28.01.16
האי רובּן
כחובב איים מושבע, הייתי חייב לשלב איים בטיול הזה. בדרום אפריקה בחרתי להגיע אל האי רוֹבֶּן (Robben island). האי, שממוקם כתשעה קילומטרים צפונית לנמל קייפטאון, התגלה כבר בסוף המאה ה-15. מאז המאה ה-18 האי החל לשמש כמתקן כליאה וכמושבת מצורעים. מרבית פרסומו השלילי של האי רובן הוא עקב תפקודו כבית כלא למתנגדי שלטון האפרטהייד במחצית השנייה של המאה ה-20. האסיר המפורסם ביותר, שנכלא כאן, היה נלסון מנדלה - לימים נשיאה השחור הראשון של דרום אפריקה. כיום האי מתפקד כמוזיאון, המציג את מבני הכלא מתקופת האפרטהייד ומספר את סיפורם של מנדלה והאסירים הפוליטיים האחרים. המדריכים כאן הם אסירים לשעבר.
את הסיור לאי רובן כדאי מאד
לקבוע מראש, שכן מספר הכרטיסים במעבורת הוא מוגבל. אני שריינתי לעצמי מקום כבר מהארץ. התשלום כולל את ההפלגה במעבורת ואת הסיור המודרך באי.
לקראת שעת תחילת השייט, הגעתי אל מזח נלסון מנדלה בנמל ויקטוריה ואלפרד. פגשתי כאן תייר גרמני בשם אֶרְנִי, והעברתי איתו את השייט והסיור. לא יכולנו לבחור על איזו מעבורת נעלה, כי זה היה עניין של מזל ; כך יצא שבדרך אל האי עלינו על המעבורת Jetstar, שלמרות שמה, היא דווקא האיטית מבין השתיים. ניצלתי את הנסיעה כדי לסמס לחברת דאייה מקומית ולברר אם תנאי מזג האוויר יהיו טובים מספיק לדאייה אחר-הצהריים.
 |
| בקייפטאון, לפני ההפלגה |
כשהגענו אל האי הבנתי שהכל מתנהל בו בבלגן אחד גדול. הצטרפתי עם ארני לסיור בקבוצה המונית של כ-50 איש. נדחסנו כולם בתוך אוטובוס תיירים, שהרגיש יותר כמו אוטובוס-אסירים. מנקודת המוצא נסענו אל הכלא כדי לשמוע סיפורים מאחד האסירים-לשעבר ; התקשתי להבין אותו: הוא אמנם דיבר אנגלית, אך במבטא חזק של אחת משפות הילידים. אחר כך המשכנו להסתובב בין תאי האסירים ויכולנו לנסות לדמיין את תנאי המחיה שלהם במקום הנורא הזה. את תאו של נלסון מנדלה יכולנו רק לצלם מבעד לסורגים, כי אדם מן השורה לא זוכה סתם ככה
להיכנס אל התא הזה.
 |
| באי רובן |
 |
| התא של נלסון מנדלה |
בין תחנה לתחנה של הסיור היינו צריכים שוב להידחס אל תוך האוטובוס הצפוף. עצרנו ליד אתר כריה של אבן גיר ואחר כך ירדנו להשקיף על קייפטאון ועל הר השולחן מרחוק. מזג האוויר הערפילי של הבוקר מנע מאיתנו לראות את העיר בבירור, אך עדיין יכולתי להבחין בקו המתאר הבולט של הר השולחן. היה משהו קסום במראהו של הר השולחן המרוחק והעטוף בעננים. מאד קיוויתי שמזג האוויר יתבהר בהמשך היום, כי טרם העפלתי אל פסגת ההר.
בדרך חזרה אל העיר הצלחנו לתפוס את המעבורת המהירה מבין השתיים: Sea Princess. עוד לפני ההפלגה קיבלתי שיחת טלפון מחברת הדאייה ; הם ביקשו שאגיע ישירות לסיגנל היל. ההפלגה חזרה אל מזח נלסון מנדלה ארכה כ-25 דקות ובסופה נפרדתי מארני. כל אחד מאיתנו תפס אוּבּר אל מקום אחר בעיר.
 |
| אני עם הר השולחן הרחק ברקע |
 |
| במזח של האי רובן |
דאייה מראש האריה
באמצע הנסיעה אל עבר סינגל היל, קיבלתי שיחת טלפון נוספת עם עדכון, שהדאייה תהיה דווקא מפסגת "ראש האריה" (Lion's head) הסמוכה לסיגנל היל. הגעתי אל נקודת המפגש והצטרפתי לצוות ולעוד מספר מטיילים. מכאן היינו צריכים לטפס במעלה ראש האריה ; הטיפוס לא היה קל, בעיקר הודות לכך שלא הייתי ממש בכושר. לשמחתי, טיפסנו רק עד למחצית גובהו של ראש האריה ולא עד לפסגתו.
עברתי בזריזות את ההליך הבטיחותי: תדריך, חיבור לכל מיני רתמות, חתימה על טפסים והכרות עם המדריך שלי - ווֵין. רצתי ביחד איתו במורד השיפוע התלול וקיוותי שהמצנח ייפתח לפני שנגיע אל השיחים הדוקרניים שבקצה יריעת הפלסטיק. לשמחתי, המראנו בקלות וכעת רק נותר לי להנות במשך רבע שעה, בזמן שווין ניווט את המצנח. הייתה לו מצלמת גו-פרו מחוברת למוט, ובעזרתה הוא תיעד את הדאייה מזוויות שונות. מולי נפרשו שכונת קמפס ביי והחוף הסמוך לה. יכולתי גם להבחין בקלות בצוקיו המערביים של הר השולחן.
כשנחתנו בקמפס ביי, ווין מסר לי את התמונות. התעכבתי מעט בזמן שהמתנתי לצוות חברת הדאייה כדי שאוכל לקבל את התיק שלי ולשלם עבור כל החוויה. לאחר חוויות הבוקר והצהריים הייתי מוכרח להתרענן ולהחליף בגדים. תפסתי אובּר אל דירתו של קריס כדי להתקלח בזריזות.
 |
| נקודת המוצא של הדאייה עם מבט אל הר השולחן |
 |
| דואה עם הנוף של הר השולחן וקמפס ביי |
 |
| בזמן הדאיה. ברקע (משמאל) - פסגת ראש האריה |
הר השולחן
מזג האוויר בשעות אחר הצהריים אִפשר ביקור ב
הר השולחן (Table Mountain) ; שמחתי שלא אפספס את הביקור באחד מהמקומות החשובים ביותר בקייפטאון ובדרום אפריקה כולה. הגעתי אל תחנת הרכבל ונתקלתי בתור ארוך של תיירים - מה שהצריך המתנה קצרה. כעת, כשהר השולחן התנשא ממש מעלי, שמחתי שלא החלטתי להירשם לסיורי הטיפוס הרגלי אל פסגתו ; ממש לא הייתי עומד בזה.
לאחר רכישת הכרטיס נכנסתי אל אחד מתאי הרכבל העגולים. בזמן העליה אל ההר, רצפת התא מסתובבת - וכך כל המבקרים יכולים לקבל זווית של 360 מעלות, הצופה על ההר ועל העיר שמתחתיו. הרכבל עולה בזווית חדה מאד, שכן מגובה נמוך יחסית הוא מגיע אל פסגת הר השולחן - גובה של כ-1060 מטרים מעל פני הים.
הנוף מפסגת ההר היה עוצר נשימה: קייפטאון נפרשה מתחתיו ונראתה קטנטנה ושטוחה. יכולתי להבחין בכל האתרים בהם ביקרתי היום: האי רובן בלט בים במרחק, סיגנל היל וראש האריה הסתירו מעט את השכונה בה לנתי.
קבעתי עם קריס ארוחת ערב במסעדה יוונית בחלקה הדרומי של שכונת Sea point. מהר השולחן חזרתי שוב אל הדירה כדי להתקלח שוב (בכל זאת, יום חם) ולהחליף בגדים. החלטתי ללכת ברגל בזמן השקיעה לאורך הטיילת. הטיילת בחלק זה של קייפטאון מאד הזכירה לי את זו של תל אביב, כשההבדל הגדול הוא המחסור בחופי רחצה.
ארוחת הערב הייתה מצוינת ; בחרנו במנה משותפת של בשרים, פלאפל וסלטים ודיברנו ארוכות על אינספור נושאים - מפוליטיקה, דרך שפות ועל המשפחות שלנו. היה לי מזל גדול, שקריס היה לא רק מארח טוב, אלא גם איש שיחה נבון. בתום הארוחה קריס הסיע את שנינו בחזרה אל ביתו.
 |
| הטיילת של קייפטאון: עץ שצמח מכופף בגלל הרוח |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה