‏הצגת רשומות עם תוויות קיינס. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קיינס. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 30 בנובמבר 2013

יום 98: שמורת דיינטרי

30.03.2010


תנינים ראשונים

בבוקר אספו אותי מחברת Active Tropics Explorer לסיור באיזורי הג'ונגל הצפוניים לקיינס. החברה הוציאה שני מיניבוסים ובכך הם הפרידו אותי מגלעד, דן, חן וירון. דרשתי מיד לעבור אל האוטובוס השני כדי להיות איתם. לאחר שהחלפתי קבוצה, נסענו צפונה אל תוך יערות הגשם. תחנת העצירה הראשונה הייתה לשייט בנהר הדֵיינְטְרִי (Daintree), בשמורת הטבע הנושאת את אותו השם. 
נהר הדיינטרי מלא בתנינים, אך אנחנו ראינו רק שניים קטנים. הנוף כאן היה מרשים הרבה יותר מבעלי החיים עצמם: נהר חום שמנקז את כל הג'ונגל אל תוך הים. המדריך הסביר שחלק מיער הגשם הזה הוא בן 135 מיליון שנה - מה שהופך אותו לאחד מהיערות העתיקים בעולם. 

שייט ביער הגשם של דיינטרי

קייפ טריביוליישן

לאחר חציית הנהר הגענו לעומקו של יער הגשם, לאיזור הנקרא קֵייפּ טְרִיבּיוּלֵיישֵׁן (Cape Tribulation) - או כֵּף המצוקה בתרגום לעברית. שוב - מקור השם הוא בקפטן קוק שספינתו נקלעה למצוקה וכמעט טבעה כאן בשנת 1770.
באיזור זה אי אפשר לדעת מתי הכבישים ייחסמו בגלל הצפות, וכבר היו סיורים יומיים שנתקעו כאן ליום נוסף בגלל הגשמים. למרות שנתקלנו בכמה כבישים מוצפים, המיניבוסים הצליחו לחצות אותם. לשמחתי, לא נתקענו כאן ללילה ; בכל זאת - יש לי טיסה לתפוס מחר.

מטיילים חוצים כביש חסום
הגענו אל חוף הים בו מתרחשת תופעה נדירה: היער הטרופי מסתיים על רצועת החוף. הרבה קוקוסים נפלו מהעצים אל החוף הלבן והמוני סרטנים קטנטנים התחפרו בחול. זה הרגיש מעט מוזר לעמוד על חוף ים מבודד, כשמאחוריי ניצב ג'ונגל שנראה כחומה אינסופית. 

בחוף של קייפ טריבוליישן

ערוץ מוסמן ופורט דאגלס

הטיול המשיך אל ערוץ מוֹסְמָן (Mossman Gorge), הסמוך לעיירה עם אותו השם. בערוץ היו כמה מפלים נחמדים, אבל לא יכולנו לרחוץ במים בגלל הזרמים העזים. 

ערוץ מוסמן
את היום סיימנו בעיירה פּוֹרְט דָאגְלַס (Port Douglas) - שהייתה משמימה מאד. העברנו שם את הפסקת הצהריים לפני הנסיעה בחזרה אל קיינס. כששבנו לקיינס, המשכתי עם גלעד לארוחת צהריים מאוחרת. משם הוא ליווה אותי אל תחנת השאטל של האכסניה, כשאנחנו מתכננים להיפגש בעוד חודש בבנגקוק, תאילנד.

ותמונה אחרונה מיער הגשם המדהים של דיינטרי

ערב אחרון בחוף המזרחי

בערב טיילתי לבדי במרכז קיינס. הסתובבתי קצת בשוק הלילה של העיר והספקתי לקנות לעצמי מזכרת נחמדה בצורת מפת אוסטרליה, שעליה ממוקמים מגנטים עם חיות אוסטרליות מפורסמות - כולן בנויות מאגוזים מחוררים. קיוויתי שכל המבנה הלא יציב הזה יחזיק מעמד בתרמיל שלי בחודש הקרוב של הטיול. בדרך בחזרה אל האכסניה תפס אותי מבול, אבל כבר התרגלתי למזג האוויר הגשום כאן וקיבלתי את הגשם בשמחה.
אפשר לסכם כאן את החלק השלישי של הטיול הגדול, שהתחיל בסידני והסתיים בקיינס: ראיתי מקומות נפלאים והכרתי כמה אנשים מדהימים. נכון שקרו גם כמה וכמה תקריות לא נעימות - אבל בלעדיהן לא היה לי על מה לכתוב. השיא מבחינתי היה הביקור באי פרייז'ר, וללא ספק אני אשמח לשוב אליו בעתיד. החלק הרביעי והאחרון של הטיול יתחיל מחר בדרווין ויסתיים כשאסגור מעגל, או יותר נכון את האות D, ואשוב על סידני האהובה עלי כל-כך.

יום שלישי, 26 בנובמבר 2013

ימים 96-97: קיינס

28.03.2010


הנקודה האחרונה בחוף המזרחי

אין לי מושג למה התעוררתי לפני שש בבוקר, אבל כבר לא יכולתי לחזור לישון. תכננתי לעזוב את האי מגנטיק רק לקראת תשע וחצי, כך שנשאר לי זמן להתבונן בגאות הבוקר ממלאת את הנחל שבין הבקתות. מאוחר יותר נפגשתי עם שלושת הישראלים והפלגתי איתם מהאי אל טאונסוויל. שמתי לב למריבה שהתפתחה בין ירון לחן - וממבט מהצד היא הזכירה לי את המריבות שלי עם נינה בניו זילנד. שמחתי שהשארתי אותה ואת העצבים מאחוריי.
בטאונסוויל עליתי לנסיעה האחרונה שלי (שש שעות...) בחברת גרייהאונד אל עבר העיר קֵיינְס (Cairns) - העיר הגדולה האחרונה - כלומר, הצפונית ביותר, על חופה המזרחי של אוסטרליה. המחוז בקווינסלנד בו נמצאת קיינס נקרא "הצפון הרחוק" (Far North) והוא מתאפיין במזג אוויר טרופי, לח וגשום. מזג האוויר מקשה על ההתישבות באיזור, בעיקר צפונית לקיינס - ויישובים קטנים יכולים למצוא את עצמם מנותקים לכמה ימים עקב הצפות בכבישים. 
בקיינס אספו אותי מאכסניית Nomads - עוד רשת אכסניות שפרושה במדינה. החדרים היו נחמדים, אבל מיטות הקומותיים כאן היו יותר מדי גבוהות. האכסניה מרוחקת ממרכז העיר (כחצי שעת הליכה) ולכן היא מארגנת הסעות מסודרות במשך כל היום והלילה למרכז העיר ובחזרה. 
בערב יצאתי כדי להיפגש עם גלעד במסעדה שמתחת לאכסניה שלו, וגם להגיד בפעם האחרונה שלום לאליסטר. החלפנו במשך שעות חוויות מהטיולים שלנו. סיפרתי לו על האכסניות לאורך החוף, הריצה בעירום בפרייז'ר וכל פגעי מזג האוויר שתקפו אותי. הוא סיפר לי שנינה הספיקה לריב עם נטליה בשבוע האחרון שלה בכרייסטצ'רץ' - לא שזה הפתיע אותי. לאחר הפגישה קבענו להיפגש שוב מחר במהלך היום ואני חזרתי לכיוון האכסניה שלי לשנת לילה ארוכה.

29.03.2010


קניות ולגונה

מזג האוויר החם של קיינס מזכיר לי את ישראל, ולא בצורה טובה. נפגשתי עם גלעד והלכנו לסיבוב קצר בעיר, שכלל את הקניון ואת הלגונה. הלגונה היא בריכה ציבורית ופתוחה לכולם כדי לאפשר למקומיים לטבול במים בלי צורך בחליפת גוף מלאה. למרבה הצער השמש כמעט לא יצאה היום, ומזג האוויר היה חם וגשום. לאחר שעזבנו את הלגונה, היינו צריכים להסתתר למשך כמה דקות מהגשם.
הספקתי לקנות כמה חולצות טי זולות בחנות תיירים - רק כדי שאוכל לזרוק כמה מהחולצות המאד-ישנות שהבאתי איתי מהארץ. אחר הצהריים נפרדנו זמנית - כל אחד לאכסנייתו - כדי להתכונן לקראת הארוחה המיוחדת שציפתה לנו בערב.


סדר פסח

סדר פסח נערך פה על ידי קבוצה של חסידי חב"ד מארה"ב, שקבעו אותו במלון מֶרְקְיוּרִי. המלון היה באמצע הדרך בין האכסנייה שלי למרכז העיר, אז הלכתי אליו ברגל. הגשם ירד עלי כל הדרך, ואני התכסיתי בחולצה ישנה, שנזרקה מיד עם הגעתי אל המלון.

מצאתי אותו!
סדר פסח תש"ע כלל כ-100 איש. ישבתי בשולחן עם גלעד, דן, חן וירון ועוד כמה ישראלים. במהלך הסדר הצטרף גם הערס שפגשתי בטאונסוויל מלווה בתיירת אנגליה, שהוא הביא ללא אישור. כמובן שלא אמרו לו שום מילה על כך, וזה הרגיז אותי מאד ; אני ביקשתי מראש באי-מייל להזמין את ליה וסבין אל הסדר, בגלל שהן היו מעוניינות לראות איך נראה סדר פסח - ובקשתי נדחתה בגלל אי-יהדותן.
האוכל היה די דוחה, אבל חווית הסדר בסביבה ישראלית הייתה נחמדה. בסיומו ליוויתי את גלעד ברגל עד מרכז העיר ומשם חזרתי עם השאטל אל האכסניה. פסח שמח בטוח יהיה לי כאן, אבל לגבי "כשר" אני לא ממש בטוח.

לפני שהכל התחיל