יום חמישי, 18 בדצמבר 2014

יום 60: מארקיפה לנאסקה

31.03.2013


נסיעה אל המדבר

לא זכור לי שראיתי תרנגול אחד בזמן שהותי בארקיפה, אבל בהחלט שמעתי תרנגול - בעצם, יותר מאחד. עם אור ראשון הם התחילו לקרוא והעירו אותי מוקדם, מוקדם מדי.
הבוקר נפרדתי מאכסניית מרלונס האוס ונסעתי עם נהג מונית אל טרמינל האוטובוסים של ארקיפה. עליתי על אוטובוס של חברת Oltursa לנסיעה ארוכה אל עבר נאסקה. התיישבתי במקום האהוב עלי ביותר: בקומה העליונה של האוטובוס, ליד החלון הקדמי ; ידעתי שכך יהיה לי מקום נהדר לשים בו את הרגליים במהלך היום הארוך הזה. הנסיעה ארכה מעל תשע שעות ובמהלכה קיבלתי נשנוש קטן כארוחת בוקר ואפילו ארוחת צהריים טובה באופן מפתיע (נו, יחסית לאחת כזו שמוגשת באוטובוס בפרו). באוטובוסים של חברת אולטורסה יש ווי-פיי, כל עוד נמצאים בסביבת ישובים. ניצלתי את האינטרנט כדי לפטפט עם אנשים מהארץ ולשלוח לסוכנת הנסיעות האקוודורית שלי את פרטי המלון הראשון שלי באקוודור ; היא תשלח לי לאותו המלון את כרטיס הטיסה והוואוצ'רים הנוספים לשבוע שלי באיי גלפגוס.
האוטובוס ירד מן האיזור ההררי אל עבר קו החוף המדברי של האוקיאנוס השקט. שמחתי להיות בגובה הים לאחר כמעט חודש בגובה של בין 2000 ל-5000 מטרים מעל פני הים. קיוויתי שהירידה בגובה תחזיר לי גם קצת אנרגיה לגוף. הנסיעה עברה במספר עיירות נידחות מאוד: רוב קו החוף אינו מיושב בגלל תנאי האקלים השוררים בו. לקראת סוף הנסיעה, האוטובוס עזב את קו החוף והתחיל לטפס מעט אל עבר היעד שלי - בגובה של "רק" 500 מטרים מעל פני הים.

באחד מהישובים הקטנים בדרך לנאסקה
נסיעה במדבר

 נאסקה

לבסוף זה קרה, והגעתי אל נַאסְקָה (Nazca) - עיר מדברית קטנה, שהוקמה במאה ה-16. היא נקראת על שם תרבות עתיקה, שישבה באיזור עד סביבות המאה השמינית לספירה. אותה תרבות פרה-קולומביאנית הייתה אחראית ליצירתם של קווי נאסקה המפורסמים, שהם למעשה, כמעט הסיבה היחידה להגעת תיירים אל העיירה.
טרמינל האוטובוסים של נאסקה הוא קטנטן ומתאים לגודלה של העיר. ביציאה ממנו קפצו עלי מספר נהגי מוניות, שרצו להסיע אותי אל האכסניה שלי. אני, שכרגע יצאתי מתשע וחצי שעות של ישיבה באוטובוס, העדפתי לקחת את התרמיל שלי עלי וללכת ברגל. עשר דקות של הליכה הביאו אותי לאכסניית Brabant. זהו הוסטל בבעלות הולנדית-פרואנית, שזכה בדירוג מאד טוב באתרי אינטרנט שונים, אבל אני לא הבנתי את הסיבה לכך. אולי פחות התלהבתי מהאכסניה הזאת בגלל שלראשונה מאז פוורטו איגווסו, ישנתי כאן בקומה העליונה במיטת קומותיים בחדר משותף... בפעם האחרונה שזה קרה, הייתי עוד בארגנטינה.
קבעתי דרך דלפק הקבלה באכסניה את טיסת-קווי-נאסקה שלי למחר, ויצאתי לסיבוב בעיר. אין הרבה מה לעשות בנאסקה, אבל הצלחתי למצוא פה חנות מזכרות נחמדה ומסעדה טובה עם לומו סלטדו נפלא. עברתי גם שוב בטרמינל האוטובוסים כדי לקנות את כרטיס הנסיעה שלי מכאן ללימה בעוד יומיים. 
בערב חזרתי אל האכסניה, וכבר ממש הייתי זקוק למקלחת טובה. הירידה בגובה אמנם תעשה טוב למחלת הגבהים שלי, אך היא גם החזירה את בלוטות הזיעה לפעולה...

רחוב בנאסקה. תחנת האוטובוס (מימין) מעומבת בסגנון צורת הקוף של קווי נאסקה
לומו סלטדו, אהובי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה