23.01.16
הטיול של Nomad Africa אמנם נקרא "המיטב של זימבבואה", אבל היום-וקצת האחרונים שלו הם כבר בשטחה של דרום אפריקה. התעוררתי באכנסיית נורמה ג'ין שבפאתי מסבינגו וציפתה לי נסיעה ארוכה לכיוון דרום. הייתי מוכן ליומיים הקרובים והבאתי איתי את "גדר חיה" של דורית רביניאן ונגן מוזיקה. עצרנו פעם אחת בצד הדרך כדי לצלם נוף של סלעים מרשימים, שאני אפילו לא זוכר את שמם.
רק אחר הצהריים הגענו למעבר הגבול הסמוך לעיירה הזימבבואית בֵּייטְבְּרִידְג' (Beitbridge). הנהר לִימְפּוֹפּוֹ (Limpopo) מהווה כאן גבול טבעי בין זימבבואה ופרובינציית לימפופו שבדרום אפריקה. בעבר כבר אירעו מקרי טביעה רבים של אזרחי זימבבואה, שניסו להימלט באופן לא-חוקי ממדינתם. אף אחד בדרום אפריקה לא יודע במדויק את מספר המהגרים הזימבבואיים הלא-חוקיים, שהצליחו להתגנב אל המדינה.
תהליך מעבר הגבול היה די ארוך: היינו צריכים לקבל אישור מעבר עבור כל אדם וגם עבור הרכב כולו. בויד הכין אותנו מראש לבירוקרטיה המתישה הזו.
 |
| בוקר אחרון בזימבבואה. בדרך לדרום אפריקה. |
 |
| מובטלים בזימבבואה |
לאחר המעבר עצרנו סמוך לעיר מוּסִינָה (Musina) לארוחת צהריים ולקניות בסופרמרקט. למרות שעד כה השתדלתי שלא לקנות אוכל מעבר למה שהטיול מציע, כבר די מאסתי בארוחות שנורמן הכין לנו. בויד ניצל את הפסקת הצהריים כדי לספר קצת סיפורי "אימה" על שודים של תיירים בפרובינציית לימפופו וביוהנסבורג עצמה. כמו כן, מכיוון וכבר לא היינו בתוך זימבבואה - הוא יכול היה לדבר סוף סוף על פוליטיקה ולומר את דעתו האמיתית על הרודן רוברט מוגאבה. לא הופתעתי לשמוע שדעתו על מוגאבה היא שלילית ; לדבריו נראה שאחרי תקופה קלה של התאוששות בזימבבואה, המצב הפוליטי והכלכלי בה שוב מחמיר.
צ'יפיס
כארבעים דקות של נסיעה ממוסינה הביאו אותנו ליעד הסופי שלנו להיום - צִ'יפִּיס (Tshipise) - כאן עצרנו באתר הנופש
Tshipise - a Forever Resort. אתר הנופש הזה בנוי בעיקר למשפחות המגיעות למספר ימים כדי לנצל את הפעילויות הרבות של צ'יפיס.
אני חושב שהגעתי לפה עם מכת חום קטנה לאחר הישיבה בצד של השמש בעת הנסיעה. למרות העייפות הרבה, הסתובבתי מעט באתר הנופש ובעיקר התלהבתי מהקופים הקטנים שבו. היו כאן גם בעלי חיים שהזכירו את "טימון" ממלך האריות, אבל הם בהחלט לא היו סוריקטות, אלא משהו אחר שאני לא יודע להגדיר.
בערב התקלחתי והלכתי לבדוק את האוכל, שנורמן הכין לארוחת הערב. ברגע שראיתי את הדבר הלא-מוגדר שהוא הכין, הבנתי שאני לא מתכוון לאכול את זה. התעדכנתי מבויד לגבי שעת היציאה מחר, הסתובבתי והלכתי למסעדה של אתר הנופש. ההמבורגר שם נראה הרבה יותר טוב מהאוכל של נורמן.
אמנם הייתי מותש לגמרי, אבל אמרתי לעצמי שאם אני לא מנצל את המתקנים של צ'יפיס - אז אני אדיוט גמור. יצאתי בחשכה מהחדר אל עבר הבריכות. תחילה טבלתי בבריכה החיצונית המחוממת ואחר כך המשכתי לבריכה התרמית הפנימית והחמה הרבה יותר. ההחלטה לבוא לפה בלילה הייתה מצוינת והעניקה לגוף שלי את המנוחה שהוא היה זקוק לה.
 |
| יצור חמוד בצ'יפיס |
 |
| הבקתות בצ'יפיס |
24.01.16
שוב ביוהנסבורג
היום ציפתה לי הנסיעה הארוכה ביותר של הטיול הזה: כ-500 קילומטרים (שזה כמעט כל מדינת ישראל מצפון לדרום) בכביש היורד מפרובינציית לימפופו אל פרובינציית חאוטֶנג. את ארוחת הבוקר אכלנו בחדר האוכל של צ'יפיס ואת ארוחת הצהריים קיבלתי ככריך מוכן במשאית.
ניסיתי לנוח כמה שיותר בזמן הנסיעה. לקראת השעה שלוש אחר הצהריים הגענו אל פרבר מִידְרַנְד (Midrand) של יוהנסבורג, כאן אעביר את הערב והלילה הקרובים ב"אחוזת" בֶּלְווֶדִיר (
Belvedere Estate), הנמצאת בבעלות חברת הטיולים נומאד. זהו מקום טוב להעביר בו לילה של לפני- או אחרי-טיול עם נומאד, אבל לא מקום שהייתי ממליץ להישאר בו למי שאינו מטייל איתם. קיבלתי חדר ענק, כפי שהתרגלתי לקבל בימים האחרונים, אך סיגנל הטלפון והאינטרנט האלחוטי כמעט שלא היה קיים בו.
לשמחתי, ניצלתי מערב של שעמום מוחלט. פגשתי כאן שתי מטיילות גרמניות, איזבלה ושְטֶפי ; הן ישנו כאן לפני יציאתן לטיול ארוך בדרום אפריקה, סווזילנד ומוזמביק. קצת הצטערתי שלא זכיתי בחברתן בטיול שלי. שוחחתי עמן הערב יותר מאשר עם כל חברי הקבוצה שלי בחמשת הימים האחרונים. מאוחר יותר הצטרפו אלינו זוג שבדי מבוגר ועובדת הולנדית של נומאד בארוחת הברביקיו של בלוודיר.
כך תם החלק השלישי של הטיול. ארזתי את התרמיל ואת תיק הגב שלי לקראת הטיסה אל התחנה האחרונה שלי לטיול זה.
 |
| מימין: נורמן, אני ובויד |
 |
| החדר שלי ב-Belvedere estate |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה