הולנד: מחוז זיילנד ומחסומי הים

08.09.2019

נסיעה לזיילנד

היום החלטנו לנצל את מזג האוויר הטוב של סוף השבוע לטיול במחוז זֵיילַנְד (Zeeland). זהו המחוז המערבי ביותר בחלקה האירופי של הולנד והוא גובל בדרומו בבלגיה. חלק גדול משטח המחוז כולל איים גדולים, המחוברים בכבישים זה לזה ואל היבשה. מחוז זיילנד - "ארץ הים" בהולנדית, הוא ברובו נמוך מאוד וחלק גדול ממנו נמצא מתחת לפני הים. הוא סבל במשך השנים מהצפות חמורות בעת סערות קשות. ההצפה הגדולה האחרונה הייתה זו של שנת 1953: השיטפון גבה את חייהם של כ-2000 איש. לאחר שיטפון זה הוחלט בהולנד על הקמת פרויקט ה-Deltawerken: מחסומים נגד עליית גובה פני הים. כיום המחסומים שומרים על זיילנד ועל חלקים נוספים בהולנד משיטפונות וזכו לפרסום עולמי.

הדרך שלנו אל זיילנד קצת השתבשה: חסימות לא-צפויות בכבישים גרמו לאיוור לסטות למסלול אחר ממה שהוא תיכנן. לבסוף, אחרי נסיעה לא-קצרה חצינו את הגבול בין צפון ברבנט לזיילנד סמוך לעיירה סִינְט פִילִיפְּסְלַנְד (Sint Philipsland). איוור עצר את הרכב לכמה דקות כדי שנוכל לצלם את האיזור.

זיילנד: מבט אל עבר צפון ברבנט (מעבר לתעלה)

האיים של זיילנד

זיילנד נראתה יפהפיה בעיניי. נכון, היא אמנם לא מתקרבת ליופיה של המדינה שנקראה על שמה (ניו-זילנד) ; אבל היא עדיין מרהיבה ביופיה. המשכנו בדרכנו כשאנחנו חוצים מספר גשרים ואיונים עד שהגענו אל האי סְכָאווֶן-דָּאיוֶלַנְד (Schouwen-Duiveland). בעת הנסיעה אל האי היינו מוקפים בהמוני טורבינות-רוח ענקיות, שהשתלבו נהדר בנוף הכחול והירוק.

עצרנו בחלקו הדרומי של האי - כאן כבר תפס אותנו הגשם לכמה דקות. איוור רצה להראות לי את מחסומי האדמה המקיפים את האיים ומונעים את הצפתם. מצד אחד - עיירות שלמות, מהצד השני - פני הים הגבוהים מהן ; וכל מה שמפריד ביניהם זו רצועת אדמה צרה. מרחוק, למרות הגשם - יכולנו להבחין בגשר זיילנד (Zeelandbrug), הגשר הארוך ביותר בהולנד, המחבר בין סכאוון-דאיולנד לאי הדרומי לו - נוֹרְד-בֶּווֶלַנְד (Noord Beveland). 

היעד שלנו להיום היה האי המלאכותי נֵיילְצֶ'ה יַאנְס (Neeltje Jans), המחבר בין שני האיים הגדולים בנקודה מערבית יותר מגשר זיילנד. שם נמצא הפארק בו התכוונו לבקר במחסומי הים.

טורבינות רוח בזיילנד

אני באי סכאוון-דאיולנד. אפשר להבחין בגשר זיילנד ברקע

מחסומי הים

המשכנו בנסיעה עד שהגענו אל הכביש העובר במקביל למחסומי הים. כל חלק מפרויקט ה-Deltawerken זכה לשם משלו, והחלק הנוכחי נקרא Oosterscheldekering - או בתרגום פשוט: "מחסום-הים של שפך-הנהר המזרחי של הסכלדט". האי המלאכותי ניילצ'ה יאנס נמצא באמצע המחסום ולמעשה קוטע אותו למקטע צפוני ולמקטע דרומי. הכניסה אל הפארק היא יקרה יחסית ולא באמת מכסה את הפעילויות החשובות (שילמנו עוד כדי לבקר במחסום ולשייט באניה). האווירה כאן היא די-מיושנת: כאילו העיצוב נתקע אי שם בשלהי שנות ה-90. זה קצת מוזר בהתחשב בכך שזהו אחד מהפרויקטים החשובים של הולנד במאה השנים האחרונות.

לאחר ארוחת צהריים הגענו לסיור המודרך במחסום הים. המדריך הסביר לנו שמחסומי הים המוקדמים היו מחסומים "קלאסיים" שסגרו את הים ויצרו אגמים. בעת תכנון בניית המחסום שבו ביקרנו, החלה לעלות המודעות הסביבתית בהולנד ונערכו הפגנות כנגד סגירת הים. כתוצאה מכך נערך שינוי קיצוני בתוכניות והוקמו מחסומים פתוחים לזרימת המים, שניתן לסגור אותם רק בעת עליית מפלס פני הים. בדרך זו אין בידוד של אוכלוסיות בעלי החיים בין הים הפתוח לשפך נהר הסלכדט.

בתוך המחסום עצמו ביקרנו בתצוגה קטנה, שהציגה את ההיסטוריה של השיטפונות בזיילנד, עם דגש על השיטפון הגדול של 1953. יכולנו לראות פה גם את התהליך המסובך של הצבת מחסומי הים הכבדים במקומם ואת דרך פעולתם. בדיוק כשחצינו את המחסום, היה זה זמן השפל והבחנו בבירור בזרימת המים לכיוון הים הפתוח. המדריך הסביר שכיום המחסומים נסגרים כאשר מפלס מי הים עולה מעל 3 מטרים מגובהו הממוצע. ב-1953 מפלס מי הים הגיע ליותר מארבעה מטרים מגובהו הרגיל ולכן גרם נזקים עצומים. שני קווי הציון הללו מסומנים בקו אדום ברור עבור התיירים המבקרים במחסומים.

חלק ממחסום הים - Oosterscheldekering

אחד מהמחסומים הבודדים המרכיבים את המחסום הארוך

אני ומחסום הים

גובה פני הים בהשוואה לקו סגירת המחסום (התחתון) וקו השיטפון הגדול של 1953 (העליון)

שייט בשפך נהר הסכלדט

לאחר הביקור במחסום הים חזרנו אל המבנה הראשי של ניילצ'ה יאנס לצפיה בסרט, שממחיש היטב את מימדי האסון של 1953. הסרט היה אולי החלק המודרני ביותר של האתר. אחר כך יצאנו לסיור בשאר חלקיו: ראינו את פארק המים הנטוש, תצוגה של אריה ים מסכן, שהמתין להופיע בפני המבקרים (באמת שאין צורך בהופעות כאלו כבר) וביקרנו באקווריום הקטן, המיושן והמלוכלך. 

החלק האחרון שלנו באי המלאכותי היה שייט באוסטרסלכדה (שפך הנהר המזרחי). מכאן יכולנו להביט במחסומי הים הענקיים מזווית שונה ולנוח מעט לפני החזרה הביתה. לאחר השיט, יצאנו לכיוון הבית כשאנחנו חולפים ליד חלקו הדרומי של המחסום. משם המשכנו אל האי נורד-בוולנד ונסענו מזרחה עד ששבנו אל צפון ברבנט.

האניה ששטה בשפך המזרחי של הסלכדט

המחסום - מבט מהאניה

איוור בשייט

בדרך חזרה הביתה: חלקו הדרומי של המחסום

ברחן אופ זום

עצרנו לארוחת ערב בעיר בֶּרְחֶן אוֹפּ זוֹם (Bergen Op Zoom), בה איוור נולד. למרות שלא הספקתי לראות הערב הרבה ממנה, התרשמתי שמדובר בעיר עתיקה ומקסימה, בדיוק מהסוג שאני אוהב. הגענו אל הכיכר המרכזית ושם נכנסנו אל אחת מהמסעדות המקיפות אותה. 

אחרי הארוחה המצוינת איוור הראה לי את חלק מנקודות העניין בכיכר המרכזית ואת השער העתיק של העיר. כדי להכיר באמת את ברחן אופ זום, נצטרך לשוב לכאן בהדמנות אחרת. מכאן ציפתה לנו עוד נסיעה ארוכה לרוחבו של מחוז צפון ברבנט, עד ששבנו הביתה לטילבורח. לקינוח של היום זכינו בקשת בענן גדולה שנפרשה מעל צפון ברבנט ; זה בהחלט היה יום טוב.

בברחן אופ זום

השער העתיק של ברחן אופ זום בשקיעה

סיום נפלא ליום הזה