התעוררנו הבוקר למזג אוויר לא-מושלם לטיול: קלמבקה וסלעי מטאורה היו מכוסים בערפל כבד. לפני טיול הבוקר שלנו, הספקנו לאכול ארוחת בוקר במלון ובדקנו בקבלה האם אפשר לבצע צ'ק אאוט מאוחר מהחדר. נענינו בחיוב, הודות לעונת השפל בתיירות - וקיבלנו אישור לעזוב את החדר בארבע.
מהמלון אספו אותנו לטיול במטאורה וסביבתה. היינו בקבוצה קטנה של ארבעה אנשים, והמדריך לקח אותנו תחילה אל הכפר הסמוך לקלמבקה - קַסְטְרַאקִי (Kastraki, Καστρακί). עצרנו לכמה דקות בכפר כדי להשקיף על מטאורה מזווית שונה ולראות בית תפילה עתיק.
במסגרת הסיור ביקרנו בשני מנזרים. הראשון היה המנזר הגדול ביותר במטאורה: מֶגַאלוֹ-מֶטֶאוֹרוֹ (Μεγάλο Μετέωρο), שהוקם כבר במאה ה-14. כמו במנזר בו ביקרנו אמש, גם היום היינו צריכים לטפס מדרגות רבות עד שהגענו אל הכניסה למנזר. מגאלו-מטאורו מכיל בתוכו מספר מוזיאונים קטנים בנוגע למנזר עצמו ולהיסטוריה של מנזרי מטאורה. בנוסף, הוא מכיל תצוגה של גולגולות הנזירים, שחיו כאן בעבר. מורבידי משהו.
ממגאלו מטאורו יכולנו גם להשקיף על מנזרים נוספים, שבהם לא ביקרנו - רוֹסַאנו ו-וָארְלָאם. כשחזרנו אל חניית הרכבים כדי להמשיך אל עבר המנזר הבא, הופתענו לפגוש את הכלבה החומה, שליוותה אותנו אתמול בעת ההליכה ביער. נראה כאילו היא מחפשת תיירים נוספים ללוות.
 |
| במנזר מגאלו-מטאורו |
 |
| מגאלו מטאורו |
בדרך אל המנזר הבא המדריך שלנו עצר את הרכב בשתי נקודות תצפית המשקיפות על מטאורה. בחלקן יכולנו להתקדם אל ממש אל הסלעים, הבולטים מן הכביש, ולעמוד עליהם בזמן התצלום. אמא לא ממש אהבה את הרעיון של עמידה על הסלעים, אבל הם היו יציבים מספיק. לבסוף היא אפילו הצטרפה אלי לאחת מהתמונות.
 |
| עם אמא ומטאורה |
 |
| מטאורה ואני |
מנזר סן סטפנו
המנזר השני בו ביקרנו במסגרת הסיור היה מנזר סַן סְטֶפַנוֹ. המנזר הוקם במאה ה-16 סמוך למנזר השילוש הקדוש (בו ביקרנו אתמול). במהלך הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השניה, הנאצים השתלטו על המנזר ושדדו את אוצרותיו. לאחר המלחמה הגיעו נזירות יווניות אל המנזר, שיקמו אותו והפכו אותו למקום מושבן. כמו בשני המנזרים הקודמים שביקרנו, גם כאן אמא הייתה צריכה ללבוש חצאית בעת הביקור המנזר.
 |
| במנזר סן סטפנו |
בהמשך הסיור עצרנו בעוד כמה נקודות תצפית סביב מטאורה. בדרך לאחת מהן חלפנו ליד מטיילים שטיפסו בחבלים על אחד מהסלעים - גם זו אחת מהפעילויות המוצעות לתיירים במטאורה.
המדריך לקח אותנו למקום בו ניתן לראות שרידים של התיישבות הנזירים הראשונים באיזור. אלה למעשה כוכים טבעיים בתוך סלעי מטאורה, אליהם נכנסו אנשים שהחליטו לפרוש מחברת בני האדם האחרים. הם טיפסו לתוך הכוכים הקטנים וחיו בהם, ותושבי הכפרים הסמוכים דאגו למחייתם. כיום מה שנשאר במקום הוא שרידים של בניה על הכוכים, כמה חבלים קרועים וסולמות רעועים.
 |
| מבט על קסטראקי |
 |
| כוכים ישנים בסלע, אליהם פרשו המתבודדים |
בחזרה לקלמבקה ולאתונה
הסיור הסתיים בצהריים, והמדריך החזיר אותנו אל קלמבקה. מכיוון ויכולנו לנצל את החדר במלון עד שעה מאוחרת, יצאנו תחילה לסיבוב אחרון בעיר. אכלנו ארוחת צהריים באותה המסעדה בה סעדנו אמש, ואחר כך אני החלטתי שאני רוצה לבקר בכנסיה העתיקה של קלמבקה.
זה לא היה פשוט להגיע אל הכנסיה: ציפו לנו המון מדרגות בדרך אליה, ואמא הייתה די מותשת. את גרם המדרגות האחרון היא סורבה לעלות, ואני המשכתי לבדי אל הכנסיה ולתצפית אחרונה על קלמבקה והסלעים האימתניים.
לקראת השעה ארבע עזבנו את החדר והלכנו אל תחנת הרכבת של קלמבקה. כאן ציפתה לנו נסיעה של כחמש שעות עד אתונה. הגענו אל אתונה לקראת השעה עשר בלילה, ומיהרנו אל המלון שלנו. הפעם קיבלנו חדר שונה - עם נוף אל כיכר סינטגמה וגבעת ליקאביטוס. היינו צריכים להירדם מהר, כי למחרת ציפה לנו סיור של יום מלא אל דלפי.
 |
| הכנסיה בקלמבקה |
 |
| תצפית על קלמבקה |
 |
| הרכבת בקלמבקה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה