יום שני, 10 בספטמבר 2018

לטביה וליטא (2): ריגה העתיקה וריגה של האר-נובו

27.05.2017


יום שני בריגה

מצאתי את עצמי מתעורר מוקדם בבוקר הודות לשמש שזרחה בשעה לא הגיונית. בעוד שאתמול טיילתי בריגה בצורה די "מפוזרת", היום כבר הייתה לי רשימת מקומות שרציתי לראות. האתרים שביקרתי היום מופיעים במפה הבאה:

האתרים שביקרתי ביום השני: (1) השוק המרכזי של ריגה, (2) כנסיית סנט פטר, (3) בית שחורי הראש, (4) הקתדרלה, (5) מצודת ריגה, (6) שלושת האחים, (7) השער השבדי, (8) מגדל אבק השריפה ומוזיאון המלחמה, (9) הכנסייה הרוסית האורתודוכסית, (10) אר-נובו בריגה: רחובות אליזבטס ואלברטה המסומנים הם הרחובות העיקריים לצפייה באדריכלות בסגנון אר-נובו.

השוק המרכזי של ריגה

בדרך אל מרכז העיר עברתי שוב ליד מוזיאון הגטו של ריגה, שהיה (שוב) סגור בגלל השבת. מכאן המשכתי אל השוק המרכזי של ריגה (Rīgas centrāltirgus), הסמוך לתחנת הרכבת המרכזית. השוק היה הומה באנשים. חלקו העיקרי של השוק הוא מְקוּרֶה ונמצא בחמישה ביתנים ששימשו בעבר כהאנגרים עבור בלוני זפלין. חלקו השני של השוק נמצא מחוץ לאותם הביתנים, וכך נוצר שוק מרשים בגודלו. אני מניח שאפשר להעביר כאן שעות בסיבוב בין הדוכנים והחנויות הקטנות. בשעת הבוקר המוקדמת נהניתי מצבעוניותו של השוק, הודות לדוכני הפירות וחנויות הפרחים.  
לאחר המעבר הקצר בשוק, הלכתי אל תחנת האוטובוס המרכזית כדי לקנות כרטיס לנסיעה שלי לעוד שלושה ימים. העדפתי לדעת מראש מה תהיה שעת הנסיעה שלי לליטא, כדי שאוכל לתכנן היטב את הימים שלי בלטביה.

בשוק המרכזי של ריגה 

כנסיית פטר הקדוש

מכיוון ופספסתי אמש את הכניסה לכנסיית פטר הקדוש (Sv. Pētera baznīca), החלטתי להתחיל כאן את הטיול של היום. עם פתיחת הכנסייה עליתי במעלית אל קומת התצפית על ריגה. הנוף היה מרהיב, למרות מזג האוויר המעונן. הרוח כאן הייתה לא פחות מנוראית ומקפיאה וגרמה לי מהר לכאב ראש. ועדיין - העליה לכאן הייתה שווה את זה. יכולתי לראות את ריגה העתיקה ממש מתחתיי ; רחוק יותר הבחנתי בביתנים של השוק המרכזי ובחלקים המודרניים יותר של העיר.
כשירדתי מקומת התצפית עברתי לביקור קטן בכנסייה עצמה. לשמחתי הייתה כאן קבוצה מקומית שהתאמנה בשירה. נשארתי כמה דקות כדי להאזין להם לפני שהמשכתי בדרכי.

תצפית על העיר העתיקה
תצפית דרומה, אפשר לראות את הביתנים של השוק המרכזי
תצפית על מונומנט החירות ועל הכנסייה הרוסית האורתודוכסית

מתאמנים על שירה בתוך הכנסייה

בית שחורי הראש

במרחק הליכה קצר מהכנסייה מצאתי את בית שחורי הראש (Melngalvju nams), שאין לי מושג איך פספסתי אותו אתמול. בית שחורי הראש המקורי נבנה במאה ה-14 עבור גילדת סוחרים לא-נשואים שכונו "שחורי הראש". חזיתו של הבניין אמנם מאד מפוארת, אך זה בעיקר הודות לכך שמדובר בבניין חדש כמעט לחלוטין. הבניין המקורי הופצץ ונהרס על ידי הגרמנים ב-1941 והשחזור שלו הסתיים רק בשנת 1999.
סמוך לבית שומרי הראש ניצב מבנה מאוד מלבני ו"קופסתי": זהו מוזיאון הכיבוש הלטבי (latvijas okupācijas muzejs), שנבנה בשנת 1993. התצוגות במוזיאון מתארות את שנותיה של לטביה תחת השלטון של ברית המועצות והכיבוש הנאצי. לא נכנסתי אל המוזיאון עצמו, אך הארכיטקטורה החיצונית שלו העבירה לי בהחלט מסר קודר בנוגע לתצוגות שבתוכו.

חזית בית שחורי הראש
השעון האסטרונומי של בית שחורי הראש
קודר מאוד: מוזיאון הכיבוש הלטבי

הקתדרלה, המצודה והשער השבדי

הלכתי ברחובותיה של ריגה העתיקה עד הקתדרלה של ריגה (Rīgas Doms), שלא הייתה פתוחה למבקרים באותה השעה. משם המשכתי אל מצודת ריגה (Rīgas pils). המצודה המקורית נבנתה במאה ה-14 סמוך לגדת הנהר, וכיום זהו מקום מושבו של נשיא לטביה. בשנת 2013 שריפה שפרצה במצודה גרמה לה נזק נרחב. חלק מהמוזיאונים שישבו בה עד אז הועברו למקומות אחרים בעיר.
מכיוון וכבר חיכתה לי ארוחת צהריים בתיק, הקפתי את המצודה ומצאתי ספסל בגינה מול נהר הדאוגבה להפסקת צהריים קצרה.

אחת מהכניסות למצודה (בית נשיא לטביה)
העיר העתיקה של ריגה כוללת עוד כמה מבנים פחות ידועים: ביקרתי את "שלושת האחים" (Trīs Brāļi) - שלושה בניינים עתיקים הצמודים זה לזה. למרות סמיכותם הפיזית, כל אחד מהם נבנה בתקופה אחרת ובסגנון שונה. חלפתי גם ליד הפרלמנט הלטבי הנאה והגעתי עד השער השבדי (Zviedru vārti) שנבנה ב-1698 והוא האחרון ששרד מבין שעריה העתיקים של ריגה.

השער השבדי

שלושת האחים

 מגדל אבק השריפה

בדרך מהשער השבדי אל מגדל אבק השריפה עברתי דרך ביצורים עתיקים, כנראה שאריות של חומת העיר העתיקה. מגדל אבק השריפה (Pulvertornis) גם היה בעבר חלק ממערכות ההגנה של ריגה העתיקה. עד היום אפשר לראות 19 כדורי תותח נעוצים בקירותיו של המגדל העגול. כיום המגדל הוא חלק ממוזיאון המלחמה הלטבי (Latvijas Kara muzejs), שבו כן בחרתי לבקר  - כי הכניסה אליו בחינם. המוזיאון הוא די מרשים אך החיסרון הגדול בו הוא שכמעט כל התצוגות הן בלטבית.

פסל רוח רפאים / סוהרסן בביצורים
מגדל אבק השריפה: אפשר לראות את כדורי התותח נעוצים בו
תצוגה במוזיאון המלחמה הלטבי

הכנסייה הרוסית

ממגדל אבק השריפה הגעתי אל מונומנט החירות, שכבר ביקרתי בו אמש. הפעם חציתי את הפארק ואת התעלה והגעתי לחלקיה החדשים יותר של ריגה. כאן נמצאת אחת מהכנסיות היפות של העיר: הכנסייה האורתודכסית הרוסית של לידת ישו (Rīgas Kristus Piedzimšanas pareizticīgo katedrāle). זוהי הכנסייה האורתודוכסית הגדולה בכל המדינות הבלטיות. הכנסייה נבנתה תחת השפעת רוסיה הצארית של סוף המאה ה-19. במלחמת העולם הראשונה חיילים גרמנים הסבו אותה לכנסייה לותרנית, אך לאחר המלחמה היא שבה להיות אורתודוכסית. בשנים תחת השלטון הסובייטי האתאיסטי, הכנסייה הוסבה לפלנטריום. רק עם קבלת העצמאות של לטביה ב-1991, המבנה חזר לתפקד שוב ככנסייה אורתודוכסית.
הכנסייה יפהפייה וחלקה הפנימי דומה מאוד לכנסייה אורתוכסית אחרת בה ביקרתי - כנסיית אוספנסקי שבהלסינקי, פינלנד. חיצונית, שתי הכנסיות אינן דומות כלל: אוספנסקי נראית הרבה יותר "רוסית" לעומת הכנסייה הלטבית. למרבה הצער אסור לצלם כאן.

הכנסייה הרוסית

אר-נובו ברחובות ריגה

מאחורי הכנסייה הרוסית נמצא פארק קטן, בו הלכתי עד המוזיאון הלאומי לאמנות של לטביה. לא תכננתי לבקר במוזיאון זה, אלא ללכת ברחובות ולתור אחר בניינים בסגנון האדריכלי של האַר-נוֹבוֹ (Art Nouveau). צריך לדעת בדיוק לאילו כתובות להגיע כאן, ולכן נעזרתי כאן בספר של חברת Eyewitness על המדינות הבלטיות. יש בספר זוג עמודים המסביר בדיוק לאן להגיע ועל אילו בניינים להסתכל. 
ריגה היא העיר בעלת ריכוז בנייני האר-נובו הגבוה בעולם ; מרביתם של בניינים אלו נבנו בין השנים 1904 ל-1914. אני לא מומחה גדול בסגנונות אמנותיים, אבל בהחלט יכול להודות שחלק מהבניינים כאן היו בהחלט יפהפיים. למתעניינים יותר ממני, יש בשכונה גם מוזיאון אר-נובו, אך לדעתי הרחובות כאן הם פשוט מוזיאון פתוח אחד גדול. הרחובות הפופולריים לצפייה בבניינים בסגנון זה הם רחוב אליזבטס ורחוב אלברטה.

אדריכלות אר-נובו ברחובות ריגה
דרקון ריגאי
עוד קצת אר-נובו
אני ופסל מקומי
ועוד אחד אחרון כי הייתי חייב

בחזרה למרכז העיר

בדרך חזרה למרכז העיר חציתי את הפארק השלו, המפריד את ריגה החדשה מריגה העתיקה - Bastejkalna parks. משום מה נתקלתי כאן בפסל ענק של קוף אסטרונאוט, שלא ממש הסתדר לי עם העיר העתיקה וגם לא עם האר-נובו.
ארוחת הערב שלי במרכז העיר לא הייתה כל-כך מוצלחת. בסיומה קניתי מעט מתנות ומזכרות, רכשתי את האלכוהול הלטבי המפורסם - Black Balsam ושבתי אל המלון שלי מותש ומרוצה.

נח קצת בפארק
אסטרו-קוף ענק
הפארק המפריד בין העיר העתיקה לרובע החדש הוא פשוט גן עדן קטן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה