מלטה / היום השלישי: החוף הדרומי ומדינה

בבוקר יצאנו עם אוטובוס "דילוגים" במסלול מעגלי אל חופו הדרומי של האי מלטה. האוטובוס לקח אותנו תחילה למיני סיור ב"שלוש הערים" שנמצאות סמוך לוולטה: בירגו (Birgu), סנגלאה (Senglea) וקוספיקואה (Cospicua). הערים מפורסמות מאד בביצורים שמסביבן ואנחנו הסתפקנו במידע שהועבר לנו באוזניות של האוטובוס. לא תכננו מראש לבקר בהן והמשכנו הלאה ליעד הראשון ליום זה.

מרסשלוק

הכפר מרסשלוק (Marsaxlokk) מתואר בצורה קלישאתית לתיירים כ"כפר דייגים ציורי" - וזה בדיוק מה שהוא. הכפר מפורסם בשוק הדגים שלו, שפתוח בימי א' בלבד, ובנמל היפהפה שלו. השוק מלא בדגים ובחיות ים נוספות שעוררו בי בחילה: אני פשוט לא מסוגל לסבול ריח של דגים או רכיכות שונות. כשממשיכים לאורך השוק הוא כבר הופך לשוק חנויות ומזכרות. 

הנמל של מרשסלוק עמוס בסירות מסוגים רבים. הנפוצה מכולן היא סירת הלוּזוּ (Luzzu), סירת עץ שצבועה בצבעים עזים של כחול - אדום - צהוב -לבן. צבעי הסירות ביחד עם הטורקיז של מי הים התיכון והצבעים הבהירים של בתי הכפר יוצרים את אחד המראות היפים של מלטה.

מרסשלוק

המערה הכחולה

ממרסשלוק נסענו אל המערה הכחולה (Blue Grotto) המפורסמת של מלטה. המערה ממוקמת גם היא בחוף הדרומי, וניתן להגיע אליה בסירה מהנמל שבו עוצר האוטובוס. לא תכננו להישאר כאן זמן רב, ומיהרנו לרכוש כרטיסים לסירות שלוקחות תיירים אל המערה. אחרי העמסת התיירים על הסירה, הגענו מהר מאד אל המערה עצמה והשייט הלוך וחזור נמשך בערך כ-20 דקות. מומלץ לבקר במערה הכחולה בשעות הבוקר ובימים בהם אין עננים, שמסתירים את קרני השמש. לא מדובר כאן במערה קלסטרופובית כמו באי קפרי באיטליה, אלא במערה פתוחה ומוארת מאד. גווני הכחול שנוצרים בה עם שבירת קרני השמש, הם פשוט מהפנטים.

בנוסף אפשר להבחין בזמן השייט באי הקטן פִילְפְלָה (Filfla), המרוחק כ-5 ק"מ מחופי מלטה. האי אינו מיושב ומשמש מקלט לציפורים מקומיות. 

המערה הכחולה

חג'ר אים ומניידרה

גם היום לא ויתרנו על ארכיאולוגיה ועצרנו לביקור בשני מבנים מגליתיים בחוף הדרומי.הראשון היה חַגַ'ר אִים (Ħaġar Qim)  והשני מְנַייְדְרָה (Mnajdra) - שניהם בני מעל 5000 שנה. כצפוי מאתרים מגליתיים, הם בנויים מאבנים עצומות, שלא ממש ברור כיצד ומדוע הוזזו ע"י חברות פרה-היסטוריות. הם ממוקמים כ-500 מטרים זה מזה ומוגנים ע"י יריעות לבנות כדי למנוע פגיעה בהם. הרגשתי שהיריעות מסתירות את כל היופי של האתרים הארכיאולוגים, אבל עדיף שהם ישתמרו מאשר יהרסו בגלל גשם ונתזי מים מהים. נו, לפחות היה צל.

אני במניידרה (חירבה מס' 2)

מדינה

מחג'ר אים שבנו עם האוטבוס לסליאמה. מכיוון שהיה לנו אחר-צהריים פנוי, ניצלנו אותו לביקור בעיר הבירה הקודמת של מלטה - מְדִינִה (Mdina). למרבה הפלא, מצאנו לראשונה אוטובוס ממוזג! האוטבוסים במלטה הם ברובם אוטובוסים משומרים היטב משנות ה-60, אבל חסר בהם מיזוג. איכשהו, קרה לנו נס ומצאנו אוטובוס ממוזג בחום הים תיכוני של מלטה - ועוד לנסיעה יחסית ארוכה. 

מדינה הקטנטנה מוקפת בחומה ונמצאת ליד העיר הגדולה יותר רבט (Rabat) - כמו שמה הקודם של העיר ויקטוריה באי גוזו. מסתבר שלמלטזים לא היה אכפת לתת לשתי ערים שם זהה, כל עוד הן יושבות על איים נפרדים בארכיפלג.
כיום יש במדינה כ-300 תושבים, כנסיות ומוזיאונים, והיא מכונה בצדק "העיר השקטה". רק לתושבי העיר מותר להכניס את רכבם אל המתחם הקטנטן, ובשעות אחה"צ משתרר בה שקט מדהים. מאפיין נוסף מאד בולט במדינה הוא הניקיון שלה: הרחובות העתיקים מצוחצחים ומסודרים, בניגוד ללכלוך ברחובות הבירה הנוכחית, ולטה. השקט והניקיון רק מעצימים את חווית הטיול בסמטאות שנבנו בימי הביניים, ובהם פזורים פסלים, שלטי רחוב ישנים, תותחים, שערים עם ידיות מרהיבות וגם באר. ללא ספק זו העיר היפה ביותר במלטה.

מדינה