יום חמישי, 17 באוקטובר 2013

יום 59: ממילפורד לקווינסטאון

19.02.2010


אל נקודת זבובי החול

ביומו האחרון של טרק מילפורד ציפתה לנו ההליכה הארוכה ביותר: 18 קילומטרים, כשהפעם היינו חייבים לסיים אותם בזמן שנקבע מראש, כדי לא לפספס את המעבורת שחיכתה לנו בקצה הטרק. למזלנו, היום כלל ברובו הליכה מישורית עם מסלולים צדדים קצרים. נקודת הסיום של הטרק נקראת על שם זבובי החול המפורסמים של פיורדלנד - סֶנְדְפְלַיי פּוֹיְנְט (Sandfly Point).
ההליכה עברה ליד הרבה אגמים, מפלים ונופים ירוקים. הגענו בין היתר אל מפל מֶקְ'קֵיי (MacKay) - שאינו גדול במיוחד, אך ללא ספק המפל היפה ביותר שראיתי בניו זילנד. הוא נראה כאילו הוא נגזר מתוך ספר פנטזיה: המפל נופל במספר מדרגות של סלעים ירוקים ומסתיים בבריכה קטנה וכחולה. חלק מהמטיילים החליטו לטבול בבריכה, אבל אנחנו ויתרנו עליה מקוצר זמן וקור איום של המים.

מפל מק'קיי
המשכנו עוד כמה שעות בהליכה הארוכה, ועצרנו מספר פעמים למתיחות שרירי הרגליים, אכילה וכמובן - צילום. בשלב מסוים כבר איבדנו את מניין הגשרים התלויים שחצינו בטרק הזה.

נוף מגשר תלוי

על אחד מהגשרים התלויים
נקודת הסיום הגיעה מעט לאחר עמוד המסמן 33 מיילים (שזה מעט מפתיע, כי עד עכשיו הסימונים היו בקילומטרים). כמובטח - המקום היה מלא בזבובי חול, שתכשיר ההגנה נגדם לא עזר ב-100%. היינו צריכים להמתין שם עד שתגיע המעבורת שתיקח אותנו אל העיירה הנקראת על שם הפיורד "מיצר מילפורד" (Milford Sounds). כבר מכאן יכולתי להתרשם מהפיורד היפהפה.

מבט על פיורד מילפורד מנקודת זבובי החול

בחזרה לקווינסטאון

עלינו על המעבורת של השעה 14:00 בסאנדפליי פונט, ומשם שטנו במשך כעשרים דקות בתוך הפיורד אל עבר המזח שבעיירה. השייט הקצר נתן לנו זויות מבט חדשות על הפיורד, כפרידה מחבל הארץ פיורדלנד.


במילפורד סאונד חיכה לנו אוטובוס אל טי-אנו. כשהגענו אל טי-אנו, נינה חיכתה לנו עם החוויות שעברו עליה בימים האחרונים עם ההולנדי וחבורת ישראלים. היא די פיצתה על זה שלא שמענו ממנה בימים האחרונים - עם דיבור שפשוט לא נפסק.
לא נשארנו בטי-אנו הלילה, אלא עלינו אל אוטובוס לכיוון קווינסטאון - שם עדיין חיכה לנו רוב הציוד שלנו בלוקר של האכסניה. בקווינסטאון הוצאנו את התיקים מהנעילה, נכנסנו אל החדר ואני מיהרתי להיכנס למקלחת אחרי ארבעה ימים.
ועכשיו, אחרי שסימתי "וי" גם על טרק מילפורד, נותר לי עוד "וי" אחד לסמן בניו זילנד - לראות את הקרחונים המפורסמים של החוף המערבי. משם אחזור לכרייסטצ'רץ' כדי לתפוס את הטיסה אל סידני בעוד ארבעה ימים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה