30.01.2010
בעיות רכב
נינה וגלעד חזרו אחרי שנרדמתי, אבל מסתבר שזה היה יחסית מוקדם. גלעד סיפר לי בבוקר שהם הקדימו כי לנינה נשבר העקב של הנעל במועדון. זה כמובן לא גרם לה להתעורר מוקדם: היא התעוררה לקראת הצהריים. בינתיים אני וגלעד הלכנו למוסך כדי לגלות שהתיקונים של הרכב יעלו בסביבות 2000$. לאחר שנינה התעוררה וקיבלה את הקפה הקבוע שגלעד מכין לה, סיפרנו לה את החדשות לגבי הרכב האומלל שלנו. החלטנו ביחד שלא נתקן אותו ופשוט נפרסם מודעת מכירה באינטרנט, אפילו אם נצא בהפסד גדול.
מוזיאון חיל האוויר
נטליה הגיעה אחה"צ ואספה את נינה לעיסוקיהן. נסעתי עם גלעד למוזיאון חיל האוויר הניו זילנדי. היה לי קצת מוזר להיות שוב ליד לובשי מדים, כל כך מהר אחרי השחרור מהצבא. גם לא הבנתי מדוע ניו זילנד זקוקה לחיל אוויר... זאת אומרת, מי יתקוף אותם? איי פיג'י?! המוזיאון עצמו מאד יפה ונוח למבקרים: מוצגים בו הרבה מטוסים ישנים בהאנגר גדול ויש גם כמה תצוגות לא מובנות על "אופנה בזמן מלחמה" או "המשפחה בזמן מלחמה". כנראה שהיה להם הרבה חלל פנוי ולא הרבה מה להציג, בתור מדינה ששנים רבות לא היו מלחמות על אדמתה.
מחוץ למוזיאון הונפו דגל ניו זילנד ליד דגל חיל האוויר הניו זילנדי: דגל בצבע תכלת שבקנטון שלו דגל בריטניה, ובמקום הצלב הדרומי - מופיע סמל חיל האוויר עם האותיות NZ. קיים גם סימן חלופי המופיע על המטוסים ובו יש צללית של ציפור קיווי אדומה בתוך עיגול לבן. לאוסטרליה קיים סמל דומה ובו מופיע קנגורו.
 |
| דגל חיל האוויר הניו זילנדי |
 |
| סמוך למוזיאון: שוקל האם להתגייס בשנית |
הגנים הבוטניים
משם המשכנו לעוד אטקרציה חינמית של כרייסטצ'רץ': הגנים הבוטניים. הם בנויים ממקבץ גנים יפהפה, כולל גן קקטוסים נחמד ופסל סביבתי בצורת ורד ענק, שמוקף בוורדים אמיתיים. בגנים יש גם פעמון ברזל שמוקדש לשלום עולמי, כשבבטון שמסביבו חרוטה המילה "שלום" בשפות רבות, כולל עברית.
 |
| בגנים הבוטניים |
לקראת פיצוץ
חזרנו אל ההוסטל לארוחת צהריים מאוחרת ומשם המשכתי אל מרכז העיר כדי לגלוש קצת באינטרנט. בדרך חזרה כבר הרגשתי שמזג האוויר נהייה קריר - דבר שלא הייתי מורגל אליו בניו זילנד עד כה.
נטליה הגיעה בערב, ובמקום לצאת עם נינה וגלעד - נשארה לשבת איתנו באכסניה. כשיצא לי להכיר אותה קצת, קלטתי שהיא דומה בנקודות מסוימות לנינה, אבל יחסית יותר רגועה ונחמדה. נינה עצמה עצבנה אותי מאד בערב הזה, ורק העצימה אצלי את התפיסה של כמה שהיא תוצר רקוב של החברה המודרנית: אגוצנטרית וחסרת כבוד לאנשים אחרים (ופה אני משתמש במילים עדינות, כי הבלוג הזה הוא פומבי). אני מניח שטיול בניו זילנד היה יכול להיות הרבה יותר מוצלח בלעדיה, ואני שמח שהיא לא המשיכה איתי לאוסטרליה.
(אבל מה שלא ידעתי, זה שהפיצוץ האמיתי ביני לבינה יגיע מחר).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה