05.12.2012
פלאסה דה ארמאס (הראשונה שלי)
התעוררתי מוקדם - בסביבות שש בבוקר, והייתי בטוח שדווקא הרבה יותר מאוחר. ההוסטל כולו עדיין ישן, ואני התמקמתי בינתיים בסלון המשותף וניסיתי להתעורר כמו שצריך. אחרי שסיימתי לסקור את ההודעות בפייסבוק / ווטסאפ וכו', התלבשתי ויצאתי אל עבר הכיכר הראשית של סנטיאגו - פְּלַאסָה דֶּה אַרְמָאס (Plaza de Armas). בשעות הבוקר הכיכר עדיין לא התעוררה לגמרי, והחנויות שמסביבה היו בשלבי פתיחה שונים.
זו הייתה הפלאסה דה ארמאס הראשונה שלי בטיול. כשהספרדים כבשו את דרום אמריקה, הם ייבאו אליה את המודל העירוני הספרדי, של רחובות הבנויים בצורה מרושתת סביב כיכר ראשית רחבה. הרעיון מאחורי בניית הפלאסה הוא למקרה של מתקפה על העיר: בזמני מלחמה היו נקראים כל הגברים לכיכר, ומכאן פירוש שמה: "כיכר הנשקים". כמעט בכל פלאסה דה ארמאס יושבת כנסיה או קתדרלה גדולה, וסנטיאגו לא הייתה יוצאת דופן בכך. נהוג גם שהפלאסה מוקפת בבנייני ממשל רבים. בהמשך הטיול ביקרתי בפלאסות-דה-ארמאס רבות נוספות, וזו של סנטיאגו הייתה הראשונה שלי.
דגל צ'ילה מונף בכיכר המרכזית |
הקתדרלה וחלק מפלאסה דה ארמאס של סנטיאגו |
סידורים
אחד מהתכנונים שלי בדרום אמריקה, היה לשלוח גלויה הביתה מכל יעד בו עצרתי. עדיין לא מצאתי מקום לקנות בו גלויה ולא את סניף הדואר הראשי (שהיה, כך מתברר, מתחת לאף שלי בפלאסה דה ארמאס). בינתיים נסעתי במטרו של סנטיאגו אל התחנה המרכזית (Estacion Central) כדי לקבוע אוטובוס לבואנוס איירס. התברר לי שהתחנה בה מזמינים אוטובוסים בינלאומיים היא רחוקה מרחק הליכה מהתחנה המרכזית. כשהגעתי אל המסוף, ראיתי שלשתי חברות האוטובוסים הגדולות TurBus ו-Pulman, אין אוטבוסים מכאן לבואנוס איירס. הזמנתי לי כרטיס עם חברת Andesmar. הנסיעה תימשך כיום שלם, עם עצירה של כמה שעות במנדוזה להחלפת אוטובוסים. בחרתי לי מושב "Semi-Cama", או "חצי-מיטה", שאותו ניתן לכופף עד גבול מסוים. בנסיעות ארוכות כמו זו, אין כמעט מושבים רגילים באוטובוסים, והבחירה היא בין חצי-מיטה למיטה. המחיר עצמו לא היה נורא, יחסית למרחק: 480 ש"ח.
חזרתי אל האכסניה ברחוב סנטה לוסיה כדי לעשות בוקינג לאכסנייה בבואנוס איירס. זה היה לא ממש אפשרי עם האייפון, אז יצאתי שוב אל העיר לסיבוב קניות ורכישת גלויה למשלוח.
לאחר נמנום צהריים באכסניה, הגעתי אל אינטרנט קפה במרכז העיר כדי לקבוע בסקייפ עם אכסנייה בבואנוס איירס. קבעתי עם אכסניית Soly, שהבעלים שלה הוא ישראלי. אני אמנם מנסה להימנע ממקומות ישראלים, אבל לבואנוס אגיע אחרי כשבועיים בלי להיות בסביבה ישראלית. אני מקווה שזה לא יהיה יותר מדי גרוע.
הספקתי לבקר שוב בפלאסה דה ארמאס, לשלוח את הגלויה הביתה ולצפות במופע רחוב מוזר של "תינוק" בעגלה.
מופע רחוב פלאזה דה ארמאס |
בחזרה באכסניה פגשתי בריטי בשם דניאל, שהגיע לצ'ילה במשימה חשובה ללמד קצת אנגלית. הצ'יליאנים באמת צריכים ללמוד טיפה אנגלית: הם אפילו לא ידעו למה התכוונתי כששאלתי איפה ה-Post office. מסתבר שבספרדית צריך לחפש את ה-"Correo". דניאל מחפש פרטנר להמשך הטיול, וגם היעד הבא שלו הוא בואנוס איירס, אחרי שיקפוץ לעיירת החוף וַלְפֶּרָאִיסוֹ. יצאנו לבית קפה במרכז העיר, וקבענו שהוא יודיע לי מחר אם הוא רוצה לנסוע איתי ביחד לבואנוס איירס. יהיה נחמד להעביר עם מישהו את הנסיעה הארוכה שמצפה לי בעוד שבוע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה