זקינתוס - חלק שני

המשך לפוסט הקודם לדירוג עשר החווית שהכי אהבתי בזקינתוס:

3. חוף הספינה הטרופה

ביום הרביעי שלנו בזקינתוס נסענו עם הרכב לכיוון צפון. הדרך עצמה לא הייתה ארוכה מבחינת הקילומטרים, אבל בזקינתוס אי אפשר לנהוג מהר מדי. היעד העיקרי שלנו להיום היה חוף הספינה הטרופה - החוף המפורסם ביותר באי, ואחד מהמפורסמים בכל אירופה. שמו הרשמי של החוף הוא נַבָאגִיוֹ (Navagio, Ναυάγιο).
את החוף אפשר לראות בשתי דרכים: דרך הים אן דרך היבשה. הדרך הימית דורשת שייט מאחד מהנמלים של האי עד החוף. נכון לשנת 2024 אסור למטיילים להגיע אל החוף עצמו, עקב קריסת סלעים בו ב-2022, שלמרבה המזל לא הסתיימה בהרוגים. בדרך היבשתית (שבה בחרנו) מגיעים לנקודת תצפית כדי להביט על החוף ועל הצוקים המקיפים אותו. זוהי נקודת תצפית בלבד ואין אפשרות לרדת ממנה אל החוף.

הגענו לאיזור החנייה של חוף נבאגיו ומשם ציפתה לנו הליכה קצרצרה עד למרפסת תצפית מאולתרת, בה אפשר לראות זווית מסוימת של החוף. רוב התיירים ממשיכים מכאן לנקודת התצפית השנייה, שבה אפשר לראות את החוף בכל יופיו. החסרונות כאן: יש ללכת בין סלעים (ולכן נעליים סגורות מומלצות) וקיים כאן עודף מעיק של תיירים. הליכה קצרה הביאה אותנו לצוק התצפית, בו היינו צריכים לפלס את דרכנו בין תיירות יפניות, שחשבו שהן הגיעו לנקודת תצפית פרטית משלהן. ועדיין, הנוף בהחלט הצדיק את ההגעה לכאן: מפגש צבעים מהפנט של כחול, ירוק, לבן - וספינה טרופה אחת באמצע. 
דירוג לחוויה: ✪✪✪✪✪

חוף הספינה הטרופה (נבאגיו)

סירות מול הספינה הטרופה (היה אסור לעלות אל החוף בעת הביקור שלנו בזקינתוס)

4. מנזר אנאפוניטריה

מחוף נבאגיו התחלנו את דרכנו חזרה לכיוון הווילה שלנו, עם שתי עצירות קצרות בדרך. הראשונה הייתה לא רחוקה - דקות נסיעה בודדות: מנזר אַנָאפוֹנִיטְרִיָה (Anafonitria, Αναφωνήτρια). המנזר נמצא סמוך לעיירה, שנקראה על שמו. הוא נבנה עוד במאה ה-14 וידוע בכך שהקדוש המקומי, סנט דיוניסיוס, העביר כאן את שנותיו האחרונות. 
הכניסה למתחם המנזר היא בחינם. הוא עצמו היה שליו ומרגיע. ברחבה שמחוץ לו נמצאות חנויות מזכרות ומסעדות, כך שזו גם יכולה להיות תחנה נחמדה לעצירה והתרעננות. אנחנו עצרנו כאן לדקות בודדות והמשכנו הלאה בדרכנו.
דירוג לחוויה: ✪✪✪

במנזר אנאפוניטריה

5. אקסו חורה

התחנה הבאה והאחרונה שלנו להיום הייתה בכפר אֶקְסוֹ חוֹרָה (Exo Chora, Έξω Χώρα). הכפר נמצא בצידו המערבי של האי וחלפנו בו כשהיינו בדרכנו לחוף הספינה הטרופה. הוא מפורסם בעץ הזית העתיק שניצב במרכזו - עץ בן כ-2000 שנה ; קשה לפספס אותו מוקף בתיירים. 

עצרנו בכפר כדי לחזות בעץ המרשים. אקסו חורה היה עבורנו גם תחנת עצירה מושלמת באמצע הדרך לווילה שלנו, שבדרום האי. ישבנו באחת מהטברנות (גבינת פטה, אלא מה) וביקרנו בחנות מקומית לסבונים, קרמים ותכשירים אחרים. בהחלט מומלץ לעצור כאן - לא רק בגלל העץ.
דירוג לחוויה: ✪✪✪✪

עץ הזית העתיק באקסו חורה

חנות מקומית באקסו חורה

(המשך בפוסט הבא)