06.01.2010
נסיעה לטאופו
הבוקר נפרדנו לשלום מהאכסניה של פיונה ו"שרק" בהמילטון ויצאנו אל עבר טַאוּפּוֹ (Taupo). בדרך עצרנו בעיירה קֵיימְבְּרִידְג' (Cambridge) כדי לתקן פיוז שנשרף ברכב ושיבש לנו את המזגן והמוזיקה. המוכר בחנות אפילו החליף לנו את הפיוז השרוף ולא הסכים לקבל שום תמורה כספית נוספת פרט למחיר הפיוז החדש. עוד דוגמא לכמה שהניו זילנדים הם אנשים מדהימים.
בדרך זכיתי להשמיע קצת מוזיקה מהנגן שלי, דבר שכנראה ערער לנינה את מצב הרוח אחרי כמה ימים של שקט יחסי. כשהגענו לטאופו זה עוד החמיר: כשניסיתי להשחיל מילה על התכנון לימים הקרובים, היא התעצבנה ואמרה שזה התפקיד שלה כי היא עובדת כסוכנת נסיעות בארץ. מוזר שאסור לי להציע רעיונות על הטיול שלי. אני דווקא הרגשתי להפך: שהיא זו שמשתלטת על תכנון הטיול ; עובדה: עד עכשיו היא עשתה את כל הבוקינג ולא נתנה לי או לגלעד אפילו לטלפן לאכסניות או לאטרקציות. דיברנו על זה קצת בניסיון להרגיע את הרוחות, כי בסה"כ השבוע האחרון היה מאד כיפי ושקט. גלעד כמובן לא נכנס איתה ליותר מדי עימותים בנושא, אולי כי הוא טיפוס שמסתדר עם כולם ואולי (כך אני חושד) היא קצת מצאה חן בעיניו.
מאורית בית נואשת
הסתובבנו בטיילת של טאופו: העיר יושבת על חופו של אגם טאופו - שהוא הגדול באגמי ניו זילנד. האגם יושב במרכז האי הצפוני ומנקז לתוכו הרבה נהרות ממרכז האי. בטאופו הגענו אל משפחת ה-HIT השנייה שלנו: משפחת קוֹאוֹפּוּ (Koopu) בה האב רוֹבּ הוא ממוצא מאורי והאם טְרִינָה היא חצי מאורית במוצאה. הם גרים עם בן הזקונים שלהם בשכונת וילות בצפון העיר, שנראה כאילו נגזרה מתוך הסדרה "עקרות בית נואשות". קיבלנו חדרי שינה נפרדים: אני וגלעד בחדר אחד, ונינה בחדר השני. זה סידור שינה מאד מקובל בהרבה משפחות HIT - להפריד בין בנים לבנות (אלא אם מדובר בזוג נשוי).
טרינה המקסימה הכינה לנו ארוחת ערב מצוינת, ורוב היה עסוק בלהראות כמו פטריאך-מאורי. בערב הלכנו לישון מוקדם, לקראת היציאה אל טרק הטונגרירו מחר. הטרק דווקא הפחיד אותי הרבה יותר מהצניחה החופשית שתוכננה ליום שאחריו.
 |
| אגם טאופו |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה