יום 7: הצפון הרחוק

30.12.2009

עצי קאורי

השכמנו מוקדם מאד בבוקר כדי לתפוס את האוטובוס של חברת הסיורים AwesomeNZ לסיור במחוז "הצפון הרחוק" (Far North). בסיורים בניו זילנד ואוסטרליה מאד מקובל שהנהג הוא גם המדריך וגם הטבח. במקרה הספציפי הזה, הנהג סְפַּייק סיפר לנו שהוא גם מדריך גלישה וגם מורה בבית הספר בנוסף לעבודתו כמדריך טיולים.

יצאנו צפונה מפאיהיה, דרך עיירה בשם קֶרִיקֶרִי (Kerikeri) אל התחנה הראשונה של היום: פּוּקֶטִי (Puketi). בפוקטי נמצאים עצי קַאוּרִי (Kauri) עצומים בגודלם. כשהגיע האדם הלבן לניו זילנד, נכרתו הרבה עצי קאורי שהיו קדושים לילידים המאורים. כיום נשאר רק שבריר מיערות הקאורי הגדולים שכיסו בעבר את מדינת האיים. לעצים שנשתלו בעשרות השנים האחרונות ייקח זמן רב עד שיגיעו לגובהם של עצי הענק העתיקים. הגזע של עצי הקאורי ששרדו הוא פשוט ענק - אני הרגשתי כמו ג'וק לידו.

מנסה לחבק עץ קאורי

חוף 90 המייל

לאחר עצירה קצרה לארוחת בוקר המשכנו אל חוף 90 המייל - רצועת חוף מפורסמת בצידו המערבי של האי הצפוני על ים טַסְמָן (Tasman). זוהי רצועת חוף ארוכה שמתפרשת בצידו המערבי של איזור הצפון ומשמשת גם כחוף וגם כ...אוטוסטרדה. אוטבוסים ורכבים פרטיים מורשים לנסוע בחלק מסוים של החוף במהירות גבוהה. שמו של החוף מטעה, מכיוון ואורכו רק 55 מייל (88 ק"מ) וכנראה הוא קיבל את שמו מרוכבי סוסים שטיילו בו וחשבו שהם עברו מרחק של 90 מייל. 

ספייק טען שהיום בו יצאנו לטיול הוא אחד מ-2 ימים בחודש בהם ניתן לנסוע על החוף גם בדרך הלוך וגם בדרך חזור. לדעתי הוא פשוט אומר את זה לכל קבוצה שהוא מדריך. בדרך הלוך עצרנו לכמה דקות בחוף בשביל תמונות.

חוף 90 המייל

גלישת חול

האוטבוס הגיע אל טֶה פָּאקִי (Te Paki) - איזור עם נוף שקצת קשה לדמיין שקיים בניו זילנד: דיונות חול. ניו זילנד לרוב נתפסת כירוקה מאד, אבל בצפון הרחוק יש גם כמה דיונות עצומות.

האטרקציה התיירותית פה היא גלישת חולות. נינה ויתרה על התענוג, ואני וגלעד התחלנו בטיפוס על דיונת החול. החול התמים למראה להט כמו אש. כפות הרגליים היחפות שלי שקעו בו בכל צעד מעלה. לאחר כל כמה צעדים הייתי חייב לעצור מהר ולקפוץ על הישבן - אחרת הייתי סופג כוויות רציניות בכפות הרגליים. הנהג/מדריך ספייק הגיע ראשון אל הפיסגה מבלי לעצור ; הנחתי ששנים רבות של הדרכה הקנו לו עור של פיל בכפות הרגליים. בגלישה עצמה די מצאתי את עצמי מתרסק במורד הדיונה וויתרתי על ניסיון שני לטפס עליה.

נמרח על החולות

הכי צפון שיש

מגלישת החולות נסענו לעצירה קצרה בחוף במפרץ טַאפּוּטָהפּוּטָה (Taputaputa) לנשנושים וצילומים של עופות המים.

מפרץ טאפוטהפוטה

מכאן המשכנו עוד יותר צפונה - והתחלתי לראות כי רצועת האדמה שנסענו בה הולכת ונהיית צרה, עד שמצד ימין הבחנתי באוקיאנוס השקט ומצד שמאל בים טסמן. לבסוף הגענו אל הנקודה הצפונית ביותר בניו זילנד - קֵייפּ רֵייִנִגָה (Cape Reinga) בה ניתן להבחין בבירור במפגש בין האוקיאנוס לים, לפי צבע המים. מזג האוויר המצוין רק העצים את הנוף המיוחד הזה: ממש הרגשתי כאילו אני עומד על ה"שפיץ" הצפוני של האי. המקום הוא אתר קדוש לילידים המאורים: הם מאמינים שזהו הפתח לעולם המתים וכי כל הנשמות מגיעות לכאן לאחר המוות. ירדנו בשביל המפותל אל המגדלור הלבן שעומד על הצוק. יותר צפונה מזה אי אפשר להגיע באי הצפוני. לניו זילנד שייכת גם קבוצה של 13 איים בשם "איי שלושת המלכים", שנמצאת צפונית-מערבית לקייפ ריינגה, והם למעשה הנקודה הצפונית האמיתית של ניו זילנד. ביום בהיר אפשר לראות אותם התצפית שמתחת למגדלור.

המגדלור בקייפ ריינגה

מזכרות מקאורי

בדרך חזרה עצרנו בחנות מזכרות של מוצרים מעצי קאורי. מכיוון והעצים היום הם מוגנים, כל המזכרות מוכנות מעצי קאורי שנפלו לפני שנים רבות לביצה (Swamp Kauri) נמשו ממנה ועובדו. המזכרות האלו הן מאד יקרות, ועדיף לצלם אותן מאשר לרכוש. מוכרים שם החל מצעצועים קטנים עד ספסלי עץ קאורי ואפילו יש גרם מדרגות לולייני ענק, למי שמעוניין.

לקראת תום הסיור, ספייק עצר לנו בעיירה מַנְגוֹנוּי (Mangonui) לקניית הגירסה הניו זילנדית של "פיש אנד צ'יפס" - פה היא נקראת Fush & Chups. משם חזרנו בערב אל פאיהיה.

חנות המזכרות מעצי הקאורי