14.01.16
טיסה ליוהנסבורג
טיסת הלילה שלי מישראל ליוֹהַנֶסְבּוּרְג (Johannesburg) לא הייתה שקטה לגמרי - מערבולות האוויר מעל אפריקה לא אפשרו לי לישון היטב. נחתתי בשדה התעופה
O.R Tambo קצת אחרי השעה שש בבוקר. זהו נמל התעופה העמוס ביותר באפריקה: בשנת 2014 עברו בו מעל 19 מיליון נוסעים. הופתעתי מהמהירות בה יצאתי מהשדה ; מכיוון וישראלים אינם צריכים ויזת כניסה לדרום אפריקה, עברתי בתור המהיר של ביקורת הדרכונים, אספתי בזריזות את התרמיל שלי והגעתי אל תחנת הרכבת של השדה.
אל סנדטון
בתחנת חַאוּטְרֵיין (Gautrain) בשדה התעופה מנסים להתעלם מהעובדה שהם באפריקה. כשנכנסתי אל התחנה, התבקשתי לזרוק את המסטיק שלי אל הפח ; מסתבר שאסור לאכול או לשתות במתקני הרכבת. רכשתי כרטיס נטען וטענתי אותו בנסיעת הלוך וחזור משדה התעופה.
הרכבת קיבלה את שמה משם הפרובינציה בה היא נמצאת: חַאוּטֶנְג (Gauteng, בשפת הסוֹתוֹ: "מקום של זהב"). זוהי הפרובינציה הקטנה ביותר של דרום אפריקה, אך גם המאוכלסת מכולן. בחאוטנג יושבת אחת משלוש ערי הבירה של דרום אפריקה - פְּרֶטוֹרְיָה (Pretoria), אך בירת הפרובינציה היא יוהנסבורג.
יוהנסבורג, העיר הגדולה ביותר בדרום אפריקה, היא גם מרכז הסחר הגדול ביותר בדרומה של יבשת אפריקה. היא נוסדה בשנת 1886 על ידי הבּוֹרִים, מתיישבים ממוצא הולנדי, בעקבות גילוי מרבצי זהב באיזור.
אני בחרתי לא ללון במרכז העיר, אלא באחד מפרבריה הצפוניים - סֶנְדְטוֹן (Sandton). יצאתי בתחנת חאוטריין של פרבר סנדטון ומיד מולו היה המלון שלי -
Radisson Blu Gautrain. בשעה כל כך מוקדמת של הבוקר החדר שלי לא היה מוכן, אבל עובד הקבלה נתן לי מפתחות לחדר הכושר של המלון כדי שאוכל להתרענן. מקלחת הבוקר התאימה לי מצוין לאחר טיסת הלילה הארוכה. כששבתי אל הקבלה, הציעו לי לקבל ארוחת בוקר במתנה על חשבון המלון, וכמובן שלא יכולתי לסרב להצעה הזאת.
 |
| תחנת החאוטריין של סנדטון, מבט מהמלון |
מערות סטרקפונטיין
נעלתי את התרמיל הגדול שלי במלון וקצת אחרי השעה תשע יצאתי עם חברת
MoAfrika Tours אל הסיור הראשון שלי. את הסיור למערות סְטְרֵקְפוֹנְטֵיין ולאתר מַארוֹפֶּנְג הזמנתי כבר מהארץ. הנהג שאסף אותי היה דרום אפריקאי שחור בשם אדולף ; כשהוא שמע שאני מישראל, הוא מיהר לציין בחיוך: "לא כמו היטלר". טוב לדעת. ליווה אותו ברכב עוד מישהו, שבמשך כל היום לא הבנתי את נחיצותו או תפקידו בכח, כי הוא לא נהג ולא הדריך. המטיילים הנוספים בקבוצה הקטנה היו זוג פנסיונרים מקסימים מאלסקה ותיירת בריטית.
לאחר כשעה של נסיעה מהמלון, הגענו אל מערות סטרקפונטיין (Strekfontein, "מעיין חזק" בשפת אפריקאנס). אלו מערות אבן-גיר, בהן נטיפים וזקיפים רבים. החל מסוף המאה ה-19 נתגלו מאובנים של הומינידים עתיקים במערות. כיום המערות כלולות ביחד עם עוד מספר אתרים באיזור כאתר "עֶרֶשׂ האנושות" (Cradle of Humankind) ברשימת אתרי המורשת העולמית.
את הסיור כאן פתחנו בביקור במוזיאון קטן, אך מרשים במיוחד. נמצאים בו מאובנים רבים של קופי-אדם עתיקים, הסבר על האבולוציה של המין האנושי והסבר על המערות עצמן. אחר כך הצטרפתי עם הקבוצה שלי לקבוצה גדולה יותר לסיור מודרך בתוך המערות. אלו מערות עצומות בגודלן, וקל ללכת לאיבוד בתוכן ללא הדרכה. בחלקים מסוימים הייתי צריך לעבור את המסלול כשאני כמעט-יושב לגמרי, ודי ריחמתי על אנשים גבוהים ממני. לאחר הטיפוס אל מחוץ למערות, הגעתי לפסל של אחד מהחוקרים הראשיים שגילה מאובנים בתוכן. המבקרים במערות יכולים לבחור האם לגעת באפו או בידיו של פסל החוקר. מגע באף מסמל בקשה למזל ומגע בידיים מסמל בקשה לחכמה ; הפעם בחרתי באף.
 |
| במוזיאון הקטן של מערות סטרקפונטיין |
 |
| במוזיאון סטרקפונטיין |
 |
| היציאה מהמערה |
מארופנג
מהמערות נסענו אל היעד השני של הטיול - אתר מארופנג (
Maropeng). כאן יושב מוזיאון העוסק בפרה-היסטוריה והיסטוריה של המין האנושי ; המבנה בו יושב המוזיאון מכוסה במרבדי דשא בחלקו הקדמי, ונראה כמו גבעה מלאכותית.
ציפיתי שמארופנג יהיה מוזיאון ארכיאולוגי, אך התאכזבתי לגלות כי מדובר במוזיאון מודרני ואינטראקטיבי למדי. לדעתי, הוא מיועד בעיקר לילדים ופחות למטיילים בוגרים. עם הכניסה למוזיאון, הובילו את הקבוצה לשייט באבוב גדול, כשמסביבנו מוצגים ארבעת כוחות הטבע: רוח, מים, אש, ואדמה. הרגשתי שהתצוגה הייתה מאוד מצועצעת. לאחר השייט הובילו אותנו להליכה במתקן הנותן אפקט סחרור של וורטקס (ללא שום סיבה הגיונית או קשר לנושא המוזיאון...) ומשם המשכנו אל התצוגה האינטראקטיבית.
התצוגה נמצאת בחלל גדול במוזיאון ומציגה את האבולוציה, את המין האנושי ואת הישגיו. היא כוללת הרבה לחיצות כל כפתורים שנועדו להפעיל את המיצגים, וכפי שכבר ציינתי - מותאמת ברמתה בעיקר לילדים. בקצה החלל הגדול, היה חדר קטן ובו היו כמה מאובנים של חיות עתיקות.
לאחר הביקור הדי מיותר במארופנג, נשארנו לאכול במקום ארוחת צהריים ואחר כך שבנו אל יוהנסבורג. גם שאר חברי הקבוצה די התאכזבו מחלקו השני של היום.
 |
| אתר מארופנג |
 |
| חלל התצוגה האינטראקטיבית |
 |
| חלקו האחורי של מארופנג |
לילה ראשון במלון
הסיור של היום היה קצר, מאכזב ויקר יחסית לתמורה שניתנה. כבר בשלוש וחצי אחר הצהריים שבתי אל המלון, וקיבלתי סוף סוף את החדר שלי.
שמחתי לגלות ששדרגו אותי לחדר במחלקת העסקים שבקומה העשירית של המלון. מיהרתי להתקלח, לנסות לגבות את התמונות שלי מהיום הראשון של הטיול והחזקתי את עצמי עֵר עד שבע וחצי בערב. העייפות הכריעה אותי מוקדם מאד עקב טיסת הלילה הלא-קלה. בסיומו של היום הראשון טרם חשתי שאני באמת נמצא באפריקה, וקיוויתי שזה ישתנה בימים הבאים כאן.
 |
| החדר שלי ב"רדיסון בלו חאוטריין" |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה