13.01.2013
טיוואנקו
אחרי ארוחת הבוקר במלון, אסף אותנו רכב מקרטע עם מדריך מוזר העונה לשם "פרדי". היעד להיום היה טיול לטִיווָאנַקוּ (Tiwanaku או Tihuanaco). איסוף שאר התיירים מרחבי לה פאז הענקית היה ארוך מאד, והמיניבוס העתיק כמעט לא הצליח לטפס בעליות היוצאות מן העיר.
נסענו כשעתיים, ולקראת השעה 11 הגענו אל טיוואנקו. כאן נכנסנו אל האתר הארכיאולוגי של קַאלַאסַאסַיָה (Kalasasaya). טיוואנקו הייתה בירת אימפריה עתיקה מהתקופה הפרה-קולומביאנית, ששגשגה בין השנים 300-1000 לספירה לערך. אותה אימפריה, שמכונה כיום גם בשם "טיוואנקו", שלטה על איזור שנמצא היום במערב בוליביה, דרום פרו וצפון צ'ילה. לאחר נפילת תרבות טיוואנקו, נשלט האיזור על ידי האינקה. המקדשים של טיוואנקו נתגלו לאדם הלבן בשנת 1549, במסגרת הכיבוש הספרדי של דרום אמריקה. כיום האתר מוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, ומסביבו נמצאת העיירה הבוליבאנית הנושאת גם היא את אותו השם.
עם הגעתנו על האתר, התרשמתי לרעה מרמת השימור הירודה שלו. כנראה שהבוליבאנים לא ממש יודעים לדאוג לאתרי המורשת, הנמצאים בתחומי מדינתם. תחילה טיפסנו על הפירמידה העתיקה, שעדיין לא נחשפה לחלוטין על ידי הארכיאולוגים. הפירמידה, ששמה הוא אַקַאפְַנָה (Akapana) היא בעלת שבע טרסות, המסמלות את שבעת צבעי הקשת.
 |
| סמוך לאתר הארכיאולוגי של טיוואנקו |
המון ראשים ושער השמש
מהפירמידה ירדנו אל במה שקועה, בה מוצגים ראשי-אבן רבים, הבולטים מתוך הקירות. ראשי האבן מנציחים את מנהג הצגת ראשי אויבהם של בני טיוואנקו. חלק מאותם ראשים כלל לא נראים אנושיים, דבר שהביא חוקרים מסוימים לשער כי מדובר בראשים המנציחים דווקא חייזרים...
 |
| במקדש "הראשים" התת קרקעי |
הליכה קצרה הביאה אותנו אל האתר הטקסי העיקרי, בו נמצא "שער השמש" - שער עתיק החצוב מאבן יחידה ומפאר את אל השמש. השער שבור מזה מאות שנים: ציורים עתיקים מתקופת גילויו מציגים את השבר הענק בחלקו העליון.
מונולית נוסף כאן הוא "פּוֹנְסֶה" (Ponce). במקום זה פרדי החליט קצת להפעיל את הקבוצה ולגרום לנו להתפלל לאל השמש (או לאל כלשהו אחר). אני פחות שיתפתי פעולה עם ההפעלה הקבוצתית, והייתי עסוק בצילומו של המצב המגוחך הזה.
 |
| מתפללים לאל השמש או לפונסה, או לפרדי |
 |
| פונסה |
 |
| עם שער השמש |
פומה פונקו
הביקור באתר הראשי הסתיים וממנו נסענו אל אתר קטן יותר, שדווקא עניין אותי יותר: פּוּמָה פּוּנְקוּ (Puma Punku, או "שער הפומה"). גם הוא נמצא בתחומיה של העיירה טיוואנקו, וגם שימש את בני טיוואנקו כאתר דתי-טקסי, אך הארכיאולוגיה שלו שונה לחלוטין מזו של האתר הקודם.
פומה פונקו מפורסם בזכות המונוליתים שגולפו לצורת "H". כשראיתי את המקום בטלויזיה ובתמונות, שיערתי שאותן אבני H יהיו בגובה של כמה מטרים. הופתעתי לגלות כי במציאות גובהן של האבנים הוא בסביבות המטר. בנוסף לאותן אבנים מפורסמות, פומה פונקו מלא באבנים ששוייפו ליצירת זוויות מושלמות של 90 מעלות, ועד היום ניתן לחוש עד כמה השיוף היה מוצלח: האבנים חלקות באופן מיוחד, כאילו עובדו על ידי מכונה ולא באופן ידני.
שימור האתר כאן היה גרוע עוד יותר מזה של קאלאסאסיה: באמת יכלו להשקיע פה בניכוש העשבים השוטים ובהתאמת המקום לתיירות. אמנם נהנתי מהאפשרות להתקרב ולגעת באבנים, אך על מנת לשמר את המקום לשנים רבות, כדאי שהמגע עם המוצגים הארכיאולוגים פה יוגבל רק לאנשי מקצוע.
 |
| "חחחח" בטיוואנקית |
לאחר ארוחת הצהריים במקום (הבאתי איתי לחם יבש מלה פאז, כי לא ממש רציתי לשגע את הבטן החולה שלי) המשכנו לסיור בשני מוזיאונים קטנים, שהציגו פריטים מתרבות טיוואנקו. אחד מהם היה מוזיאון לִיטִיקוֹ (Litico) והשני היה המוזיאון לכלי הקרמיקה. הכניסה לכל ארבעת האתרים (קאלאסאסיה, פומה פונקו ושני המוזיאונים) נכללה בכרטיס אחד, שהיה כלול במחיר הסיור המאורגן.
חזרה ללה פאז
עם החזרה לעיר הבירה, עצרנו לצלם את לה פאז בכל יופיה - מעמדת תצפית. ללא ספק, היא באמת יפה רק מלמעלה...
בשאר הערב לא הרגשתי טוב. ארוחת הערב במסעדת נרגילה הייתה מצוינת, אך אחריה חזרו לי כאבי הבטן והחום עלה לי מעט. שמחתי שמחר יהיה היום האחרון שלי בלה פאז ; באמת הגיע זמני לעזוב את העיר הזאת.
 |
| מבט על לה פאז |
14.01.2013
יום אחרון בלה פאז
היום האחרון בעיר התלולה עבר עלי בעיקר בסידורים והתארגנות למחר.
יצאתי לקניות אחרונות בשוק המכשפות, ארזתי את כל המזכרות והלכתי עם רו אל סניף הדואר המרכזי. הופתעתי להיתקל כאן בתהליך אריזה די זריז: ירדנו אל הקומה התת קרקעית של הסניף ושם ארזו לי את החבילה ושקלו אותה לקראת המשלוח לארץ. לאחר שנפרדתי מחמישה קילו של מזכרות וסכום מכובד של כסף, חזרנו אל המלון.
שאר היום עבר באכילה ובנסיונות לקבוע אכסניה ליעד הבא שלי: קופהקבנה. רו תמשיך מלה פאז אל סנטיאגו, וזה היה למעשה היום האחרון שלנו ביחד. הבנתי שפרק חדש של הטיול הזה עומד להתחיל: בקרוב אעבור מבוליביה אל פרו. עדיין לא היה לי מושג כיצד אחלק את זמני בפרו הגדולה. מה שבטוח, הספקתי הרבה עד היום ויש לי עוד מלא מה לראות ביבשת המדהימה הזאת.
 |
| בובות אצבע של הסימפסונס, שקניתי בשוק המכשפות |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה