חלקו השני של יום הביקור בניקוסיה:
בחזרה אל קפריסין
עם חציית הגבול בין קפריסין הטורקית לקפריסין, שבתי לרחוב לדרס בו התחלתי את היום. כעת לא מיהרתי לשום מקום והתפניתי לאכול ארוחת צהריים ולקנות כמה מזכרות "חובה" בדמות דגל קפריסין ומגנטים.
סמוך לרחוב לדרס נמצא מוזיאון לֶווֶנְטִיס (Leventis Museum), המוקדש להיסטוריה של ניקוסיה. מכיוון והכניסה אליו היא ללא תשלום, החלטתי לתת לו צ'אנס ונכנסתי פנימה. הביקור שלי כאן היה קצר ; מהר מאד הבנתי שאני לא כל כך מתרשם מהמוזיאון ויצאתי בחזרה אל הרחוב.
|
במוזיאון לוונטיס. טיפה השתעממתי. |
אל שער פמגוסטה
רחובות ניקוסיה הדרומית יפים יותר מזו של לפקושה הצפונית, אך הם עדיין לא מופת הניקיון. ממוזיאון לוונטיס המשכתי ברגל לעוד כמה נקודות חשובות בעיר, כשבין לבין אני נתקל ביצירות אמנות שצוירו ברחובות. הגעתי אל כנסיית טְרִיפִּיוֹטִיס (Tripiotis Church) וממנה הלכתי עד מסגד עוֹמַר (Omar Mosque) בעל הצריח הדק והגבוה. לא נכנסתי לביקור במסגד ובכנסיה, למרות שבמסגד זה ניתן לטפס בתוך הצריח ולצפות בניקוסיה מלמעלה. חלפתי ליד ארמון הארכיבישוף והמשכתי לכיוון מזרח עד שהגעתי בחזרה אל ביצורי העיר העתיקה ואל אחד מהשערים בחומותיה של ניקוסיה: שער פַמַגוּסְטָה (Famagusta Gate).
מונומנט העצמאות וחומות העיר
משער פמגוסטה, המשכתי בדרכי דרומה לאורך החומות הוונציאניות. באיזור זה של החומה יכולתי ממש להבחין ברוחבה ואולי להבין במעט את המלאכה העצומה, שהשקיעו הוונציאנים בבנייתה.
הליכה קצרצרה מהשער הביאה אותי אל מונומנט העצמאות של קפריסין (Eleftheria Monument), שהוצב על אחד מביצורי החומות הוונציאניות - ביצור פּוֹדוֹקַטְרוֹ (Podocatro). המונומנט הוקם בשנת 1973 לציון שחרורם של אסירי מחתרת אֶאוֹקָה (EOKA) מהכלא הבריטי. מחתרת זו פעלה בשנות השליטה הבריטית בקפריסין ; מטרתה הייתה לשחרר את האי מהכתר הבריטי ולהביא לאיחודו עם יוון. בקפריסין אנשי מחתרת אאוקה נחשבים עד היום כגיבורים אך בבריטניה ובטורקיה ארגון אאוקה הוגדר כארגון טרור. מסיבה זו מונומנט העצמאות נחשב כאתר שנוי במחלוקת.
המונומנט עצמו מציג פסלים של לוחמי מחתרת משחררים מהכלא אזרחים קפריסאים-יוונים. כשביקרתי כאן, חזית המונומנט אמנם הייתה נקייה - אך כשהקפתי אותו גיליתי כי צידו האחורי הרבה יותר מוזנח.
|
חלק מהחומות הוונציאניות של ניקוסיה |
|
מונומנט העצמאות לזכר מחתרת אאוקה |
בית העירייה
המסלול שבחרתי לאורך החומה הביא אותי לחלקה הדרומי ביותר של העיר העתיקה. הגעתי אל ביצור נוסף - ביצור דֶ'אַווִילָה (D'Avilla Bastion) - בו נמצא בית עיריית ניקוסיה הקפריסאית. בית העירייה בנוי בסגנון יווני קלאסי, ונראה פחות מרשים במציאות מאשר בתמונות (אולי בגלל השיפוצים שנערכו בסביבתו).
בנקודה זו למעשה "סגרתי מעגל" והגעתי לנקודת ההתחלה של הטיול שלי בניקוסיה: חלקו הדרומי של רחוב לדרס. חזרתי מעט לרחוב הראשי לסיור מזכרות זריז ואחרון, לפני ששבתי לכיוון תחנת האוטובוסים המרכזית של העיר.
|
בית עיריית ניקוסיה |
מוזיאון קפריסין וחזרה ללימסול
היה לי מספיק זמן פנוי לפני החזרה אל לימסול והחלטתי לנצל אותו באתר נוסף, הנמצא מחוץ לחומות העיר העתיקה. הגעתי אל מוזיאון קפריסין (Cyprus Museum) הסמוך לביצור טריפולי. זהו המוזיאון הארכאולוגי הגדול ביותר בקפריסין והוא מציג ממצאים מתקופות שונות בהיסטוריה של האי: מהתקופה הנאוליתית עד סוף השלטון הרומי. כצפוי ממוזיאון מהעת העתיקה, היו כאן המוני כדי חרס מעוטרים ופסלים רבים.
כשסיימתי את הביקור במוזיאון שבתי אל תחנת האוטובוס הקטנה. כאן תפסתי את האוטובוס הבינעירוני של השעה חמש בחזרה אל המלון שלי בפאתי לימסול. בערב יצאתי למסעדה נחמדה מול המלון: לא היו לי כל כך הרבה ברירות מבחינת ארוחת הערב, אבל לשמחתי המסעדה היחידה שהייתה פתוחה - Chester's - הגישה המבורגרים מעולים.
|
במוזיאון קפריסין |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה