03.04.2010
טבילה בבילאבונג
ישנתי טוב בלילה והיתושים לא תקפו אותי ; בבוקר עוד ניסיתי להשלים את הפערים משיעור הדידג'רידו של אמש, אך בלי הצלחה גדולה. יצאתי עם הקבוצה אל אתר הנופש הקרוב להתרעננות קצרה: חלק מהאנשים נכנסו למקלחת בוקר, אבל אני החלטתי שאתקלח באכסנייה שלי בדרווין הערב.
דז הסיע אותנו אל גוּבָּארָה (Gubara) - טרק שאורכו 3 ק"מ בכל כיוון, ובקצהו נמצאות בריכות טבעיות ללא סכנה של תנינים. בריכות המים המתוקים נקראות כאן בִּילָאבּוֹנְג (Billabong) והן נוצרות לאחר ייבוש של נהרות בעונה היבשה, או עקב נהרות ששינו את מסלולם. נכנסנו אל הבריכות הקרירות כדי להרגיע את הגוף מעומס הזיעה והתכשירים דוחי-החרקים - ולא היה כיף מזה. שחיתי אל מפל קטן שהיה בקצהה של אחת מהבריכות ודחפתי את הראש מתחתיו כדי להתרענן.
בילאבונג גובארה |
תלי טרמיטים
לא התחברתי כל כך אל הקבוצה כאן, ולכן לא הפריע לי להיפרד מהם בשעת הצהריים: רובם המשיכו לסיור של יום נוסף בפארק הלאומי, בעוד שאני וזוג הבריטים מסינגפור שבנו אל דרווין עם רכב שאורגן לנו. כמובטח בתכנית הטיול, הנהג עצר לנו ליד תלי טרמיטים עצומים בגודלם. הוא הסביר שיש מספר סוגים של תלי טרמיטים: אנחנו ראינו גם את התל ה"קלאסי" המפורסם וגם את התל המגנטי, שנבנה על ידי זן אחר של טרמיטים. התל המגנטי הוא צר יותר לעומת הקלאסי ונבנה לאורך ציר של צפון-דרום.
הנהג הסביר לנו שזה נחשב כבוד גדול אם טרמיטים בחרו בחצר האחורית שלך כמקום לבנות את התל שלהם ; ואכן, חצרות פרטיות רבות באיזורים שמחוץ לדרווין כוללות תל טרמיטים מרשים.
תל "קלאסי" בחצר פרטית |
תל מגנטי |
קיבלנו גם הסבר על הטרמיטים והדידג'רידו: אסור להתבלבל בין הדידג' המזויפים שמוכרים בחנויות המזכרות הזולות לבין דידג' אמיתי, שנמכר לרוב בחנויות מיוחדות לכך (והוא הרבה יותר יקר). דידג' אמיתי נוצר מענף שחלקו הפנימי נאכל על ידי טרמיטים. אבוריג'ינים אוספים את הענף ומעטרים אותו בציורי זמן-החלום שלהם. דידג' מזויף נוצר במפעל באמצעות קדיחת חור בתוך גזע עץ וצביעה זולה. אפשר להבחין ביניהם באמצעות מישוש חלקו הפנימי של הדידג': זה המקורי יהיה מחוספס עקב כרסום הטרמיטים, ואילו זה המזויף יהיה חלק בגלל הקידוח התעשייתי. אם קונים דידג' מקורי, שמחירו מגיע למאות דולרים אוסטרליים, כדאי לדרוש תעודה המוכיחה כי מדובר בכלי מקורי. תעודה זו כוללת גם את שמו של האמן המקומי שעיטר את הדידג'רידו.
בחזרה לדרווין
שבנו לדרווין יחסית מוקדם, וכך נשאר לי זמן מספיק לסידורים ולמקלחת. קבעתי לי שאטל לנמל התעופה לטיסה של מחר והספקתי קצת לגלוש באינטרנט.
בערב יצאתי קצת לבלות במרכז העיר, אבל חזרתי יחסית מוקדם אל החדרים הממוזגים של האכסניה. למרות הלחות האיומה, נהנתי מאד בארבעת הימים הראשונים שלי בטריטוריה הצפונית. אני נרגש לקראת הימים הקרובים: ביקור באליס ספרינגס וסלע אולורו היו חלומות שלי מאז שהייתי ילד קטן, ומחר אני שם!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה