יום רביעי, 17 בספטמבר 2014

יום 45: קופקבנה ואי השמש

16.01.2013


הפלגה אל אי השמש

התעוררתי בבוקר, מוקדם מדי - כהרגלי, הפקדתי את המפתחות בקבלה של המלון ויצאתי אל עבר המזח של קופקבנה. כאן חיכתה לי האניה Andes Amazonia, שאיתה תכננתי להפליג אל אי השמש. בזמן ההמתנה במזח של העיירה, ניצלתי את הזמן להנות מצבעו היפהפה של אגם טיטיקקה בשעות הבוקר. קשת בענן כאילו נשפכה לתוך האגם הכסוף, ומסביבה עגנו כמה סירות קטנות.

אגם טיטיקקה בבוקר
ההפלגה אל אי השמש (או בשמו הספרדי - Isla del Sol) הייתה איטית וארוכה. יעד העגינה הראשון של האניה היה בחלקו בצפוני של האי, בעיירה צַ'אייָאפַּמְפָּה (Challapampa) ושם הצטרפתי אל מדריך מקומי דובר ספרדית בלבד.

אי השמש / איסלה דל סול

החלטתי להישאר כאן עם הקבוצה, למרות שהדרכה לא הייתה באנגלית. איכשהו הצלחתי להבין פה ושם על מה המדריך מדבר... שכן כבר ידעתי מראש, שלפי מיתולוגיית האינקה, כאן נולד אל השמש ומכאן יצאו אנשי האינקה הראשונים.
המדריך לקח את הקבוצה תחילה אל המוזיאון המקומי הקטן (בתוספת תשלום זעום, כמובן) ומכאן התחלנו בטרק קצר אל הריסות צִ'ינְקַרָה (Chinkara, או "המבוך"). מבני האינקה העתיקים לא הרשימו אותי יותר מדי ; דווקא אהבתי הרבה יותר את נופו של האי היפהפה: גבעות ירוקות-חומות, שזולגות לתוך האגם השקט. ההליכה עצמה לא הייתה פשוטה: הטיפוס בגבעות האי, שממוקם גם ככה בגובה רב מעל פני הים, הקשו לי מאד על הנשימה. כנראה שכבר לא אצליח להתרגל לשהות בגובה של מעל 3000 מטרים...

הריסות צ'ינקרה ונופי אי השמש
באי השמש
נופיו של איסלה דל סול
שבתי אל האניה כדי לתפוס את ההפלגה אל חלקו הדרומי של האי. בזמן השייט עוד הספקתי לנמנם קצת, ובסופו הגעתי אל העיירה יוּמַאנִי (Yumani). עם העליה מהמזח אל היישוב, הייתי צריך לשלם "דמי כניסה" למקום. ויתרתי כאן על הטיפוס לעבר מבנים נוספים של האינקה, בגלל עודף מדרגות. במקום זאת, בחרתי לשבת באחת מהמסעדות שליד המזח. 

המזח של יומאני

בחזרה לקופקבנה

ההפלגה בחזרה לקופקבנה יצאה לקראת השעה ארבע, וכשהגעתי אל העיירה הייתי עסוק בסידורים לקראת מחר: הזמנתי את האוטובוס הראשון בבוקר מכאן אל פונו הפרואנית, קניתי כמה מזכרות בוליבאניות אחרונות ושלחתי גלויה נוספת למשפחה בארץ. בהמשך הערב דיברתי עם ההורים ושמעתי שהגלויה האחרונה שהגיעה היא זו מסלטה. שתי הגלויות הקודמות ששלחתי (זאת שקניתי בסלאר וזאת מלה פאז) טרם הגיעו - ולמעשה, היו שתי הגלויות היחידות מהטיול הזה שכלל לא הגיעו לישראל...
נהנתי מהלילה האחרון שלי בבוליביה והמחירים הזולים של המלונות כאן. בפרו אני צפוי לחזור לשגרת האכסניות והחדרים המשותפים ; כנראה שהתפנקתי יותר מדי בשבוע האחרון.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה