16.01.2016
אל המדינה הבאה
הבוקר נפרדתי ממלון רדיסון בלו ונסעתי עם החאוטריין בחזרה אל הטרמניל הבינלאומי של O.R Tambo. בכך הסתיים חלקו הראשון של המסע שלי באפריקה הדרומית. משדה התעופה הגדול של יוהנסבורג עליתי על טיסה של חברת South African אל זימבבואה (Zimbabwe), המדינה ה-27 שלי. נחתתי בעיירת הגבול וִיקְטוֹרְיָה פוֹלְס (Victoria Falls), הקרויה על שם מפלי ויקטוריה העצומים.
התור בשדה התעופה של ויקטוריה פולס היה די מתיש. ידעתי מראש כי ביטלו את ויזת הכניסה המשולבת לזימבבואה וזמביה, ויכולתי לשלם כעת רק על כניסה כפולה לזימבבואה. לאחר קבלת הויזה, יצאתי אל אולם קבלת הפנים, שם חיכה לי נהג מקומי של חברת הטיולים ממנה הזמנתי את חבילת הפעילויות לימים הקרובים.
ויש גם את אייר זימבבואה. לשמחתי לא טסתי איתם. |
קוף במלון, פומבה ברחוב
לנהג שלי קראו טֶמְבָּה (Themba), והוא גם ליווה אותי בחלק מהנסיעות בימים הבאים שלי בויקטוריה פולס. הוא ממוצא שבט נְדֶבֶּלֶה (Ndebele) ובאדיבותו הרבה הוא הראה לי את החלקים המרכזיים של העיר. טמבה הסיע אותי אל המלון שלי - The Kingdom. כבר בכניסה למלון קיבלו את פניי עם מיץ פירות וסחבו לי את התרמיל עד לחדר. כבר בהליכה הקצרה מהקבלה לחדר הספקתי לראות קופיף קטן שפלש לאיזור ההסעדה בקומה התחתונה של המלון. אז אם לא הבנתי את זה עד עכשיו, כן - אני נמצא באפריקה.
החדר שלי היה מרווח מאוד וכלל גם מרפסת. התבקשתי לנעול היטב את המרפסת כאשר אני מחוץ לחדר, כדי למנוע כניסה של קופים פנימה. התרעננתי בזריזות ויצאתי ברגל מהמלון אל סוכנות הטיולים Shearwater כדי לשלם עבור הפעילויות שלי לימים הקרובים.
הדרך למרכז העיירה הייתה קצרה אך לא פשוטה: תחילה הייתי צריך לעבור את מה שאני מכנה "שביל המציקים": חלק די מוזנח של הרחוב הראשי בו ניגשו אלי מקומיים כדי למכור לי מזכרות מכוערות או שטרות-ישנים של זימבבואה. כשסירבתי לקנות מהם משהו, הם פשוט התחילו לבקש שאקנה להם ארוחת צהריים או ניסו לנהל איתי שיחה. כך זה היה בכל פעם בה יצאתי מהמלון או שבתי אליו.
הדרך למרכז העיירה הייתה קצרה אך לא פשוטה: תחילה הייתי צריך לעבור את מה שאני מכנה "שביל המציקים": חלק די מוזנח של הרחוב הראשי בו ניגשו אלי מקומיים כדי למכור לי מזכרות מכוערות או שטרות-ישנים של זימבבואה. כשסירבתי לקנות מהם משהו, הם פשוט התחילו לבקש שאקנה להם ארוחת צהריים או ניסו לנהל איתי שיחה. כך זה היה בכל פעם בה יצאתי מהמלון או שבתי אליו.
כשעברתי את המציקים, תפס אותי מבול. נכנסתי לחנות מקומית כדי לקנות מטריה, אך המוכרות ניסו למכור לי אחת מסוג ז' ב-10$, אז ויתרתי על התענוג והמשכתי ללכת בגשם עד הסוכנות. בדרך ראיתי חזיר בר מסתובב ברחוב וכמוני - מנסה גם הוא למצוא מחסה מהגשם.
בסוכנות הטיולים ישבתי עם סוכנת מעט מבולבלת והתחלתי לסדר את הלו"ז שלי לימים הקרובים. למרות התיאום האי-מייל, רק כאן היא נזכרה להגיד לי שאני היחיד שנרשם לטיול של שמורת צ'ובה בעוד יומיים, ולכן אצטרך לשלם כפול (שזה עוד 170 דולר יותר). אמרתי לה שתמצא יום אחר עבור הסיור ההוא, וכך הטיפול בבקשה שלי התארך והתארך וגרר עוד ועוד טלפונים. העדפתי להקדים את סיור צ'ובה ולצאת אליו כבר מחר, ולדחות את הסיור במפלי ויקטוריה למחרתיים - מאשר לשלם עוד 170 דולר. לאחר כשעה שילמתי על האטרקציות, קיבלתי את הואוצ'רים לימים הבאים ומיהרתי בחזרה אל המלון. הייתי צריך להתארגן בזריזות לקראת הפעילות הראשונה שלי.
The Kingdom |
חזיר בר בצומת הראשי של ויקטוריה פולס |
שייט על הזמבזי
האטרקציה הראשונה שלי בויקטוריה פולס הייתה שייט על נהר הזַּמְבֶּזִי ׁׁ(Zambezi).
הזמבזי הינו הנהר הרביעי בגודלו באפריקה, אחרי הנילוס, הקונגו והניזֶ'ר. מקורות הנהר הם בזמביה, משם הוא ממשיך את דרכו אל אנגולה, חוזר לזמביה וממשיך עד הגבול שלה עם נמיביה. במפגש ארבעת הגבולות של נמיביה, זמביה, זימבבואה ובוצוואנה, נהר הצ'וֹבֶּה מתחבר לזמבזי, ומנקודה זו הזמבזי הוא הגבול הטבעי בין זימבבואה וזמביה. לאחר כמה קילומטרים צונח הזמבזי במפלי ויקטוריה, והוא ממשיך להוות את קו הגבול בין שתי המדינות עד כניסתו לתחומי מוזמביק ושפיכתו אל האוקיאנוס ההודי. כיום קיימים על הזמבזי שני סכרים למטרת הפקת אנרגיה. הקמת סכרים אלו יצרה שני אגמים מלאכותיים גדולים: הראשון הוא אגם קַרִיבָּה (Kariba) שבגבול זימבבואה וזמביה, והשני הוא אגם כַּבּוֹרָה בַּאסָה (Cabora Bassa) שבמוזמביק.
הזמבזי הינו הנהר הרביעי בגודלו באפריקה, אחרי הנילוס, הקונגו והניזֶ'ר. מקורות הנהר הם בזמביה, משם הוא ממשיך את דרכו אל אנגולה, חוזר לזמביה וממשיך עד הגבול שלה עם נמיביה. במפגש ארבעת הגבולות של נמיביה, זמביה, זימבבואה ובוצוואנה, נהר הצ'וֹבֶּה מתחבר לזמבזי, ומנקודה זו הזמבזי הוא הגבול הטבעי בין זימבבואה וזמביה. לאחר כמה קילומטרים צונח הזמבזי במפלי ויקטוריה, והוא ממשיך להוות את קו הגבול בין שתי המדינות עד כניסתו לתחומי מוזמביק ושפיכתו אל האוקיאנוס ההודי. כיום קיימים על הזמבזי שני סכרים למטרת הפקת אנרגיה. הקמת סכרים אלו יצרה שני אגמים מלאכותיים גדולים: הראשון הוא אגם קַרִיבָּה (Kariba) שבגבול זימבבואה וזמביה, והשני הוא אגם כַּבּוֹרָה בַּאסָה (Cabora Bassa) שבמוזמביק.
מפת נתיב הזמבזי, מתוך וויקיפדיה |
אספו אותי מהמלון ביחד עם עוד כמה תיירים אל גדת הנהר. בדרך לשם הספקנו לראות מספר באפלו ואימפלות מסתובבים בשולי הכביש. ליד האניה חיכתה לנו להקה מקומית, שניסתה לבדר אותנו עד תחילת השיט.
השיוטים בזמבזי הם ממוסחרים מאד. ישנן עשרות סירות ואניות היוצאות לשייט בנהר מדי ערב. חלק מהשיוטים כוללים ארוחת ערב מלאה, ואילו אחרים (כמו זה שאליו הצטרפתי) כוללים רק שתייה חינם וארוחה קלילה לנשנוש.
אימפלות בשולי הכביש |
קצת תרבות לפני השייט |
ההפלגה יצאה בסביבות השעה חמש. השייט הוא די ארוך ובמהלכו האניה הקיפה כמה איים בזמבזי בעליון. גשם התחיל לרדת בתחילת השייט, והוא הקשה מעט על הצפייה בחיות. למרות כל הקשיים, הצלחתי לראות היפופוטמים רבים, ציפורי מים ופיל אחד מתרחץ בנהר.
עם התגברות הגשם ירדתי אל הקומה התחתונה של האניה, שם פגשתי זוג דרום אפריקאי נחמד. העברתי איתם את שארית השיט כשאנחנו מדברים על מסלול הטיול שלי באפריקה ועל מסלול טיול ירח הדבש שלהם. הם סיפרו לי שעקב צניחת הראנד הדרום אפריקאי, כמעט כל טיול מחוץ למדינתם הופך ליקר מאד - במיוחד כשזה מגיע למדינות המשתמשות בדולר אמריקאי (כמו זימבבואה...)
בסוף השייט שבתי רעב ומותש אל המלון. לשמחתי, גיליתי כי יש במלון איזור סגור של מסעדות מזון מהיר. אכלתי ארוחת ערב במזללת Spur וחזרתי אל החדר לשנת לילה עמוקה.
אניות על הזמבזי |
בזמן השייט |
פיל בגשם |
שקיעה בזמן השייט |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה