שטוקהולם - היום החמישי

15.03.08

סרגלס טורג

היום זה היום שבגללו בכלל הגעתי לשטוקהולם - גמר מלודיפסטיבלן 2008 ייערך בערב בגלובן העצום. עד אז ניצלתי את הבוקר לעוד כמה סיבובים בעיר, מוזיאונים וקניות. הגעתי אל כיכר סֶרְגֶלְס (Sergels Torg) - אולי הכיכר המפורסמת ביותר בשטוקהולם. וכמה שהיא מפורסמת, ככה היא גם מכוערת. מדובר במבנה אורבני מסובך של רחבה מקורה-בחלקה, המוקפת בחנויות רבות. הרחבה עצמה מרוצפת במשולשים שחורים ולבנים, שלא ממש מייפים אותה. מעל הרחבה ניצב עמוד כל כך דוחה וסתמי, שאפילו מצליח לכער עוד יותר את סרגלס טורג. ביקרתי כאן במוזיאון שהציג מוצגים ממצרים בעתיקה, אבל הוא לא ממש הרגיש אותנטי ; בכל זאת מדובר בשוודיה הרחוקה אלפי קילומטרים מהמדבר המצרי.

במהלך היום נערכה כאן הפגנה של כורדים/עיראקים, כנראה משהו נגד ארה"ב. הסתבר לי היום שכיכר סרגלס היא למעשה המקום המועדף להפגנות בשטוקהולם. משהו כמו כיכר רבין בתל אביב.

סרגלס טורג

עקפתי את ההפגנה כדי לחקור את החנויות שבחלקה המקורה של הכיכר, ואז ראיתי אותה: את החנות של מגהסטור. אין לי מושג אם החנות עדיין קיימת כיום, אבל אז הרגשתי כמו ילד בחנות ממתקים. מדובר בחנות מוזיקה עצומה בגדולה, ואני פשוט לא ידעתי איפה להתחיל. ביליתי בה זמן רב, ולבסוף החלטתי להגביל את הקנייה שלי שם ל-400 קורונות שוודיות. קניתי מספר אלבומים, כולל את אלבום המלודיפסטיבל הנוכחי ואת הסינגל החדש של הלהקה האהובה עלי - BWO, שנקרא "Lay Your Love On Me".

אלכסנדר בארד

חזרתי למלון כדי להתארגן קצת, ואחר הצהריים נסעתי עם הכרטיס שלי אל גלובן, כדי לצפות בגמר המלודיפסטיבל. לפני ההגעה צלצלתי לאלכסנדר בארד, חבר להקת BWO שמסר לי בפייסבוק את מספר הטלפון שלו. קבעתי איתו באחת מכניסות האמנים של גלובן, והוא יצא לפגוש אותי. 

אני חייב להודות שהייתי טיפה בשוק כשמר בארד באמת יצא מכניסת האמנים. הוא הביא לי במתנה את הסינגל החדש של BWO (וכך, זכיתי בשני עותקים חתומים של הדיסק), ואחר כך הקדיש לי בערך חצי שעה באיזור גלובן. תחילה עברנו בקניון הסמוך לגלובן, כשמלא עוברים ושבים מתלחששים ומצביעים על בארד, ורק אחר כך מצאנו מקום נורמלי לשבת בו. דיברנו קצת על הגמר, על BWO ועל כמה שקרולה (זוכת אירוויזיון 1991) השמינה. אלכסנדר בארד הוא יריב ידוע של קרולה, ואף הייתה שמועה שבגמר הנוכחי קרולה שלחה פרחים לכל הפיינליסטים חוץ מל-BWO. 

עם אלכסנדר בארד

גמר מלודיפסטיבלן 2008

מזג האוויר החל להתקרר, ואני נעמדתי בתור לכניסה לגלובן. הכרטיס שלי היה די מרוחק מהבמה, והמצלמה הישנה ההיא לא הוכיחה את עצמה, אבל מאד נהנתי מהמופע. הגלוב נראה עוד יותר גדול מבפנים: בערך ארבע קומות שמתפרשות אחת על גבי השנייה. המקומות במרכז נמכרים במחיר הגבוה ביותר, או שמחולקים לקרוביהם של ההפקה והמשתתפים. 

בתוך גלובן

ראשונה עלתה להופיע זוכת אירווזיון 1999 - חרלוט (או שרלוט) פרלי, שהתמודדה על השיר "Hero". למרות המראה החייזרי-משהו, היא הביאה את אחד השלאגרים הטובים של אותו ערב, ושל 2008 בכלל. אמנם תמכתי היום ב-BWO, אך ידעתי שהסיכויים שלהם לא גבוהים: התקשורת השוודית הייתה עסוקה בשתי מנצחות פוטנציאליות: חרלוט פרלי וסאנה נילסן. אני אישית העדפתי את השלאגר של חרלוט מאשר הבלדה המשמימה של סאנה.

עברו עוד כמה שירים נחמדים יותר (I Love Europe) ונחמדים פחות (השיר של סיבל). ואז הגיע תורה של הפייבוריטית השנייה של הקהל וההפקה, סאנה נילסן, עם השיר "Empty Room". זה היה הניסיון החמישי של סאנה לייצג את שוודיה באירווזיון, ולראשונה היא שרה באנגלית ולא בשוודית. לקהל חולקו פנסים קטנים במיוחד בשביל השיר הזה, כדי לגרום לאפקט של סאנה בתוך יקום מלא כוכבים.

ואחרי עוד שני שירים, הגיע תורם של BWO: אלכסנדר, מרינה ומרטין. הם שובצו להופיע כשיר המתחרה האחרון בערב, מיקום השמור לרוב לאחד מהפייבוריטים של ההפקה. כמובן שגם אני שרתי איתם, והתפלאתי לשמוע את הקהל מאחוריי שואג יחד עם מרטין את ה"אוהו-אוהו" בפזמון. ההופעה הקצרה הזו, של שלוש דקות בלבד, רק פתחה לי עוד יותר את ה"תיאבון" לראות את BWO מופיעים במופע שלהם. בשיאו של השיר, מרטין עלה על מעלית תלויה, שהעיפה זיקוקים: פשוט מופע מושלם לשיר דאנס-שלאגר אדיר, שהפך בקלות לשיר השנה שלי ל-2008.

לבסוף הגיע הזמן לתוצאות: תחילה השופטים נתנו יתרון ברור לחרלוט על סאנה. לא נראה ש-BWO הולכים לנצח הערב. עם ניקוד הקהל, התברר ש-BWO הגיעו למקום השלישי. ואז חרלוט קיבלה את המקום השני מהקהל בבית, וסאנה את המקום הראשון. בשקלול הנקודות הכללי, יצא שהשופטים הצילו את חרלוט ונתנו לה את הניצחון.

ברכבת חזרה לסודרמאלם, נשמע דווקא שהצופים מרוצים מאוד מהניצחון של חרלוט, והחלה שירה ספונטנית בציבור של הלהיט הראשון שלה - "Take Me To Your Heaven", איתו היא זכתה באירוויזיון 1999 בירושלים.