יום 49: קוסקו

20.01.2013

דגל הקשת בענן

לאחר השכמה מוקדמת מדי, ניצלתי את היום הזה להיכרות עם העיר קוסקו ותכנון הימים הבאים. יצאתי מהאכסניה אל עבר פלאסה דה ארמאס וגיליתי שמזג האוויר לא היה יכול להיות טוב יותר. הכיכר המרכזית הגדולה של קוסקו, הייתה גם היפה ביותר בה ביקרתי בדרום אמריקה. במרכזה נמצאת מזרקה יפה, ולידה שני דגלים: דגל פרו ודגל קוסקו. דגלה של קוסקו דומה מאד לדגל הגאווה, אך מכיל פס שביעי - בצבע תכלת. 

בכיכר נמצאת הקתדרלה הראשית של העיר, שנבנתה על ידי הספרדים מאבנים, שנלקחו ממבני האינקה. מטרתם של הספרדים הייתה להעלים כל זכר לשליטת האינקה באיזור קוסקו. 

פלאסה דה ארמאס של קוסקו

דגלי פרו וקוסקו

האבן בעלת תריסר הצלעות

לא רחוק מהכיכר המרכזית נמצא רחוב בו קיימת אבן מפורסמת. זהו מעשה סלע ענק, שמשמש כחלקו של קיר, והוא מפורסם בכך שיש לו 12 צלעות בחלקו הגלוי לעין (ספרתי). כל אבני הבניין בקיר נראות כאילו הן הומסו אחת לתוך השניה ליצירת התאמה מושלמת. האבן המפורסמת היא כיום אטרקציה קטנה לתיירים, שבאים להצטלם לידה. כשהגעתי, עמדה מול האבן שוטרת, שכל תפקידה היה לומר לתיירים לא לגעת באבן.

עם האבן ו-12 הפאות שלה

הקתדרלה

אחר הצהריים פגשתי תייר ספרדי בשם אנריקה. לאחר ארוחת צהריים במסעדה, שהומלצה לי על ידי צוות האכסניה, הלכנו לבקר בקתדרלה שבכיכר המרכזית. קיבלתי מאנריקה הסברים לגבי אופן הבניה של העיר ; מסתבר שהכיכר הראשית של קוסקו בנויה באופן מאוד דומה לכיכר הראשית של העיר טרוחיו בספרד, ממנה הגיעו הכובשים הספרדיים של בירת האינקה. היה נחמד לקבל הסבר מפורט מהארכיטקט הספרדי, אבל נפרדנו לאחר שהוא רצה לטפס עד האתר של סאסקייוואמאן. אני ויתרתי על ההצעה המפתה והלכתי קצת לנוח באכסניה.

לומו סלטדו

את המשך היום העברתי בחיפוש סוכנויות נסיעות בעיר, כדי לקבוע טיולים בסביבות קוסקו. לבסוף הבנתי, כי המחירים אינם שונים מאלו שמציעים בסוכנות שבאכסניה.
ארוחת הערב באחת מהמסעדות ליד הכיכר הראשית הייתה מצוינת: אכלתי מנת לומו סלטדו (Lomo Saltado) עם רצועות אלפקה מדהימות. שבתי סחוט אל האכסניה, והשעה הייתה רק שמונה בערב. איכשהו הצלחתי להרים את עצמי אל המקלחת ונרדמתי קצת אחרי תשע.

לומו סלטדו (עם אלפקה)