הבוקר יצאתי לטיול מאורגן, שקבעתי מראש עוד לפני הטיסה לקפריסין. הסיור היה של חברת
Explore Cyprus, ונקרא "Love Cyprus". הצטרפתי אליו בגלל הקושי בהגעה לאתרים הכלולים בו בתחבורה ציבורית. הטיול יצא עם רוב התיירים מפאפוס, ואותי אספו במונית עם עוד תיירים נוספים מרחבי לימסול. עם המונית הגענו לאתר קוּרִיוֹן (Kourion) כדי להתאחד עם האוטובוס של שאר הקבוצה ועם המדריכה אֶווָה.
אתר קוריון נמצא בתוך שטחה של אַקְרוֹטִירִי (Akrotiri) אחת משתי הטריטוריות הבריטיות בקפריסין. לא היו מחסומי גבול בולטים בין אקרוטירי לקפריסין, אלא פשוט המשכנו עם המונית אל תוך הטריטוריה הבריטית. קוריון העתיקה הייתה בשיאה מרכז פוליטי, תרבותי ודתי. היא נוסדה במאה ה-12 לפנה"ס והגיעה לשיאה בתקופה התלמית ובתקופה הרומית. במאה הרביעית לספירה קוריון נחרבה עקב שתי רעידות אדמה עזות. כיום יש כאן אתר ארכאולוגי ותירותי חשוב.
במסגרת הביקור שלי פה, אווה לקחה את הקבוצה לבית יוּסְטוֹלְיוּס, בו ניתן לראות פסיפסים מרשימים ומרחצאות עתיקים. משם הלכנו לראות את התאטרון הרומי המשופץ, בעל האקוסטיקה הנפלאה והנוף היפהפה אל הים. האתר של קוריון ממשיך לעוד כמה הריסות של מבנים עתיקים, אך לא הגעתי אליהם במסגרת הסיור.
 |
| התאטרון הרומי בקוריון |
 |
| פסיפס בבית יוסטוליוס |
טירת קולוסי
נסיעה קצרה מקוריון הביאה את הקבוצה ב"חזרה" אל אדמת קפריסין ואל התחנה השנייה של היום - טירת קוֹלוֹסִי (Kolosi). הטירה המקורית נבנתה כאן על ידי אבירי מסדר ירושלים במאה ה-13, אך הטירה הקיימת כיום נבנתה במאה ה-15. נכנסתי לטירה דרך גשר מתרומם ועליתי ברגל במדרגות האבן הלולייניות אל קומת הגג כדי לצפות על סביבת הטירה. בקומת הקרקע נמצא ציור/פסיפס נוצרי על הקיר, אך פניהם של הקדושים הושחתו בעת הכיבוש המוסלמי של האי בתקופה העות'מנית.
מזג האוויר היום היה קודר בהשוואה לימים הקרובים ; כשיצאתי מהטירה כבר התחיל לרדת גשם. נכנסתי עם הקבוצה לקיוסק מקומי, שם קיבלנו מאפים מהמדריכה וקנינו מיץ תפוזים שנסחט במקום בידיה של גברת קפריסאית חביבה.
 |
| טירת קולוסי |
 |
| בקרוב תהיו מיץ |
לבריאות!
הטיול כלל גם ארוחת צהריים, אבל כדי להגיע אליה היינו צריכים לעבור נסיעה ארוכה אל הכפר אַפְּשׁוּ (ِApsiou, Αψιού - נשמע כאילו מישהו מתעטש...). הכפר הקטנטן ממוקם כעשרה קילומטרים צפונית ללימסול, למרגלות ההרים שבמרכז קפריסין. אין הרבה מה לעשות כאן, זהו לא כפר תיירותי במיוחד ; למעשה - ארוחת הצהריים בטברנה המקומית הייתה הסיבה היחידה שהסיור הגיע הנה.
לפני הסיור אווה הסבירה שבכל בית קפריסאי, המכבד אל עצמו, נטועים בחצר עץ לימון ועץ תפוז. ואכן - יכולתי להבחין בעצים רבים כאלה בחצרות בתי הכפר. האוכל בטברנה היה נחמד, אבל לא יותר מדי התלהבתי ממנו: קצת קוסקוס, קצת שורש מקומי ברוטב עגבניות ועוד דברים שהעדפתי לא לגעת בהם.
 |
| עץ לימון באפשו |
אומודוס
התחנה האחרונה של הסיור הייתה בכפר אוֹמוֹדוֹס (Omodos, 'Ομοδος). זהו כפר גדול-יחסית, הנחשב לנקודת תיירות פופולרית בהרי טרודוס. אווה לקחה כאן את הקבוצה לטעימות של ממתקים מקומיים, תוך כוונה שנקנה בחנות אליה הגענו. אחרי הביקור בחנות קיבלנו זמן פנוי לשוטט בכפר: קניתי מעט מתוקים עבור המשפחה, התעלמתי לחלוטין מחנויות התחרה וביקרתי במנזר הקטן של הכפר. כמו בהרבה כנסיות ומנזרים בעולם, גם כאן יש פריט "קדוש" שנותן הילה מיוחדת למקום: טוענים כי בצלב הגדול של הכנסיה משובצת פיסת עץ מהצלב המקורי עליו נצלב ישו. כן, בטח.
הכיכר המרכזית של אומודוס הייתה מלאה בחתולים, שהובאו לכאן כדי להילחם בבעיית הנחשים. אני אמנם אלרגי לחתולים, אבל אף פעם לא מסרב לתצלום איתם (כל עוד הם שומרים מרחק).
נפרדתי מאומודוס ושבתי אל לימסול באוטובוס ובמונית. בערב לא עשיתי משהו מיוחד או שונה משני הערבים הקודמים שלי פה: סעדתי במסעדת צ'סטרס שמול המלון והלכתי לישון מאושר ומותש.
 |
| בסמטאות אומודוס |
 |
| פיסת עץ מ"הצלב המקורי" (בחלון שבמרכז הצלב) |
 |
| סמטה באומודוס |
 |
| בכיכר המרכזית של הכפר |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה