנדרטה לילדים היהודים: "הילד איננו ואני אנה אני בא"

שחזור לחדר 115 בו נכלאו 74 נשים

חדרי הקרמטוריום

אגם "אייזרן מן"

מהמחנה המשכנו בנסיעה קצרצרה אל עבר אגם אַייזַרֶן מַן (אגם "איש הברזל" - De IJzeren Man), שנמצא כמה מאות מטרים ממנו. זהו אגם מלאכותי, שנוצר עקב חפירה בשטח זה במהלך המאה ה-19. החפירה יצרה אגם רדוד - עומקו הממוצע כ-1.5 מ' ואורכו המקסימלי הוא כ-1.8 קילומטר. בחופו הצפוני של האגם נמצא אתר נופש, שהיה יחסית מלא ליום חול. רבים באים לכאן בסופי שבוע כדי לטבול במימיו הנקיים של האגם. 

איוור מצא באינטרנט מספר מסלולים סביב האייזרן מן ; לא רצינו ללכת הרבה ובחרנו במסלול שאורכו כ-5 קילומטרים ומקיף את האגם. ההליכה מאוד פשוטה וכצפוי מהולנד - שטוחה וללא עליות או ירידות. מזג האוויר היה נפלא ומושלם להליכה ולתמונות. הקפנו לאט את האגם בכיוון השעון. באחת מנקודות התצפית, שישבה בפינה המערבית ביותר שלו, מצאנו ספסל וישבנו לאכול את ארוחת הצהריים. הכנו מבעוד מועד סנדוויצ'ים ופחיות שתייה בבית. 

ההליכה השלווה בטבע הייתה בהחלט ניקוי ראש חיוני לאחר חלקו הראשון והקודר של היום הזה. בהחלט אשמח לחזור לאייזרן מן בפעם אחרת לאחד ממסלולי ההליכה הארוכים יותר סביבו.

מתחילים את הטרק הקצר

האי שבחלקו הרחב של האגם

אחת מנקודות התצפית על האגם

כאן אכלנו ארוחת צהריים - הנקודה המערבית ביותר של האגם