27.01.16
סיור אל כף התקווה הטובה
יצאתי הבוקר לסיור אל כֵּף התקווה הטובה (Cape of Good Hope). הכף נמצא דרומית למרכזה העירוני של קייפטאון ("עיר הכֵּף"), אך עדיין נכלל בשטחה המוניציפלי של העיר. כל העיירות-לכאורה בהן ביקרתי במהלך הסיור הן למעשה שכונות מרוחקות בתוך קייפטאון.
פרט לנקודות העצירה הרבות בכף ובדרך אליו, כף התקווה הטובה כולו נחשב לאתר מורשת עולמי של אונסק"ו. בוטנאיים מחלקים את הצמחים בעולם לשש מחלקות צמחים ייחודיות. ממלכת הצמחים הקטנה מכולן היא ממלכת צמחי הכף והיא מכילה מינים אנדמיים רבים של צמחים.
 |
| מפת ממלכות הצמחים בעולם, מתוך Wikipedia |
הסיור שאליו יצאתי היה עם חברת
Springbok Atlas המקומית. כבר בשמונה ורבע אסף אותי הנהג-מדריך שלי להיום, ושמחתי לגלות שאני בקבוצה קטנה וידידותית. הנהג שלנו היה רוֹדְנִי, יהודי דרום אפריקאי ציני ומשעשע ; המטיילים האחרים היו זוג בריטים, שהגיעו לכאן במסגרת הפלגה מסביב לעולם, וזוג פנסיונרים קנדי. רודני דיבר כמעט בלי הפסקה: בדרך הוא סיפר לנו על שווי בתיהם של העשירים הגרים בשכונת Camps bay ודרומה לה. הוא אמר כי הוא מקווה, שנגיע אל האתרים יחסית מוקדם, כדי שלא ניתקל במטיילים הסיניים. נשמע שהוא לא ממש מחבב את הסינים, ואולי זה קצת מובן: הם מגיעים בקבוצות של מאות וגודשים את כל אתרי התיירות.
אי כלבי הים
תחנת העצירה הראשונה להיום הייתה בשכונת הוּט בֵּיי (Hout Bay), הסמוכה למפרץ בעל אותו השם. הסיור לא כלל את השייט במפרץ, ויכולנו להצטרף אליו בתשלום נוסף. המים במפרץ היו שטוחים, אך כשיצאנו מתוכו, הים הפך למעט סוער בגלל הרוחות. הנוף מהסירה היה מושלם: העננים יצרו צורה טבעתית מעל המפרץ. לאחר כמה דקות של שייט הגענו אל אי כלבי הים, או בשמו הרשמי - האי דוּיְקֶר (Duiker Island). האונייה נשארה ליד האי כמה דקות כדי שנוכל להתרשם ממאות כלבי הים הנמצאים על האי ובמים שמסביבו. לאחר מכן הפלגנו בחזרה אל הוט ביי.
כשעזבנו את הנמל, רודני עצר את הרכב לעוד כמה דקות בנקודת תצפית המשקיפה על המפרץ מלמעלה. הוא צילם אותנו בזריזות והאיץ בנו להמשיך אל כף התקווה הטובה. הרי צריך להגיע לפני הסינים...
 |
| הפלגה במפרץ הוט |
 |
| האי דויקר |
 |
| תצפית על הוט ביי |
הנקודה (כמעט) הכי דרומית באפריקה
רודני נתן לנו את התדריך על כף התקווה הטובה עוד לפני שהגענו אליו. הוא ציין במיוחד שיש לסגור את החלונות ברכב כדי למנוע מהקופים להיכנס פנימה ולגנוב אוכל.
כשהגענו אל שמורת הכף, רודני עצר את הרכב באיזור בו נמצא השלט של כף התקווה הטובה, והזדעזע לראות שם מַסות של תיירים סינים. הם עמדו שם בתור ארוך ליד השלט, בעוד רודני דחק בנו להידחף להם בתור אם אנחנו בכלל רוצים להצטלם. חוץ מהשלט עצמו, אין הרבה מה לעשות בנקודה זו ; החוף הוא לא-באמת-חוף אלא מצבור סלעים לא נוחים להליכה.
 |
| בכף התקווה הטובה עם חבורת סיניות בצבעי הקשת |
 |
| בכף התקווה הטובה |
נסיעה לא ארוכה הביאה אותנו אל תחנת המסוע, העולה אל המגדלור של כף התקווה הטובה. אחרי הנסיעה הקצרצרה במסוע הייתי צריך לטפס רגלית בשביל עד שהגעתי אל המגדלור. הנוף הנשקף מכאן היה מדהים: יכולתי להביט על מפרץ פוֹלְס (False Bay) הענק ; הרחק הרחק דרומה מכאן נמצאת אנטארקטיקה. קיימת הנחה שגויה כי זוהי הנקודה בה מתחברים האוקיאנוס האטלנטי והאוקיאנוס ההודי, אך למעשה בדרום אפריקה קיים כף דרומי עוד יותר - והוא זה שנחשב לנקודת המפגש הרשמית של שני האוקיאנוסים.
בדרך חזרה אל המסוע, הייתי צריך לעצור למספר שניות בגלל סינית שהצטלמה באמצע השביל בפוזות מטומטמות. המתנתי והמתנתי עד שהבנתי שהיא לא הולכת לתת לי לעבור... אז פשוט עברתי לה באמצע אחת מהתמונות. בשלב זה התחלתי להבין למה רודני התכוון.
 |
| מבט על חלק ממפרץ פולס |
 |
| ליד המגדלור. דרומה מכאן - רק האוקיאנוס ואנטארקטיקה |
פינגווינים אפריקאים
מכאן יכולנו רק לחזור צפונה, והפעם רודני בחר בחופו המזרחי של חצי האי. בצד זו נמצאים חופי רחצה חוליים, כשאחד המפורסמים מביניהם הוא סמוך לשכונת Simon's Town. העננים שליוו אותנו בבוקר, התחלפו עכשיו בשמש לוהטת: כבר עם היציאה מהרכב לכיוון ארוחת הצהריים, הרגשתי שאני חייב להימרח בקרם הגנה. את הארוחה סעדנו במסעדה, המשקיפה על החוף של סיימונס טאון, וכבר מהחלון כאן יכולנו להבחין בכמה פינגווינים, שהגיעו אל החוף והלכו לצד המתרחצים.
האטרקציה העיקרית כאן היא חוף בּוֹלְדֶרְס (Boulders beach) המשמש כמושבה של הפינגווינים האפריקאים. מין זה של פינגווין מאופיין בנקודות שחורות על פרוותו הלבנה הקדמית ובצבע ורדרד סביב עינו. בעבר הוא היה ידוע כפינגווין חמורי (Jackass penguin) עקב קריאתו, המזכירה נעירה של חמור. שם נוסף שלו הוא פינגווין שחור-רגל. המושבה בחוף בולדרס היא מושבת הפינגווין האפריקאי המתוירת ביותר, אך הוא נפוץ גם בחופים נוספים בדרום אפריקה ובנמיביה.
רודני הזהיר אותנו שלא לשלוח ידיים אל הפינגווינים, הנמצאים סמוך למסלול התיירים - אלא אם מישהו רוצה לאבד אצבע. הגעתי אל שתי נקודות התצפית ויכולתי לצפות במאות פינגווינים על החוף ובים. הפינגווין האפריקאי היה מין הפינגווין הרביעי אותו ראיתי בטבע. שלושת הראשונים היו
הפינגווין צהוב-העין של ניו זילנד,
הפינגווין הקטן שראיתי באוסטרליה ו
פינגווין גלפגוס שראיתי (כמה מפתיע...) באיי גלפגוס.
 |
| פינגווינים בחוף בולדרס |
 |
| פינגווין אפריקאי |
 |
| חוף בולדרס |
גני קירסטנבוש
רודני המשיך לנסוע בחזרה לכיוון מרכז קייפטאון והביא אותנו אל התחנה הרביעית והאחרונה שלנו לסיור זה: גני קִירְסְטֵנְבּוֹש (
Kirstenbosch). אלו הם גנים בוטנים גדולים, הנמצאים למרגלות הר השולחן, בצד המנוגד למרכז העיר. הסיור שלי בגנים היה עצמאי: קיבלנו שעה להסתובב כאן, כשרודני מציין מראש את הנקודות המומלצות לביקור.
קצת הצטערתי על הזמן הקצר שהיה לי בגנים, ומכך שנמנע ממני לראות את חלק מבתי הגידול שבהם. בשיטוט הקצר שלי פה הגעתי לגן ציקאסים יפהפה, שעוטר בפסלי דינוזאורים מתכתיים. הצמחיה היפהפיה בשילוב עם הפסלים נתנה לי תחושה כאילו עברתי בזמן מליוני שנים אחורנית.
עם סיום הביקור בגני קירנסטנבוש נסענו בחזרה אל מרכז העיר. לבקשתי, רודני הוריד אותי סמוך לנמל ויקטוריה ואלפרד. נכנסתי כאן לקניות חפוזות למזכרות עבור ההורים, תוך התייעצות איתם בטלפון אם הם רוצים קרנף או היפופטם. זה לא ממש עזר לי כי ביומי האחרון הייתי צריך לחזור הנה שוב כי הם החליטו שהם רוצים גם קרנף וגם היפופוטם. עם הקניות הללו סיימתי יום נוסף בקייפטאון ושבתי אל דירתו של קריס.
 |
| גני קירסטנבוש והר השולחן |
 |
| גן הציקאסים בגני קירסטנבוש |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה