23.01.2013
מונית, מיניבוס ורכבת
היום היה זה יומי הראשון במסע אל מאצ'ו פיצ'ו. בבוקר אכלתי מהר את שאריות הפיצה, ששמרתי מאמש, ונעלתי את המוצ'ילה שלי באכנסיית קילומבו. לקחתי את תיק הגב שלי, שהיה מלא בציוד ליומיים הקרובים ועליתי על מונית לנסיעה קצרה אל עבר תחנת מיניבוסים בקוסקו. כל הנסיעות של היום, כולל המונית, היו כלולות בתשלום ששילמתי מראש עבור סוכנות הנסיעות.
עליתי על מיניבוס צפוף לנסיעה זוועתית אל עבר אויאנטייטמבו. הפרואני שישב לידי, נרדם עלי כל הזמן ; אני הייתי מאושר, כשהוא ירד מהמיניבוס בסביבת צ'ינצ'רו. לאחר כחצי שעה נוספת של נסיעה הגעתי (שוב) אל אויאנטייטמבו. המתנתי כאן כשעה לרכבת, ואת הזמן העברתי בצילום של העיירה ושל חתוליה ובשיחה עם זוג קנדי נחמד. לבסוף הגיעה הרכבת של Inca Rail ואיתה נסעתי אל עבר אַגְוָוס קַלְיֶינְטֶס ("מים חמים", Aguas Calientes). הרכבת של חברת "אינקה רייל" היא הזולה יותר מבין שתי החברות הנוסעות על קו זה (החברה הנוספת היא "פרו רייל"). הקרון בו ישבתי היה מאד צפוף - וכמעט לא היה לי מקום לרגליים, בייחוד כשמולי ישבו בני משפחה אמריקאית גדולי ממדים. הרכבת עברה בתוך העמק הצר, המוביל מאויאנטייטמבו אל אגווס קליינטס ; משני צדדיה נפרשו נופים ירוקים יפהפיים, ומעליהם הרים מושלגים.
בתחנת הרכבת של אויאנטייטמבו |
נוף מחלון הרכבת |
עיירת המים החמים
אגווס קליינטס היא עיירה מאד קטנה, וכנראה שהייתה עוד יותר קטנה אלמלא מיקומה הקרוב לאתר המאצ'ו פיצ'ו. בתחנת הרכבת כאן היה אמור לחכות לי נציג מהמלון בו אלון הלילה, אך אף אחד לא טרח להגיע. אני מראש לקחתי את פרטי המלון מחברת הנסיעות, וכך מצאתי אותו בכוחות עצמי (זו לא הייתה בעיה גדולה, שכן רק הייתי צריך לחצות את הנחל הסמוך לתחנת הרכבת והשוק). החדר במלון Sayacmarca היה פשוט נורא, כפי שצפוי בעיירה קטנה שכזו. אמנם נהנתי מפרטיות, אך החדר כולו הסריח מרטיבות. כדי להתרחק מהחדר המזעזע הזה, הסתובבתי רוב היום בעיירה ובעיקר בשוק הנחמד שלה.
הבנתי שאגווס קליינטס היא אמנם קטנה, אך יפהפייה. העיירה מתרכזת סביב רחוב ראשי אחד, העובר משני צידי הנחל. מעליה מתנשאים גבוה-גבוה הרים עצומים ומסתוריים. באופן מסוים, אגווס קליינטס הזכירה לי את העיירה טי-אנו בניו-זילנד: אל שתיהן מגיעים תיירים כדי לטייל בטבע הפראי, הסובב אותן. כמו טי-אנו, גם אגווס קליינטס חייבת את קיומה ושגשוגה לאטרקציות שמסביבה.
היום הזה היה עבורי יום מנוחה אחרי היומיים עמוסי החוויות בקוסקו ובעמק הקדוש. לקראת הערב חזרתי אל המלון כדי להמתין למישהו בשם "וולטר", שהיה אמור להגיע ולהדריך אותי לגבי מחר.
מרכז אגווס קליינטס |
וולטר הגיע בערב כדי להסביר לי כיצד להגיע מחר אל מאצ'ו פיצ'ו. הוא הסביר שאני יכול לבחור להתעורר (מאד) מוקדם וללכת ברגל מהעיירה אל האתר. לא ממש התחשק לי לטפס מוקדם בבוקר, שכן בכל מקרה מצפה לי טיפוס רציני על הר הוואינה פיצ'ו מחר. בחרתי במקום זאת לנסוע אל מאצ'ו פיצ'ו באוטובוס, כמו רוב התיירים. את הכרטיסים שלי קניתי כבר בערב כדי להימנע מעמידה בתור מחר בבוקר. אנסה לתפוס את האוטובוס הראשון של הבוקר, כדי שאוכל להיכנס אל האתר מוקדם ואספיק לטפס על ההר.
כעת נותר לי רק ללכת לישון, בציפיה לקראת הביקור מחר באתר המפורסם ביותר בדרום אמריקה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה