(7) אפריקה הדרומית: מיוהנסבורג אל סווזילנד

26.10.2017

אל המדינה הבאה שלי

ג'יימס ואני התארגנו בבוקר בביתו שביוהנסבורג. דקה לפני שיצאנו אל הדרך הארוכה שלפנינו הזכרתי לו (וטוב שכך) לקחת את הדרכון שלו. בכל זאת, זו לא הייתה סתם עוד נסיעה באפריקה הדרומית. היום אנחנו צפויים לעבור את הגבול אל סווזילנד. עצרנו למספר דקות כדי שהוא יצטייד בכדורים נגד מלריה ואני קניתי לי ארוחת בוקר ומאפים לשנינו להמשך הדרך. 

הנסיעה הייתה צפויה להיות באורך של ארבע שעות וקצת, בלי לקחת בחשבון עוד עצירה בדרך להתרעננות ואת ההמתנה במעבר הגבול שבין דרום אפריקה לסווזילנד. נסענו רוב הדרך בכביש מס' 17, שהוא כביש עם מספר תחנות אגרה. טוב שהגענו מוכנים עם מספיק כסף מזומן עבור תחנות האגרה. שילמנו בערך 100 ראנד במצטבר.
בשלב מסוים התחלנו לראות שלטי דרכים אל עבר מְבַּבַּנֶה (Mbabane), בירת סוזילנד. זמן לא רב אחר כך הגענו אל מעבר הגבול המרכזי בין המדינות - Oshoek. בשני צידי הגבול היינו צריכים להחנות את הרכב, לעמוד בתור ולהחתים את הדרכונים. בצד הסווזילנדי היינו צריכים גם לשלם אגרה על כניסה עם רכב. ג'יימס הכין את כל המסמכים שלו מראש: אישור שהרכב שייך לו ומדבקה גדולה של ZA (דרום אפריקה) ליד מספר הרישוי של הרכב. אחרי המתנה לא ארוכה מדי, נכנסתי אל המדינה ה-37 שלי: סווזילנד.

בדרך אל סווזילנד

סווזילנד 

סווזילנד היא מדינה לא גדולה, חסרת מוצא לים: היא "לכודה" בין דרום אפריקה ומוזמביק. היא אחת משלוש הממלכות האחרונות באפריקה, אך פה השלטון של המלך הוא אבסולוטי (בניגוד למרוקו וללסותו). אי אפשר כל-כך למתוח ביקורת על המלך בתוך המדינה, אך מחוץ לסווזילנד נמתחת עליו ביקורת קשה מאד: בעיקר בכל הנוגע לעושרו הרב מול עוניים של מרבית תושבי המדינה.
סווזילנד נחשבת למדינה שהוכתה באופן הקשה ביותר על ידי מגפת ה-HIV. מעל 27% מתושבי המדינה הם חיוביים לנגיף. מיד עם הכניסה לסווזילנד ראיתי מספר שלטים שאמורים לעורר מודעות אצל התושבים. השאלה היא האם לאחרונה התחילו לעשות כאן יותר מרק פרסום על שלטי חוצות?

עמק גן-העדן

נסיעה לא ארוכה מהגבול הביאה אותנו אל אחת משתי ערי הבירה של סווזילנד - מבּבּנה, המתפקדת כבירה המנהלתית. לא רחוק ממנה נמצאת עיר הבירה השנייה של המדינה - לוֹבַּמְבַּה (Lobamba), הבירה החוקתית והרוחנית של המדינה. לובמבה הקטנה כלל לא נראית כמו עיר, אלא כפזורה של כמה ישובים קטנים בעמק "גן-העדן", או בשפה המקומית אֶזוּלְווִינִי (Ezulwini). כאן גם נמצא בית המלון שלנו ללילות הקרובים: Royal Swazi Spa, הנחשב לאחד מהמלונות היקרים והטובים במדינה.
חנינו את הרכב בחניית המלון והגענו אל החדר שלנו. יחסית למלון, שנחשב לבין הטובים במדינה, מעט התאכזבתי ממנו. אולי זה היה העיצוב התקוע בשנות ה-90 ואולי זה היה האינטרנט המוגבל לשימוש, שקצת פגמו בהנאה שלי ממנו. מזג האוויר הפך למעונן וגם התחזית לימים הקרובים שלנו בסווזילנד לא בישרה טובות. יצרתי קשר עם מפעילי פארק האומגות המקומי, אבל הבנתי מהם שמחר לא כדאי לבצע את האטרקציה עקב הגשם הצפוי. בערב הגשם כבר התחיל לרדת ואיתו גם הגיע קור לא אופייני לעונה. אני מניח שביטול האומגות למחר היה לטובה ; זו לא נשמעת לי כפעילות מהנה במיוחד בגשם.
המסעדה של המלון הוכיחה את עצמה כאיטית מאד: בארוחת הצהריים ושוב בארוחת הערב. בין הארוחות הספקנו לנוח מעט ואני אף הספקתי לטבול בבריכה החיצונית המחוממת של המלון. אני אמנם לא רגיל לנוח בטיולים שלי, אבל זה היה די נחמד לא לעשות כלום למשך חצי יום. למעשה, זה גם מה שהיה צפוי לנו עד סיור הספארי שקבענו למחר.

אחר הצהריים במלון בסווזילנד

Royal Swazi Spa