14.11.2014
נסיעה צפונה
התארגנו מוקדם במלון והפקדנו את המזוודות שלנו בשמירת חפצים במלון. לקחנו איתנו רק תיקי גב קטנים ליומיים הקרובים ויצאנו עם הרכבת התחתית אל עבר תחנת לַרִיסָה (Larissa, Λαρίσης). מתחנה זו יוצאות רכבות למרכז וצפון יוון.
את כרטיסי הרכבת ליעד הבא שלנו כבר הזמנתי מראש מהארץ. אין הרבה רכבות ישירות לקלמבקה, והעדפתי שלא להאריך את המסע על ידי החלפת רכבות באמצע הדרך. עלינו על הרכבת של חברת TrainOSE (או ביוונית: ΤραινΟΣΕ) וציפתה לנו נסיעה של כחמש שעות לכיוון צפון-מערב. המרחק עצמו לא היה גדול, אבל הרכבת היוונית נסעה באיטיות די מעצבנת. במהלך מרבית הדרך הנוף בחוץ לא היה מי-יודע-מה-מרשים. עברנו הרבה תחנות קטנות יותר וקטנות פחות, ובשלב מסוים אף הצלחתי להירדם.
 |
| בדרך לקלמבקה |
קלמבקה
הרכבת אמנם הייתה איטית, אבל לפחות עמדה בזמנים. אחר הצהריים הגענו אל העיירה הקטנה קַלַמְבַּקָה (את שמה ניתן לכתוב Kalambaka או בלי ה-m. ביוונית: Καλαμπάκα). זוהי עיירה במחוז תֶּסַלְיָה של יוון ; היא הייתה יכולה להיות סתם תחנת מעבר אלמלא האטרקציה התיירותית, השולטת בקו הרקיע שלה. פשוט אי אפשר לפספס את מֶטֶאוֹרָה (Meteora, Μετέωρα) - המנזרים התלויים הבנויים על סלעי הענק שמעל קלמבקה.
עוד לפני שהרכבת עצרה, נדהמנו מהיופי של מטאורה - אבל ראשית, היינו צריכים להגיע אל המלון שלנו. הליכה קצרה ברחוב הראשי של קלמבקה הביאה אותנו למלון
Kosta Famissi, מלון די מיושן ופשוט, בו קיבלנו יחס נפלא מעובדת הקבלה. לאחר קבלת החדרים היא התקשרה לחברת הטיולים דרכה קבענו סיור למחר בבוקר וביררה לאלו מנזרים מתוך הששה יקחו אותנו. היא הציעה להזמין לנו מונית אל אחד מהמנזרים האחרים של מטאורה, וסיפקה לנו מפה עם שביל חזרה מהמנזר אל העיירה.
ההצעה שלה התאימה לנו מאד ; בעונת הסתיו לא מתקיימים במטאורה סיורי ערב מאורגנים, ואנחנו מאד רצינו לנצל את אחר הצהריים הפנוי שלנו כאן.
 |
| הנוף מחלון החדר שלנו בקלמבקה |
מטאורה: מנזר השילוש הקדוש
הצוקים של מטאורה נוצרו במהלך מיליוני שנים עקב שקיעה של סחף מתחת לפניו של ים-קדמון. הסחף ששקע, התגבש עם השנים לאבן גיר ויצר את סלעי הענק הללו.
בימי הביניים החלו נזירים מתבודדים להתיישב במערות ונקיקי סלע בתור הצוקים של מטאורה. במאה ה-14 הקימה קבוצה של נזירים מהר אתוס את המנזר הראשון, והגדול ביותר במטאורה - מֶגַאלוֹ-מֶטֶאוֹרוֹ. בשיאה של התקופה הנזירית במטאורה פעלו בה 24 מנזרים. כיום רק שישה מתוכם נשארו פעילים, ומרבית הנזירים עברו אל האוטונומיה המבודדת של הר אַתוֹס. שניים מהמנזרים עברו הסבה וכיום מאכלסות אותם נזירות בלבד.
בעבר הגישה למנזרים הייתה באמצעות טיפוס בחבלים או דרך מעליות-פרימטיביות בצורת קופסאות הקשורות לחבלים. כך גם תיקשרו הנזירים עם אוכלוסיית קלמבקה, שהעבירה אליהם תרומות מזון. כיום סלול כביש המחבר בין המנזרים לסביבתם, וכן נחצבו מדרגות בסלע המובילות אל המנזרים. מטאורה ומנזריה מוכרזים מאז שנת 1989 כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו.
נהג מונית הסיע אותנו עד שביל הגישה לאחד ממנזריה של מטאורה - מנזר השילוש הקדוש ("אַייָאס טְרִיאַדַאס", Μονή Αγίας Τριάδος). זהו אחד מהמנזרים הקרובים יותר לקלמבקה, וניתן לראותו מהעיירה עצמה. כמו כל המנזרים במטאורה, גם הוא התרוקן כמעט לגמרי מנזירים - ובשנים האחרונות לא גרו בו מעל לשני נזירים. בשנת 1981 המנזר הופיע בסרט "לעינייך בלבד" מסדרת ג'יימס בונד.
הגישה למנזר השילוש הקדוש אינה פשוטה - משביל הגישה טיפסנו במדרגות חצובות בסלע עד לכניסה למנזר. כאן היינו צריכים לשלם את דמי הביקור (זהים לכל המנזרים) ואמא הייתה צריכה ללבוש חצאית סביב מכנסיה. המנזר עצמו היה נחמד ושלו, אבל מרשים הרבה יותר היה הנוף הנשקף ממנו: הצוקים התלולים של מטאורה - שכאילו צומחים מתוך האדמה, המנזרים הנוספים שתלויים על הסלעים, והעיירה קלמבקה שנפרשת מתחת לסלעי הענק.
 |
| מנזר השילוש הקדוש |
 |
| הדרך אל המנזר חצובה בסלע |
 |
| מנזרי מטאורה |
בחזרה אל העיירה
הייתה לנו אפשרות לנסות לתפוס מונית ביציאה מן המנזר, אך אני שכנעתי את אמא לרדת אל העיירה בשביל המוביל דרך היער. ליד הכניסה לשביל עמדה כלבה קטנה וחומה, שהחליטה ללוות אותנו במהלך הירידה. היא עצרה בכל מקטע דרך וחיכתה שנגיע אליה. הייתה לנו תחושה כאילו היא שמרה עלינו בזמן הצעידה ביער.
השביל עצמו היה די פשוט להליכה (לפחות אם שואלים אותי) ועם הירידה בו, יכולנו לראות את סלעי מטאורה מקיפים אותנו ואת פסגותיהם הולכות ומתרחקות. לאחר שעה קלה הגענו אל שוליה של קלמבקה והסתובבנו כדי להביט בדרך הארוכה אותה ירדנו.
מצאנו בעיירה מקום נחמד לאכול בו את ארוחת הצהריים. השמש כבר כמעט שקעה, ואנחנו חזרנו אל המלון.
 |
| הולכים ביער |
 |
| סלעי מטאורה מעל קלמבקה |
 |
| אמא עם הכלבה החומה, שליוותה אותנו ביער |
ערב בקלמבקה
בערב יצאנו לאחת מהמסעדות של קלמבקה. אין הרבה מה לעשות בעיירה עצמה - לא מבחינת מקומות בילוי ולא מבחינת אטקרציות תיירותיות. ישבנו במסעדת Archontariki ונהננו מארוחת הערב שלנו.
 |
| ארוחת ערב בארכונטאריקי |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה