מלטה / היום השני: האי גוזו

היום השני הוקדש לאי הבינוני מבין שלושת אייה של מלטה - גוזו (Gozo). אם בחלקים מסוימים של האי מלטה יש תחושה של ימי הביניים, אז נראה שגוזו כולו עוד תקוע באותה התקופה. אוטובוס אסף אותנו מהמלון בסליאמה ונסענו במשך כשעה, עם הרבה נקודות איסוף נוספות, אל עבר הנקודה הצפונית של האי מלטה - ממנה יוצאות המעבורות לגוזו. איתנו במעבורת היו כל המועמדות הצעירות לתואר מלכת היופי של מלטה. כל אחת מהן ענדה סרט עם העיר ממנה באה. סילבי ואני לא הפגנו "פטריוטיות" רבה עבור סליאמה, והחלטנו שדווקא מיס-סליאמה הייתה המכוערת מכולן. 

השייט חלף ליד האי הקטנטן קומינו (Comino). האי עצמו בקושי מאוכלס בתושבי קבע, ומשמש בעיקר מקום נופש למקומיים. הספקנו להבחין באחד המבנים היחידים באי - מגדל סנט מארי.
המעבורת הגיעה אל עיירת החוף מְגָ'ר - במלטזית זה נכתב עם האות G ונקודה מעליה (Mġarr) ומשם עלינו על אוטובוס Hop-on-hop-off שעוצר במספר תחנות באי גוזו. 

מגדל סנט מארי באי קומינו

גְ'גַנְטִיָה

התחנה הראשונה שלנו באי גוזו הייתה האתר הארכיאולוגי ג'גנטיה (Ġgantija). מתחם המקדש הזה הוא לא-מי-יודע-מה מפורסם, אבל מדובר באחד מהמקדשים העתיקים ביותר שהשתמרו בעולם. ג'גנטיה  - "הענקית" - הייתה שם עוד הרבה לפני הפירמידות במצרים: משערים שהאתר נבנה בסביבות שנת 3600 לפנה"ס.לא ברור מי היו האנשים שבנו את ג'גנטיה או למי הם סגדו, אבל המקום מספיק מכובד ונכנס ביחד עם אתרים נוספים במלטה לרשימת אתרי המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו. מרחוק ג'גנטיה נראית כיום כמו הר אבנים. צריך להיכנס לתוכה כדי לראות שהמקום תוכנן בקפידה עם חללים בתוכו. 

ג'גנטיה (או: חירבה מספר 1)

באותה התחנה של ג'גנטיה הלכנו לראות טחנת קמח עתיקה, שכבר יצאה מכלל שימוש ומתפקדת כיום כמוזיאון. משם עלינו על האוטובוס הבא אל התחנה הבאה בסיבוב: מערת קליפסו. בתחנה זו האוטובוס מחכה לנוסעים מאחר ואין הרבה לעשות שם: מערת קליפסו הייתה סגורה ורק עלינו אל נקודת תצפית סתמית על מפרץ רמלה. כן, Ramla.

כפר האמנים

התחנה השלישית להיום הייתה בכפר האמנים (Ta' Dbiegi Craft Village) בתוך הכפר עַרְבּ (Gharb). מדובר במתחם מודרני ונקי, שבו נמכרות יצירות מקוריות של אמנים מגוזו... וגם כמה מזכרות רגילות לתיירים. עברנו בין החנויות ולבסוף בחרנו לקנות בסדנה של חרש מתכת - Inkwina: המחירים לא נמוכים, אבל הרשינו לעצמנו לקנות יצירות מעשה ידיו של ג'ון - זה בהחלט עדיף מאשר מחזיק מפתחות שיוצר בסין. את הזמן שנותר לנו עד הגעת האוטובוס ניצלתי כדי להחליף את המכנס לבגד ים, לקראת התחנה הבאה.

כפר האמנים טא דבייגי

הים הפנימי והחלון התכול

נסיעה קצרה הביאה אותנו אל אטרקציות טבע מהבודדות במלטה - בעצם, זוג אטרקציות סמוכות: הים הפנימי והחלון התכול. הים הפנימי הוא אגם קטן שנוצר מקריסה של מערה טבעית אל תוך תהום. היום אפשר לשחות בו וגם לשוט בחלקים העמוקים יותר. הוא עדיין מחובר לים התיכון באמצעות תעלה תת-קרקעית צרה. סמוך אליו - על קו החוף, נמצא החלון התכול (Azure Window): נקרה שנוצרה בסלע לאחר אלפי שנים של התנפצות גלי הים. החלון עצמו לא נראה ממש יציב, אבל זה לא מפריע למקומיים ותיירים לטפס עליו. לי זה נראה כמו משהו יותר מדי בטיחותי.

המקום כולו שימש לפני מספר שנים כרקע ל"חתונה" מפורסמת: זהו האתר בו צולמה סצינת החתונה של חאל דרוגו ודיאנריז טארגריאן (חאליסי) בסדרה "משחקי הכס".

אחרי שטבלנו במי הים הפנימי והצטלמנו כשהחלון התכול מאחורינו, זכינו לראות את האוטובוס בורח לנו. בלית ברירה נאלצנו להמתין בתחנה זו עוד ארבעים דקות. למרבה המזל הים הפנימי מוקף במסעדות ומזללות, אז ניצלנו את הזמן כדי להחליף את בגדי הים ולהתקרר עם גלידה.

החלון התכול

ויקטוריה

התחנה האחרונה באי גוזו הייתה העיר ויקטוריה (Victoria), שנקראה ע"ש המלכה הבריטית. היא העיר הגדולה בגוזו, ועדיין נקראת לפעמים בשמה הקודם - רבט (Rabat), שמשמעותו "עיר גדולה". עלינו אל המצודה של ויקטוריה, שנמצאת בנקודה הגבוהה ביותר באי. ממנה אפשר להשקיף על כל האי, כשהמבנה הבולט ביותר בו הוא הכנסייה המפלצתית בעיירה שֵאוּקִיָה (Xewkija). כנסיית הרוֹטוּנְדָה הזו נבנתה כדי להתחרות בכנסיה גדולה שנבנתה על האי מלטה. היא כל כך עצומה עד שהיא יכולה להכיל בתוכה כמות אנשים גדולה יותר מאוכלוסיית העיירה שבה היא נמצאת.

הכנסיה בשאוקייה

ישנם מספר מוזיאונים בתוך המצודה: המוזיאון לטבע, מוזיאון הקתדרלה, מוזיאון הפולקלור והמוזיאון לארכיאולוגיה. גם בלי ביקור במוזיאונים, המצודה של ויקטוריה היא מספיק עמוסה בנקודות תצפית, תותחים, רחובות צרים וגם אפשרות צילום נחמדה בתוך סד כליאה. השתדלתי להיראות מספיק סובל ; הזיעה הייתה שם כבר מקודם.

מויקטוריה חזרנו אל מג'ר והפלגנו חזרה אל האי מלטה.