08.02.2013
סיור "אל ברוחו"
היום האחרון שלי בוואנצ'אקו כלל סיור קצר, אבל דווקא הרגיש יותר כיום מנוחה. את הבוקר הפנוי ניצלתי להתעוררות עצלה במיטה, ארוחת בוקר מאכזבת באכסניה ועדכון אלבומים בפייסבוק. רק בסביבות עשר וחצי אספו אותי לסיור לאתר הארכיאולוגי "אֶל בְּרוּחוֹ" (El brujo - המכשף). זהו אתר בו עדיין מתנהלות חפירות פעילות, ולכן הסיור של הקבוצה התמקד בוואקה בודדת - וואקת קַאוֹ (Cao).
הנסיעה הייתה די ארוכה, בעיקר הודות לדרכים הצפוניות לוואנצ'אקו, שהיו משובשות מאוד. בסופה הגענו אל המוזיאון החדש ליד וואקת קאו. זהו מוזיאון חדש יחסית, שנפתח רק בשנת 2009. הרגשתי כאילו לא השקיעו יותר מדי יצירתיות בעת הקמת המוזיאון הזה: הוא נראה פשוט כיציקת בטון גסה באמצע רצועת החוף המדברית. גולת הכותרת של הביקור במוזיאון היא המומיה של "סניורה קאו".
לאחר הביקור הקצר במוזיאון, עליתי עם המדריכה והקבוצה אל וואקת קאו, שהשתייכה לתרבות המוֹצֶ'ה. העיטורים בתוך הוואקה דומים בסגנונם לאלו שראיתי אתמול בבוקר בוואקת הירח. מה שמבדיל את וואקת קאו הוא שהקבר הראשי בה הוא קברה של אותה "סניורה קאו". תגלית זו הוכיחה שבתרבות המוצ'ה הייתה גם הנהגה נשית. הסניורה מתה מאד צעירה, וגופתה נשתמרה היטב בזכות מזג האוויר היבש באיזור. יחד איתה נקברו גם מלוויה ומשרתיה.
הסיור היום היה אמנם זול וקצר, אך גם סתמי מאכזב באותה מידה. האתרים שראיתי בסיור של אתמול היו הרבה יותר מרשימים, וכך גם ההדרכה. מכאן חזרתי אל עבר וואנצ'אקו.
וואקת קאו. |
מוזיאון קאו - יציקת בטון סתמית. מבט מהוואקה. |
אני בתוך וואקת קאו |
ערב אחרון בוואנצ'אקו
הגיע הזמן להתחיל להתארגן לקראת עזיבת ואנצ'אקו מחר בבוקר. זו הייתה אחת התחנות המקסימות והשלוות של הטיול הזה. את שארית היום העברתי במנוחה ושיטוטים על קו החוף של "כפר הדייגים" השקט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה