בבוקר יצאנו מהמלון והתחלנו ללכת לכיוון גבעת ליקאביטוס. בדרך אליה עברנו בתוך הגנים הלאומיים, הסמוכים לפרלמנט וכיכר סינטגמה. אמנם כבר נכנסנו אל הגנים ביום השני שלנו בעיר, אך הפעם בחרנו במסלול טיפה שונה. בשעה כל כך מוקדמת היינו כמעט לבד כאן ; עברנו ליד בריכה מלאכותית וליד גן חיות פשוט. חצינו את שארית הגן ויצאנו מצידו השני.
גבעת ליקאביטוס
המשכנו לצעוד אל עבר גבעת לִיקַאבִּיטוּס (Lycabettus, Λυκαβηττός), הפסגה הכי גבוהה באתונה, המתנשאת לגובה 277 מטרים. יש אפשרות לטפס אל הגבעה ברגל, אבל אנחנו החלטנו להשתמש ברכבל התת-קרקעי. על-מנת להגיע אל הרכבל עדיין צריך לטפס מדרגות רבות ברחובות התלולים, הנמצאים במורד הגבעה. בחרנו ללכת ברחוב פְּלוְטַארְכוּס (Πλουταρχου), המוביל אל הכניסה לרכבל וקנינו כרטיס הלוך ושוב אל הגבעה. הרכבל נוסע בתוך צלע ההר, ומזכיר את הכרמלית של חיפה.
במרומי הגבעה יש כמה מסעדות לתיירים, כנסייה לבנה קטנה בשם אַיוס יֶאוֹרְיוֹס (Agios Georgios), תיאטרון ליקאביטוס ומרפסת תצפית. אנחנו כמובן הגענו הנה בעיקר בשביל מרפסת התצפית. מכאן יכולנו לראות את כל אתונה ולסקור את כל האתרים בהם ביקרנו ביומיים הראשונים שלנו בעיר. הכי קל היה להבחין בגבעת האקרופוליס ואף יכולנו להבחין במרחק בנמל של פיראוס השכנה.
 |
| אמא מטפסת אל תחנת הרכבל |
 |
| תחנת הרכבל |
 |
| מבט על אתונה. ברקע - פיראוס |
 |
| כנסיית איוס יאוריוס |
המוזיאון לאמנות קיקלאידית
ירדנו מגבעת ליקאביטוס עם הרכבל והלכנו אל מוזיאון בו רציתי מאד לבקר, המוזיאון לאמנות קיקלאידית (Museum of Cycladic Art). המוזיאון מוקדש בעיקר לאמנות שנמצאה בקבוצת האיים הקיקלאידים - מעל 200 איים ואיונים בים האגאי. למוזיאון ארבע קומות של תצוגות, כשכל אחת מהן מוקדשת לתקופה שונה ; למעשה - לא כל הקומות מוקדשות כיום לאמנות מהאיים הקיקלאידים. הפסלים הקיקלאידים הנפוצים ביותר מציגים גוף לבן, עם פנים זוויתיות ללא ציון של העיניים. המזכרות של המוזיאון היו מאד יקרות, ואני העדפתי לקנות לעצמי חיקוי של פסלון קיקלאידי בחנויות המזכרות של רובע פלאקה (שם המזכרות זולות וגם המגוון גדול יותר).
 |
| בניין המוזיאון לאמנות קיקלאידית |
 |
| "אנגרי בירדס", גירסת יוון העתיקה |
 |
| פסל קיקלאידי טיפוסי |
חזרה הביתה
בדרך חזרה מהמוזיאון לאמנות קיקלאידית למלון ראינו שמתחילה התארגנות להפגנה הגדולה, שעליה סיפרו לנו אתמול. נחנו עוד קצת במלון, סיימנו לארוז וביצענו את הצ'ק-אאוט (לשמחתי קיבלנו אישור לצ'ק אאוט מאוחר). המשכנו מכאן לסיבוב אחרון בשכונת פלאקה האהובה למטרות ארוחת צהריים וקניית מזכרות אחרונות.
כששבנו אל המלון כדי לאסוף את המזוודות, נאמר לנו שתחנת הרכבת הקרובה בכיכר סינטגמה עדיין סגורה בגלל ההפגנה, ולכן עלינו ללכת עד התחנה של שכונת מונסטיראקי. ההליכה הזו בעצם הרחיקה אותנו משדה התעופה, אך זו הייתה תחנת הרכבת הקרובה ביותר אלינו (וכזו שלא הצריכה מעבר בתוך ההפגנה). הרכבת התחתית הגיעה, ונסענו איתה עד שדה התעופה ; בדרך היא פשוט דילגה על אותן תחנות סגורות.
לאחר שישה ימים ביוון - ביקור ראשון עבורי ושלישי עבור אמא - שבנו אל ישראל. אני יודע שיש לי עוד המון מה לראות כאן, והבטחתי לעצמי לשוב בעתיד.
 |
| מנוחה אחרונה במלון |
 |
| דגל יוון. מקווה לשוב בקרוב |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה