29.10.17
טבילת בוקר
את הבוקר האחרון שלי בסווזילנד פתחתי בטבילה בבריכה החיצונית המחוממת של המלון. התעוררתי מוקדם מדי ולא רציתי להעיר את ג'יימס, אז החלטתי לנצל שוב את הבריכה. לאחר כחצי שעה שבתי לחדר והערתי את ג'יימס לארוחת בוקר ולטיול האחרון שלנו בסווזילנד.
 |
| בוקר אחרון בסווזילנד |
אצטדיון סומשלולו
ציפה לנו יום ארוך, שתחילתו עדיין בסווזילנד הקטנה. לאחר ארוחת הבוקר אסף אותנו מדריך מקומי בשם טוּלָאנִי לסיור קצר בשם "טעמה של סווזילנד" (Taste of Swaziland). בניגוד לטיול היחסית-מאורגן של אתמול, בסיור זה התבקשנו "לזרום" עם המדריך כדי שנוכל לחוות באופן המיטבי את האווירה בממלכה הקטנה.
היעד הראשון של הסיור היה אצטדיון סוֹמְשׁלוֹלוֹ (Somhlolo), שנמצא בעמק אזולוויני. טולאני חנה את הרכב במדשאה שמחוץ לאצטדיון. כבר בשעה מוקדמת בבוקר היו פה מאות מקומיים, שנראה שסיימו כעת צעדה ונהרו אל תוך האצטדיון. טולאני הסביר שהם סיימו הליכה של 15 ק"מ וכעת ימשיכו לעשות פעילות אירובית משותפת.
לאחר פעילות הבוקר בסומשלולו, נסענו אל ביתו של טולאני כדי למדוד בגדי סווזי-מסורתיים. כל החלק הזה נראה לי טיפה מיותר, אבל שיתפתי פעולה במדידות. נו, לפחות שיהיו תמונות מהחלק המטופש הזה של הסיור...
 |
| גם מלך סווזילנד לבש את זה! |
ביקור בכפר סווזי
החלק האחרון של סיור הבוקר היה למעשו חלקו העיקרי: ביקור בבית משפחה סווזי בפאתי העיר מנזיני (Manzini). עצרנו קודם לכן בסופרמרקט במנזיני כדי שנוכל לקנות אוכל ומצרכים למשפחה שאותה נבקר. טולאני נתן לנו 60 ראנד (כ-15 ש"ח) והמשימה שלנו הייתה לקנות אוכל ומצרכים אחרים שיתאימו לכל בני הבית. איכשהו הצלחנו למלא במחיר הזה שקית שכללה גם אוכל לכל המשפחה וכמה חטיפים לילדים.
טולאני הסיע אותנו אל הכפר וכאן התקבלנו בברכה על ידי הסבתא (שלמעשה לא נראתה כזו סבתא...) ושלושת נכדיה החמודים. נכנסנו עימם אל בית הסבתא העגול וקיבלנו הסברים על הבית ועל המבנים שמסביבו. אני חייב להודות שכל החלק הזה של הסיור הרגיש יותר מדי כתיירות-עוני או "פורנו-עוני" ושמחתי כשהוא הסתיים. נסיעה לא ארוכה מכאן החזירה אותנו אל המלון שלנו בעמק אזולוויני.
 |
| עם הילדים |
 |
| טולאני, הסבתא(?) והילדים |
 |
| לול התרנגולות המאולתר |
 |
| הילדה המקסימה |
בחזרה ליוהנסבורג
לאחר ארוחת צהריים זריזה במלון, יצאנו ברכב של ג'יימס לכיוון יוהנסבורג. לאחר שלושה ימים של מזג אוויר מעונן וגשום, השמיים נזכרו להתבהר רק עם עזיבתנו את המדינה. תוך כחצי שעה של נסיעה הגענו על מעבר הגבול ובו המתנו ארוכות עד שזכינו לעבור את שתי תחנות ביקורת הדרכונים: זאת של סווזילנד וזאת של דרום אפריקה.
לאחר חציית הגבול ציפתה לנו נסיעה ארוכה עד ביתו של ג'יימס. ואז זה קרה שוב: כאב הראש הנורא, שתקף אותי בטיסה לפני מספר ימים, חזר. סבלתי במהלך רוב הנסיעה (וג'יימס היה צריך לסבול אותי) עד שלפתע הרגשתי שחרור של לחץ-אוויר וכל כאב הראש נעלם כאילו לא היה. כשהגענו ליוהנסבורג כבר הרגשתי טוב והספקתי לארוז את המזוודה שלי לקראת הטיסה של מחר. אמנם ציפתה לי טיסת ערב, אך את הבוקר האחרון ביוהנסבורג תכננתי לנצל לטיול קצר ואחרון בדרום אפריקה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה