הולנד: הכרות ראשונה עם אמסטרדם

05.04.2019

סוף סוף אמסטרדם

בהולנד נחתתי לראשונה במרץ 2008, כשהייתי בדרכי אל שבדיה. לא יצאתי אז משדה התעופה והולנד נשארה כ"חור" בולט ברשימת היעדים שלי. לבסוף הגעתי להולנד באמצע 2018 - אבל לא לאמסטרדם (וכך שוב שלוש פעמים נוספות) ; ביקרתי כבר בטילבורח, דלפט, האג ואפילו בבארלה-נסאו אבל עדיין לא בעיר המפורסמת ביותר במדינה. בפעם החמישית שלי בהולנד הגיע הזמן לשנות את זה: לפני יותר מחצי שנה קניתי כרטיסים למופע האירוויזיון השנתי של אמסטרדם והתחלתי לתכנן ביחד עם איוור את הביקור פה: סוף סוף אמסטרדם!

שייט בתעלות

מכיוון ואת הלילה העברנו בפארק-דירות בעיירה האלפווח, היינו צריכים לנסוע אל מרכז אמסטרדם. למרבה המזל הרכבות של הולנד מדייקות וכל רבע שעה יוצאת רכבת מהאלפווח אל התחנה המרכזית של אמסטרדם.

אַמְסְטֶרְדָם (Amsterdam) הוקמה במאה ה-12 לגדות נהל האַמְסְטֶל, שם נבנה סכר שהעניק לה את שמה. לקח לה זמן לשגשג והיא הפכה להיות אחת מהערים המפורסמות באירופה רק במאה ה-17, אז היא ידעה את תור הזהב שלה. במאה ה-20 היא נותקה מהים הפתוח עקב הקמת סכר, שיצר את ים אָייסֶלְמַר (IJsselmar). אמסטרדם שמרה על פרסומה העולמי בזכות היותה בירת הולנד (לצד האג), איכות החיים שבה, המוזיאונים המפורסמים, ספרה של אנה פרנק, מדיניות סמים מתירנית וגם בזכות רובע החלונות האדומים.

את יום הטיול שלנו באמסטרדם התחלנו בשייט בתעלות העיר. מצאנו את אחת מחברות השייט ממש מחוץ לתחנת הרכבת - Lovers Canal Cruise. השייט מתחיל בשפך נהר האמסטל, הנקרא בשם "אָיי" (IJ) וממנו נכנסנו אל תעלותיה הטבעתיות של אמסטרדם, המקיפות את מרכז העיר העתיקה. בשייט חולקו אוזניות ויכולתי להקשיב להסברים על העיר בעברית. יכולנו לראות מלמטה את בתיה של העיר, שנבנו בצפיפות משני צידי התעלות. המוני זוגות אפניים והרבה כלי רכב חונים לצידי התעלות ; בכל שנה הרשויות נאלצות לדוג מהמים כמה מאות אופניים יחד עם כמה מכוניות בודדות, שנופלות לתוך התעלות. 

איוור אמר לי להביט על הגמלונים שבראש הבניינים. בכל אחד מהם היה מתקן בולט עם גלגלת וכבל, שעד היום משמש את המובילים להעלות ולהוריד ציוד מהדירות. מסתבר שפתחי הדלתות הם צרים מדי להעברת הריהוט, ולכן יש להעביר אותו דרך החלונות. 

השייט המשיך ועבר ליד בית אנה פרנק, אליו תכננו להגיע מאוחר יותר הערב. אחר כך חלפנו ליד בית האופרה של אמסטרדם וראינו לידו אנדרטה שחורה עם כיתוב בעברית. השייט הסתיים בחזרה אל האיי, וכאן ראינו את המבנה המודרני של מוזיאון איי-פילם ואת צידה השני של תחנת הרכבת המרכזית. 

אמנם לא רואים מהשייט הרבה מהנקודות החשובות של אמסטרדם, אבל בתור פתיחה לטיול הוא בהחלט העשיר לי את חוש ההתמצאות בעיר. לאחר כשעה שבנו אל נקודת המוצא שלנו.

יוצאים לשייט, מחוץ לתחנה המרכזית

איוור ואני בשייט

במהלך השייט. תיירותי מאוד אבל מהנה.

כיכר דאם

עם סיום השייט התחלנו את הסיור הרגלי שלנו ברחובות אמסטרדם. מזג האוויר המצוין התאים מאד לשיטוט ברחובות העיר והיה חבל "לבזבז" אותו על מוזיאונים. איוור הוביל אותי אל הכיכר המפורסמת ביותר של העיר - כיכר דָּאם (De Dam - "הסכר"), שיושבת במקום בו עמד בעבר הסכר על נהר האמסטל. זוהי הכיכר הלאומית של הולנד ובה יושב הארמון המלכותי של אמסטרדם (Koninklijk Paleis Amsterdam). כמו כן ניתן למצוא פה את הכנסיה החדשה של העיר, את מוזיאון השעווה של מאדאם טוסו ואנדרטה המנציחה את חללי מלחמת העולם השניה. 

ארמון המלוכה בכיכר דאם

ברחובות אמסטרדם

מכיכר דאם המשכנו אל עבר התעלות הטבעתיות העוטפות את מרכז העיר העתיקה. לא תכננו הרבה דברים להיום, ובעיקר הסתובבנו ברחובות, נהנים מהתעלות, האוכל והרוגע היחסי (יחסי, כי בכל זאת היו מקומות מוצפים בתיירים). לאחר ארוחת הצהריים עברנו בחנות העוגיות של ון סטפלה (Van Stapele), בה מייצרים רק סוג אחד של עוגיות נפלאות ; לעתים תיירים נאלצים לעמוד בתור ארוך מחוץ לחנות כדי לקנות עוגיות.

מכאן הלכנו אל בית האופרה של אמסטרדם, כדי לבקר את האנדרטה שראינו מהשייט. אנדרטיית השיש השחורה הייתה מוקדשת ללוחמי המתחרות היהודיות בזמן מלחמת העולם השניה (Monument voor Joods verzet). גובהה ארבעה מטרים והיא כוללת כיתובים בהולנדית ובעברית לזכר הנופלים ואת פסוק כ"ג מירמיה פרק ח': "מִי-יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם, וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה; וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה, אֵת חַלְלֵי בַת-עַמִּי".

אני ואחת מהתעלות הטבעתיות

אנדרטת לוחמי המחתרות

בדרך חזרה מהאנדרטה אל כיכר דאם חלפנו ליד חנות הברווזים של אמסטרדם. את הברווזים האלה (חברה גרמנית במקור) מוכרים בכל העולם, וגם בישראל - אך זו הייתה הפעם הראשונה בה נתקלתי בחנות שמכרה אך ורק את הברווזים. מצאתי עבורי ברווז-חרדי (מחזיק ספר תורה ומנורה) כדי שזה יצטרף לברווז-דלפט שקיבלתי מאיוור לפני כמה חודשים. לקראת הערב שבנו אל התעלות כדי לבקר בבית אנה פרנק. חלפנו ליד ההומומונומנט (Homomonument), אנדרטה בצורת משולש ורוד גדול בין התעלות השלישית והרביעית. האנדרטה הוקמה לזכר קורבנות הקהילה הלהט"בית במלחמת העולם השניה.

בחנות הברווזים של אמסטרדם (סניף אחד מתוך שניים)

אחת מפינות ההומומונומנט

בית אנה פרנק

בית אנה פרנק (Anna Frank Huis) יושב לגדת התעלה הרביעית מהתעלות הטבעתיות - רחוב פְּרִינְסֶנְחְרַאכְט (Prinsengracht). כאן הסתתרה משפחת פרנק בעת הכיבוש הנאצי של הולנד וכאן כתבה אנה פרנק חלקים מיומנה המפורסם. היומן נמצא על ידי אביה, אוטו פרנק, לאחר המלחמה ופורסם מאז בעשרות שפות. איוור הזמין לנו כרטיסים למוזיאון יותר מחודש לפני הביקור באמסטרדם ; לאחרונה לא ניתן לבקר במוזיאון ללא הזמנה של כרטיסים מראש, המציינים כבר את שעת הכניסה למוזיאון.
המוזיאון מציג תצוגת רקע על משפחת פרנק ועל המלחמה (במבנה צמוד לבית המסתור). בשלב הבא נכנסנו אל תוך הבית עצמו כדי לבקר בחדרים בהם הסתתרו בני המשפחה. כדי להיכנס לחלק המסתור היינו צריכים לעבור דרך דלת ספרים שהסוותה באמצעות הפיכתה לספריה. בתום הסיור עברנו דרך תצוגה מודרנית המציגה חלקים מרכזיים מיומנה של אנה. קשה להאמין שמציאות איומה כזו קרתה כאן באמסטרדם. הניגוד בין התעלה השלווה שבחוץ לבין החדרים האפלים של בית המסתור הוא פשוט בלתי נתפס.
מבית אנה פרנק שבנו אל תחנת הרכבת המרכזית של אמסטרדם. היום הארוך שלנו כאן היה עבורי רק טעימה ראשונית מהעיר היפה הזאת. אני מקווה שעוד אחזור לכאן בעתיד לטיולים הרבה יותר מעמיקים.

דלת בית אנה פרנק. בעיקר נועדה להיות נקודת צילום למבקרים ואינה משמשת כיום ככניסה אל המוזיאון.