08.12.2012
סניורה גלוריה
בבוקר הראשון שלי באי הפסחא, התעוררתי מוקדם - עוד לפני היפני והצרפתיה המוזרה, שחלקו עמי את החדר. התארגנתי בשקט והלכתי אל חדר האוכל של אכסניית ואייאני כדי לקבל ארוחת בוקר מסניורה גלוריה. הגברת המקסימה בקושי מדברת מילה באנגלית, וכך שוחחנו באמצעות הספרדית-השבורה שלי והרבה חיוכים. היא הגישה לי ארוחת בוקר קטנה אך מספקת אל השולחן. את הפפאיה קיבלתי ישירות מהעץ שגדל בחצר האכסניה.
 |
| החצר של ואייאני עם עצי פפאיה ברקע |
אנה קאי טנגטה
לאחר ארוחת הבוקר הגעתי אל סוכנות הנסיעות Kia Koe, שאיתה אצא לסיורים המודרכים שקבעתי להיום. במשרדי הסוכנות הספקתי לקבוע הבוקר גם את הסיור הארוך למחר, וגם לדבר עם התייר הנוסף שהמתין שם. שמו היה פטריסיו, והוא מקיטו, בירת אקוודור. למרבה המזל, בניגוד לרבים בדרום אמריקה, פטריסיו דובר אנגלית שוטפת - מה שמאוד הקל על השיחה איתו. הוא גם חיכה לטיול של הבוקר וגם צפוי לצאת לאותו סיור ביחד איתי מחר.
ביחד עם פטריסיו, עליתי אל רכב הסיור ויצאנו לאיסוף ארוך מהמלונות של האנגה רואה. היעד הראשון להיום לא היה רחוק מהעיירה: מערת אַנָה קַאי טַנְגַטָה (Ana Kai Tangata, אנה = "מערה" בשפת הראפה נוי). זוהי מערת לבה עם ציורי קיר עתיקים של הראפה נוי, אך דווקא גלי האוקיאנוס המתנפצים לתוכה מושכים את רוב תשומת הלב.
 |
| בתוך המערה |
אורונגו וראנו קאו
מכאן נסענו דרומה, כשהרכב מטפס על הר הגעש רַאנוֹ קַאוּ (Rano Kau). לפני התצפית על הר הגעש, עצרנו באתר התיירותי של הכפר אוֹרוֹנְגוֹ (Orongo). כאן הייתי צריך להציג את הכרטיס שקניתי אתמול עם הכניסה לאי הפסחא, ונכנסתי עם הקבוצה והמדריכה אל האתר. המדריכה שלנו הייתה אנה, ללא קשר לאף מערה - סתם אנה. היא הדריכה את הסיור באנגלית ובספרדית. הייתי צריך להתרכז מאד כדי להצליח להבין את האנגלית במבטא האיום שלה. פטריסיו הרגיע אותי ואמר שהוא גם בקושי מצליח להבין אותה כשהיא מדברת ספרדית.
בכפר הטקסי אורונגו צפינו בבתי האבן העתיקים של הראפה נוי, וכן על שלושת איוני המוֹטוּ הקטנים: מוֹטוְ אִיטִי, מוֹטוּ נוּי ומוֹטוּ קַאוֹ קַאוֹ (Motu Iti, Motu Nui, Motu Kao Kao). אל שלושת האיונים הללו שחו בפעם בשנה צעירי הראפה נוי במסגרת פולחן "איש הציפור" על מנת להשיג ביצה של ציפור מקומית.
 |
| שלושת איי מוטו |
 |
| בתי אבן באורונגו |
הנוף היפה של אורונגו לא הכין אותי ליופיו של ראנו קאו. לועו של הר הגעש הכבוי הפך עם השנים לבִּיצה יפהפיה: כמו קדרה טבעית בקוטר 300 מטרים, שבה "מתבשלים" אינספור שיחים ירוקים. ללא ספק, זוהי תצורת הטבע העוצמתית ביותר של אי הפסחא, ואחת היפות שראיתי אי פעם. תחילה צפינו על ראנו קאו מכיוון אורונגו, ולאחר נסיעה קצרה עם רכב הסיור, הגענו לנקודת תצפית מרשימה עוד יותר. בנקודת התצפית השנייה יכולתי להבחין בחלקו השבור של הר הגעש, ומאחוריו במרחביו של האוקיאנוס השקט.
מתחת לראנו קאו ממוקם המסלול היחיד של שדה התעופה מאטאוורי. לפני הקמת שדה התעופה המודרני, נלקחו דגימות אדמה מהאי בשנת 1965. עשרות שנים אחר כך התגלה באחת מהדגימות הללו חיידק, המייצר חומר אנטי פטרייתי. אותו חומר הפך לתרופה המשמשת לטיפול בדחיית איברים לאחר השתלות, והתגלה גם כמועיל נגד סרטן, אלצהיימר ומחלות נוספות. הוא זכה לשם ראפאמיצין (Rapamycin), על שם אי הפסחא: ראפה נוי.
יכולתי להישאר כאן עוד זמן רב, אך לאחר דקות ארוכות ותמונות רבות, היינו צריכים להמשיך אל האתר הבא.
 |
| ראנו קאו, עם האוקיאנוס ברקע |
אהו וינאפו
התחנה האחרונה לסיור הבוקר הייתה אַהוּ וִינָאפּוּ (Ahu Vinapu). באהו הזה יש פסל מואיי יחיד, שנראה מאוד מרובע ושונה מהפסלים האחרים של האי. סמוך אליו יש קיר אבנים, בו האבנים מתאימות אחת לשניה כאילו נמסו זו לתוך זו במהלך הבניה. הבניה הצפופה הזו הזכירה לחוקרים רבים את המקדשים בסביבות קוסקו, בפרו. כך התפתחה תיאוריה לפיה לאי הפסחא הגיעו בעבר נציגים של האינקה. או חייזרים.
באתר של אהו וינאפו נמצא גם פסל, שטוענים שהוא המואיי היחיד המייצג אישה. לא היה ברור לי איפה הצליחו לראות באותו פסל אישה או פנים של אדם בכלל, או מואיי.
 |
| באהו וינאפו עם המואיי וקיר האבנים |
 |
| מצא את האישה |
פונה פאו
חזרנו להאנגה רואה להפסקת צהריים, שלא הייתה כלולה בסיור. נפרדתי מפטריסיו, וקבענו להתראות למחרת. הספקתי לאכול ולנמנם קצת בחדר לפני היציאה לסיור של אחר הצהריים.
תחילה נסענו לפּוּנָה פָּאוּ (Puna Pau), איזור בו נחצבו הכובעים של פסלי המואיי. בעוד שהמואיי הם בגווני האפור של הר הגעש ראנו רארקו, הכובעים, או "פּוּקָאוֹ" (Pukao) נחצבו כאן מסלעים בצבע בורדו-אדמה. באתר מפוזרים כיום כמה סלעים נטושים כאלה, שכאילו מוטלים שם כמו קוביות ענק.
אהו אקיבי
המשכנו אל אחד מהאהו המפורסמים של אי הפסחא: אַהוּ אַקִיבִי (Ahu Akivi), שבו שבעה פסלי מואיי גדולים הפונים אל עבר האוקיאנוס. זהו האהו היחיד באי בו הפסלים פונים לכיוון זה ולא אל עבר היבשה. כמו כל שאר המואיי הניצבים שבאי הפסחא, גם שבעת המואיי של אהו אקיבי עומדים כיום כתוצאה מפעולות שיקום של האתר (במקרה זה, מ-1960).
 |
| אהו אקיבי |
אנה טה פאהו
סיימנו את הסיור בביקור במערה די סתמית בשם אַנָה טֶה פַּאהוּ (Ana Te Pahu) - שקע טבעי באדמה, שנוצר מתעלת לבה שקרסה, שבו גדלים היום הרבה עצי בננה. הוא אחד מהאתרים הפחות מוכרים של אי הפסחא, ודי בצדק: אין פה יותר מדי מה לעשות פרט לירידה אל המערה וצפייה ב...נו, עצי בננה.
 |
| סלפי עם עצי בננה |
