16.11.2014
אל דלפי
השכמנו מוקדם בבוקר כדי להתכונן ליום הסיור המודרך בדלפי. זכינו לצפות מחלון חדר המלון בהר ליקאביטוס ובכיכר סינטגמה מתעוררים, אכלנו בזריזות את ארוחת הבוקר ולבסוף ירדנו אל הלובי כדי להמתין לאיסוף לסיור. מכאן יצאנו עם קבוצה של חברת
Key Tours לסיור יום בדלפי, הנמצאת צפונית-מערבית לאתונה, סמוך לים הקורניתי. המדריכה שלנו להיום הייתה מריה, והיא מאד אהבה לדבר. מריה אמנם הייתה מלאה בידע על ההיסטוריה היוונית ועל המקומות בהם ביקרנו, אך הטון המונוטוני שלה מעט חיבל בהנאה.
הנסיעה לדלפי ארכה כשעתיים וחצי, כולל עצירה לכמה דקות עבור קפיטריה, חנות מזכרות ושירותים... משהו די רגיל בסיורים מהסוג הזה.
 |
| מבט מהמלון |
דלפי
מזג האוויר היום המשיך להיות ערפילי - בעיקר כשהגענו אל דֶּלְפִי (Δελφοί, Delphi - במקור ביוונית, נהגה "דֶּלְפוֹי"). דלפי הייתה ידועה ביוון העתיקה כלב העולם: לפי סיפורי המיתולוגיה היוונית, זאוס שחרר שני נשרים בקצוות העולם, והם נפגשו מעל דלפי. באתר אף נמצא שחזור של האבן המסמלת את מקום המפגש של הנשרים. כמו כן, דלפי הייתה מקום המקדש לאל אפולו, וכאן מוקם האוֹרַאקֵל של דלפי - מקום מושבה של כוהנת, שזכתה בתואר "פִּיתְיָה". נבואותיה של הפיתיה היו ידועות בכל רחבי יוון ואף מחוצה לה. העולים לרגל אל האוראקל שילמו מס והקריבו קורבן על מנת לזכות לתשובות מן הפיתיה. הכוהנת עצמה ישבה על כסא בעל שלוש רגליים מעל סדק באדמה ; האדים שעלו מן הסדק כנראה הכניסו אותה למצב של טראנס ו"העניקו" לה את כוחות הניבוי. נבואותיה של הפיתיה היו מעורפלות, וכהן ממקדש אפולו פירש אותן כראות עיניו עבור העולים לרגל. האוראקל של דלפי ירד מגדולתו עם הכיבוש הרומי, והפיתיה האחרונה סולקה ממנו במאה הרביעית לספירה עם התנצרות האימפריה.
החפירות באתר האריכאולוגי של דלפי העתיקה החלו בסוף המאה ה-19. במהלך הסיור הלכנו ב"דרך הקדושה", חלפנו ליד בית האוצר האתונאי המשוחזר עד שהגענו אל שרידיו של מקדש אפולו. אל האצטדיון, שאירח בעבר את המשחקים הפיתיים, לא יכולנו להיכנס - אלא רק הבטנו בו מבחוץ.
 |
| בית האוצר האתונאי |
 |
| מה שנשאר ממקדש אפולו |
 |
| עמוד יוני בדלפי |
מוזיאון דלפי
מהאתר הארכיאולוגי נסענו בנסיעה קצרה אל ה
מוזיאון הארכיאולוגי של דלפי (Αρχαιολογικό Μουσείο Δελφών). המוזיאון הוקם בשנת 1903, וחודש לאחרונה בשנת 2003. הוא כולל 14 חדרי תצוגה גדולים עם ממצאים מהאתר הארכיאולוגי שבו ביקרנו. המוצגים המפורסמים ביותר במוזיאון הם פסל האבן של הספינקס מנַאקְסוֹס, ופסל הברונזה של הרָכָּב מדלפי. פסל הברונזה פוסל בשנת 474 לפנה"ס, והתגלה מחדש בשנת 1896. הוא מציג נהג מרכבה בגודל אמיתי, עם פיסול לרמת הפרטים הקטנים ביותר. כמו כן נמצאת במוזיאון אבן האוֹמְפָאלוֹס - זו שמייצגת את מרכז העולם.
מריה ליוותה אותנו בכל חדרי המוזיאון והסבירה על המוצגים החשובים. בסופו של הסיור קיבלנו זמן פנוי להסתובב במוזיאון, לפני שהמשכנו אל היעד הבא.
 |
| הספינקס מנאקסוס |
 |
| הרכב מדלפי |
 |
| פניו של הרכב מדלפי |
ארוחה ונוף
מהמוזיאון המשכנו אל ארוחת צהריים במסעדה מקומית. בסיום הארוחה יצאנו אל מרפסת התצפית של המסעדה כדי לצפות בנוף של הים הקורניתי, המפריד בין רוב יוון היבשתית לחצי האי פֶּלוֹפּוֹנֶס. היה מעט קשה להבחין בים המרוחק, בעיקר בגלל העננים, וקרני השמש שהגיעו מולנו.
 |
| אמא במרפסת התצפית |
אראכובה
היעד האחרון לסיור היה העיירה אַרָאכוֹבָה (Arachova, Αράχωβα). זוהי עיירה תיירותית קטנה, היושבת סמוך לצוק תלול. עצרנו כאן לזמן קצר, אפילו קצר מדי לטעמנו, כדי שנוכל להתרשם מהנוף של העיירה ולבקר בחנויות המזכרות הפרושות לאורך הרחוב הראשי שלה.
לאחר שבקושי הספקנו להתרשם מאראכובה הקטנה, עלינו בחזרה אל רכב הסיור, וכעת ציפתה לנו נסיעה של שעתיים וחצי אל אתונה. מריה הסבירה לנו ולתיירים האחרים כי מחר צפויות הפגנות במרכז עיר הבירה בשעות אחר הצהריים, וכי חלק מתחנות הרכבת התחתית יסגרו - ובכלל מומלץ להתרחק מאזור כיכר סינטגמה. הבנתי שעלי לשנות את התוכניות שלנו בנוגע לדרך החזרה אל נמל התעופה מחר.
אל אתונה שבנו בשעות הערב.
 |
| באראכובה |
 |
| תצפית על מרכז העיירה אראכובה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה