21.12.2012
אל המפלים
סוף העולם לא הגיע. אתמול היה ה-20.12.2012, תאריך שרבים הכריזו עליו כתאריך בו תתרחש קטסטרופה גלובלית. שום דבר לא קרה (בינתיים) וכך יכולתי לצאת לביקור בצד הארגנטינאי של מפלי איגווסו. המפלים נמצאים בפארק לאומי המתחלק בין ארגנטינה וברזיל, ומומלץ לבקר בשתי השמורות על מנת לקבל זוויות ראייה שונות על המפלים. מרבית המפלים נמצאים בשטחה של ארגנטינה, ושם ניתן להתקרב אליהם יותר מאשר בברזיל.
אכלתי מהר את ארוחת הבוקר של האכסניה, הכנתי לי אוכל להמשך היום ויצאתי אל התחנה המרכזית של פוורטו איגווסו. לאחר נסיעה קצרה הייתי בין הראשונים שנכנסו אל השמורה. מזג האוויר בבוקר היה די טוב: מעונן עם ממטרים פה ושם.
 |
| הכניסה אל השמורה הארגנטינאית |
מפלים ופרפרים
התחלתי את דרכי בשביל הירוק של הפארק - אחד מכמה שבילים, שנועדו להקל על התיירים להקיף את מרבית האטרקציות בו. בשביל זה לא היו מפלים, אך הוא בהחלט הכניס אותי אל תוך האווירה הג'ונגלית של המקום. היו הרבה שלטי אזהרה שלא להאכיל החיות המוזרות של הפארק - החוֹטְמַנִים (Coati), שכן הם עלולים לתקוף בני אדם. "רשמתי" בפני עצמי לשמור מהם מרחק.
כשסיימתי את המסלול הירוק, התחלתי ללכת במסלול העליון של השמורה, שכשמו - ניתן להשקיף בו על המפלים מלמעלה. עברתי מספר מפלים מדהימים כמו מפלי האחיות ומפלי אדם וחוה עד שהגעתי לנקודת התצפית המרשימה של קצה המסלול. כאן נפרש הנוף של מפלים העוצמתיים נשפכים אל תוך הג'ונגל הירוק - בהחלט מראה עוצר נשימה. בין העצים שסביבי נראו (אבל לא נשמעו, כי רעש המפלים גבר על הכל) המוני ציפורים מקומיות. גם הפרפרים של איגווסו הם מדהימים: ביצעתי ניסיונות רבים לצלם אותם, עד שהצלחתי לתפוס פרפר אחד שיסכים לעצור לרגע עבור המצלמה שלי.
 |
| פרפר באיגווסו עם מפל ברקע |
 |
| המפלים במסלול העליון |
האי סן מרטין
מהמסלול העליון ירדתי אל המסלול התחתון, שמאפשר לצפות במפלים מנקודת מבט שונה. הגעתי גם אל המעבורת הראשונה שיוצאת אל האי סַן מַרְטִין (San Martin). נאמר לי לתפוס את המעבורת הראשונה כדי להימנע מעמידה בתור בהמשך היום, וכך עשיתי. הפלגה של דקות בודדות על הנהר הגועש הביאה אותי אל חופיו של סן מרטין. באי הקטן, שנמצא קרוב מאד למפלים יש כמה מסלולי הליכה, שמאפשרים להתקרב מאד אל זרמי המים. האוויר כולו מלא בנתז מהמפלים, ומקשה מאד על פעולת הצילום: בערך תוך שניה מרגע הרמת המצלמה, העדשה מתכסה בטיפות קטנות. גם עבורי, בתור מרכיב משקפיים, לא היה קל להתקרב אל המפלים מבלי שכל שדה הראייה שלי יחסם בטיפות ; אבל זה היה שווה כל רגע, להרגיש כך מקרוב את עוצמתו של הטבע.
לאחר הביקור הקצר בסן מרטין שטתי בחזרה אל המסלול התחתון, והחלטתי שהגיע הזמן להפסקה קצרה וארוחת צהריים.
 |
| במסלול התחתון |
 |
| חם ולח |
 |
| המפלים, מבט מהאי סן מרטין |
החוטמן נגד נמרוד
בחרתי לאכול את הסנדוויצ'ים שלי על אחד מהספסלים ברחבת המבקרים. בזמן שאכלתי את הסנדוויץ' הראשון, קפץ לפתע חוטמן על השקית שהייתה לידי וניסה לקחת אותה ממני. אני, שאפילו לא ראיתי אותו מתקרב, קפצתי מיד למשוך את השקית ממנו. ואז הוא תקף בחזרה ושרט אותי ברגל. הפקח שהיה ליד קצת כעס עלי, כאילו האכלתי את החוטמן מרצוני. כשהצבעתי לו על השריטה המדממת, הוא לקח אותי אל תוך החנות הסמוכה ועזר לי לשטוף את הפצע האלכוהול. בספרדית שבורה הבנתי ממנו שהשטיפה באלכוהול תספיק, אך התשובה הזו לא סיפקה אותי: רציתי לראות איש מקצוע.
הלכתי אל העמדה הראשית של הפקחים, והם הסיעו אותי אל המרפאה של השמורה. האחות שם חיטאה לי את הפצע בזמן שאני שאלתי אותה: "Hay Rabies en Iguazo?" - מנסה לברר בספרדית האומללה שלי אם יש כלבת באיזור. היא אמרה לי שאין לחיות כאן כלבת, ונרגעתי. בערך. לאחר החבישה הקצרה, הפקח החזיר אותי אל מרכז המבקרים.
 |
| איה איה |
 |
| חוטמן רנדומלי בשמורה |
גרון השטן
בנסיון להתאושש מהתקיפה, המשכתי לטייל בפארק הלאומי. נסעתי עם הרכבת הפנימית של הפארק אל התחנה הקרובה ביותר ל"גרון השטן". בשעה שבה התעכבתי במרפאה מזג האוויר טיפה התקלקל: התחיל לרדת גשם זלעפות שהניס את כל המבקרים אל מקום מבטחים. אני דווקא הלכתי בכיוון ההפוך, שכן הייתי מאובזר במטריה שקניתי אמש. כך מצאתי את עצמי הולך בגשם על מסלול ההליכה הלא-קצר אל גרון השטן. התיק שלי נרטב והנעלים הוצפו במי גשם, אבל זה לא עצר אותי מלהגיע אל המפל הכי מרשים באיגווסו. בחיי לא ראיתי כזו כמות של מים נשפכת בכזו עוצמה: המפל הוא בצורת חצי עיגול, והנתז בתחתיתו כל כל חזק, עד שלא ניתן לראות את היכן הוא מסתיים. איכשהו הצלחתי לשלוף את המצלמה מהתיק כדי לצלם את גרון השטן (מבלי לאבד את המצלמה או המטריה בדרך - שזה הישג גדול).
רק כשהתחלתי ללכת בחזרה אל עבר הרכבת, הגשם נחלש מעט. כשמצאתי מקום מחסה, סחטתי את הגרביים שלי ממי הגשם, והייתי מוכן לקראת החזרה לפוורטו איגווסו. רק דבר אחד היה חסר לי: מזכרת. קניתי באחד מהדוכנים שבשמורה חוטמן קטן מגולף בעץ... כדי לא לשכוח את היום המדהים-מפחיד הזה.
 |
| מפל גרון השטן |
ושוב במרפאה
שבתי אל העיירה למנוחה ומקלחת באכסניה. לאחר ארוחת הצהריים-ערב, דיברתי עם המשפחה כדי לעדכן אותם בכל מה שעבר עלי היום. אמנם אמא הייתה די רגועה מהסיפור עם החוטמן, אבל לאחר שיחת ווטסאפ עם אנדי, שדי הלחיץ אותי, הלכתי למרפאה מקומית. הרופא שם הרגיע אותי שוב לגבי הכלבת, ורק רשם לי אנטיביוטיקה לימים הקרובים כדי למנוע זיהום בפצע. לשמחתי, כל הסאגה של הרופא ובית המרקחת לא הייתה יקרה למדי, ויכולתי לפרוש למנוחת לילה שקטה בחדר הממוזג שלי - בתקווה שלא אפגוש מחר עוד חוטמנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה