אפריקה הדרומית בשנת 1925

מפות אפריקה באטלס של ז'בוטינסקי

בשנת 1925 מרבית שטחיה של אפריקה עדיין היו תחת שלטונן של מדינות אירופיות. דרום אפריקה אמנם זכתה לעצמאות בשנת 1910, ובאותן השנים עדיין כללה בתוכה את שטחי בוצואנה ונמיביה השכנות. רודזיה, כיום על שטחי זימבבואה, זמביה ומלאווי - עדיין הייתה אז קולוניה בריטית. 

המפות הבאות לקוחות מתוך האטלס של זאב ז'בוטינסקי, אחד מהאטלסים הראשונים שיצא בשפה העברית.

במפה המדינית: זימבבואה וזמביה נקראות כאן "רודזיה הדורמית" ו"רודזיה הצפונית", דרום אפריקה מופיעה בשם "הברית של דר' אפריקה" ואילו בוצואנה מאויתת כ"חבל בֶּצוּאַנָה". המדינות הקטנות - לסותו וסוואזילנד כלל אינן מצוינות על מפה זו. קייפטאון פשוט נקראת "כֵּף" ואילו פורט אליזבת' מתורגמת לעברית בתור "נמל אליזבת'". 

במפה הפיסית: נתיב הזמבזי מאד ברור, אך אין ציון לאגמים המלאכותיים, שנוצרו בו עקב בניית הסכרים בגבול זימבבואה וזמביה. זה די הגיוני, שכן הסכר שיצר את אגם קאריבּה (Kariba) נבנה רק כשלושים שנה אחרי פרסום האטלס. התרגום האהוב עלי כאן הוא שמם של המפלים הגדולים: "אשדות ויקטוריה".

מפת אפריקה המדינית מתוך אטלס ז'בוטינסקי, שנת 1925

מפת אפריקה הפיסית מתוך אטלס ז'בוטינסקי, שנת 1925

יום 4: שמורת צ'ובּי (בוצואנה)

17.01.16

מדינה מס' 28

התעוררתי מוקדם הבוקר לקראת טיול יום ארוך בבוצואנה. אכלתי ארוחת בוקר זריזה במלון (לשמחתי, בלי קופים בחדר האוכל) ויצאתי להמתין לנהג, שיסיע אותי עד הגבול בין זימבבואה לבוצואנה (Botswana). לשמחתי, טֶמְבָּה היה הנהג שלי לנסיעה הארוכה הזו - כשעה מויקטוריה פולס עד ההגעה לגבול. בדרך דיברנו רבות, על זימבבואה ועל ישראל. הוא האט או עצר מדי פעם את הרכב כדי שאוכל לצלם בבונים וחיות אחרות בשולי הכביש. 

בתום הנסיעה, החתמתי את הדרכון שלי במעבר הגבול, ללא צורך בתשלום על ויזת כניסה לבוצואנה. והנה, נכנסתי אל המדינה מספר 28 ברשימה שלי, או 32 - אם סופרים גם טריטוריות שאינן מדינות. טמבה נפרד ממני כאן והעביר אותי להשגחתו של נהג בוצואני.

בבון, ביציאה מויקטוריה פולס

שייט בנהר צ'ובּי

הסיור של היום תוכנן בפארק הלאומי צ'וֹבִּי (Chobe National Park). השמורה ממוקמת בחלקה הצפוני של בוצואנה, סמוך לנהר צ'ובי. הנהג שלי הסיע אותי אל אחד ממלונות הפאר - Chobe Safari Lodge, הנמצא בפאתי העיירה קַסַאנֶה (Kasane). כאן הפגישו אותי עם התיירת הנוספת, שתצטרף אלי לסיור של היום: אמריקאית מהשגרירות של ארה"ב בזמביה, שהגיעה גם היא לטיול יומי.
החלק הראשון של היום כלל שייט ארוך בנהר צ'ובי. נהר זה הוא למעשה חלקו המזרחי של נהר גדול בשם קְווָאנְדוֹ (Cuando), והוא מהווה את הגבול הטבעי שבין בוצואנה לרצועת קַפְּרִיוִי בנמיביה. מהמלון יצאו כמה שיוטים עמוסים בתיירים, אך אני והאמריקאית זכינו בסירה גדולה ופרטית. לצערי, האמריקאית לא הייתה כל-כך תקשורתית, ובקושי הצלחתי לדבר איתה.
מזג האוויר במהלך השייט היה הרבה יותר טוב מזה של אמש ; מעֶבֶר לגבול עם נמיביה נראו עננים קודרים, אך הם לא חצו את הנהר ולא ירדה עלי טיפת גשם. כך יכולתי להבחין בהיפופוטמים רבים, אימפלות, בופאלו, תנינים ועופות מים. המדריך ניווט את הסירה קרוב מאד אל החוף כדי שנוכל להביט מקרוב בתנינים וזוחלים אחרים. על אחד מהאיים בנהר צ'ובי ראינו דגל ענק של בוצואנה. המדריך הסביר לנו כי האי הזה היה שייך לנמיביה, אך לאחר מדידות של עומק הנהר משני צדדיו, הוחלט להעבירו לבוצואנה. הבוצואנים מיהרו להציב שם את הדגל כדי להראות לכולם מי ניצח בסכסוך הטריטוריאלי על האי.
השייט נמשך כשלוש שעות ובסופו שבנו אל המלון לארוחת צהריים זריזה. אני ניצלתי את הזמן גם לקניית מזכרות בחנות של בית המלון.

תנין על גדות הצ'ובי

אימפלות

עדר היפופוטמים

דגל בוצואנה על אי המריבה

ספארי בשמורת צ'ובי

החצי השני של היום הוקדש לנסיעת ספארי בפארק הלאומי צ'ובי. זהו הפארק הלאומי השלישי בגודלו בבוצואנה, והוא נחשב לאחד מהמקומות הטובים לצפייה בחיות בר באפריקה.
הבעיה של הסיור שלי בספארי הייתה התזמון: חודש ינואר הוא לא חודש טוב לצפיה בחיות באיזור זה של אפריקה. כאשר יש שפע של מים וצמחיה, החיות בורחות מנתיבי התיירים המרכזיים אל עומק השמורה, וכך קשה לאתרן. בסיור היום לא הצלחתי לראות אריות, ג'ירפות או פילים ; בעיקר ראיתי עוד היפופוטמים, אימפלות והרבה חזירי בר. הרגע הכי "קרוב" שבו הגעתי לצפיה באריה, היה הגילוי של עקבות אריה באדמה...

היפו ועוף מים בשמורת צ'ובה

בשמורת צ'ובי

עץ בשמורת צ'ובי

ציפור בשמורת צ'ובי

עקבות של אריה

חזיר בר לאחר מקלחת בוץ

חזרה לזימבבואה

בתום הסיור הנהג הסיע תחילה את האמריקאית המוזרה לגבול הנהר שבין בוצואנה לזמביה, כדי שהיא תוכל לעלות על המעבורת חזרה לזמביה. ליד הגבול, הרכב היה צריך לעבור בשלולית מים, שאמורה לחטא את הגלגלים. המעבר הזה נועד למנוע נדידה של מחלת הפה והטלפיים ממדינות שכנות אל בוצואנה. 

מהגבול הזמבי-בוצואני נסעתי עם הנהג אל הגבול של בוצואנה וזימבבואה. החתמת הדרכון ביציאה מבוצואנה הייתה זריזה, אך לא הייתי מופתע כשראיתי את התור בכניסה אל זימבבואה. לאחר מעברי הגבול, טמבה אסף אותי בחזרה אל ויקטוריה פולס. מסתבר שעשיתי בשכל כשהחלפתי את ימי הסיור: היום ירד הרבה גשם בויקטוריה פולס ואילו אני זכיתי במזג אוויר נעים מאד בטיול בשמורת צ'ובי.

לקראת הטיול באפריקה הדרומית (II)

בקצרה על המדינות

לפני הכתיבה על המסע הקצר שלי באפריקה הדרומית, אני מציג סיכום קצר על ארבע המדינות בהן ביקרתי. בעיקר אפרט על דרום אפריקה וזימבבואה. בסוף הפוסט מופיע תקציר גם על זמביה ובוצואנה, בהן ביקרתי במסגרת טיולי יום.

דרום אפריקה

כשמה, דרום אפריקה (South Africa) נמצאת בקצה הדרומי של יבשת אפריקה. היא גובלת בנמיביה, בוצואנה, זימבבואה, מוזמביק, סווזילנד ומקיפה את כל מדינת לסותו. 

בדרום אפריקה ישנן עדויות לנוכחותם של אבותיו של ההומו-סאפיינס לפני מליוני שנים. אותם ממצאים ארכיאולוגים נתנו לשטח גדול במדינה את הכינוי "ערש האנושות".

המתיישבים הלבנים הראשונים בדרום אפריקה היו בּוֹרִים (Boere) ממוצא הולנדי. הם הקימו את היישוב הראשון בדרום אפריקה בכף התקווה הטובה, שגדל עם השנים והפך לקייפטאון. כשהמתיישבים הלבנים החלו לחדור אל עומקה של היבשת, הם נתקלו לראשונה בילידיה השחורים של אפריקה. בסוף המאה ה-18 כבשו הבריטים את מושבת הכף, ובמהלך המאה ה-19 התרחשו עימותים רבים בין הבריטים לבורים. הבורים הקימו את מדינת טְרָנְסְוָול ואת מדינת אורנג' החופשית ונלחמו בבריטים בשתי מלחמות ארוכות. במקביל למאבק בבורים, הבריטים כבשו שטחים השייכים לממלכת הזולו והקימו פרובינציה נוספת בשם נַאטַאל.

בשנת 1910 קיבלו הפרובינציות של דרום אפריקה עצמאות מהאימפריה הבריטית. באותה תקופה, דרום אפריקה שלטה גם בשטחה של נמיביה המודרנית.

חצי המאה השניה של המאה העשרים ידועה לשמצה בדרום אפריקה כתקופת שלטון האפרטהייד (Apartheid). בתקופה זו עוגנה בחוק האפליה בין שחורים ולבנים. עם השנים והתגברות הביקורת מצד שאר מדינות העולם, הפכה דרום אפריקה למבודדת יותר ויותר. תחילה, מנהיגיה ניסו לאחוז יותר ויותר במשטר האפרטהייד ולחזק את שלטונם. בשלב מסוים דרום אפריקה אף ביצעה ניסויים מוצלחים בנשק גרעיני. 

עם התגברות הסנקציות הבינלאומיות, שליטי דרום אפריקה הבינו שהגיע הזמן לסיום האפרטהייד. בשנת 1990 ביטל נשיא המדינה, פרדריק ווילם דֶה קְלֶרְק, את משטר האפרטהייד. בבחירות החופשיות הבאות, שנערכו בשנת 1994, נבחר אחד ממתנגדי האפרטהייד הבולטים ביותר, נלסון מַנְדֶלָה, לנשיאה השחור הראשון של דרום אפריקה. בתקופת ירידת האפרטהייד התפרקה דרום אפריקה מכל מאגרי הנשק הגרעיני שלה, ובכך הייתה למדינה הראשונה והיחידה עד היום שעשתה זאת.

אף אחד בדרום אפריקה לא יודע בדיוק כמה תושבים נמצאים במדינה כיום. ההערכות המאוד גסות נעות בין 51 ל-55 מיליון (הסיבה לכך היא בריחתם של מיליוני אזרחי זימבבואה אל דרום אפריקה), כשמונים אחוז מתוכם הם שחורים, תשעה אחוזים בלבד לבנים, והשאר מתחלקים בין הגדרות שונות של "אסיאתים" או "צבעוניים".
בשנים האחרונות התדרדר הבטחון האישי של התושבים במדינה. במקומות רבים מאד לא מומלץ להסתובב לאחר החשכה ותושבים עשירים כולאים את עצמם ב"גטאות" על מנת להרחיק את עצמם מהפשע ברחובות.

מאז נפילת האפרטהייד השתנתה מדיניות השפות הרשמיות של המדינה: כיום יש בה 12 שפות רשמיות: אפריקנס (שפת דמויית-הולנדית של הבורים), אנגלית, תשע שפות אפריקניות ושפת הסימנים.

דגל דרום אפריקה

הדגל אומץ בשנת 1994 עם הבחירות הדמוקרטיות (האמיתיות) הראשונות בדרום אפריקה. 

לפי אחד מההסברים, הדגל משלב בין הצבעים של המתיישבים הבורים הלבנים - אדום, לבן וכחול, לצבעי מפלגת ה-ANC, שעלתה לשלטון עם נפילת האפרטהייד - ירוק, צהוב ושחור. האיחוד מסומל באמצעות צורת האות Y בדגל.

דגל דרום אפריקה

דגל דרום אפריקה ליד מוזיאון הקטור פטרסון ביוהנסבורג

זימבבואה

זימבבואה (Zimbabwe) יושבת לצפונה של דרום אפריקה, וגובלת גם בבוצואנה, מוזמביק וזמביה. היא הייתה שנים רבות תחת שלטון בריטי ביחד עם זמביה ומלאווי ונקראה רוֹדֶזְיָה (Rhodesia). 

עם עצמאותן של זמביה ("צפון רודזיה") ומלאווי ("ניאזאלנד") בשנת 1964, ניסו המתיישבים הלבנים בדרום רודזיה לקבל עצמאות גם הם. הניסיון נכשל עקב מדיניות חברתית דמויות אפרטהייד שהביאה לבידוד של רודזיה הדרומית בזירה הבינלאומית. במהלך שנות השבעים של המאה השערים התחולל מאבק שהנהיגו שתי מחתרות - ZANU ו-ZAPU כנגד השלטון הלבן. 

רק בשנת 1980 נערכו בחירות חופשיות במדינה ומנהיג ZANU, רוברט מוּגָאבֶּה, נבחר לנשיא. דרום רודזיה קיבלה עצמאות מן האימפריה הבריטית ושינתה את שמה לזימבבואה. השם ניתן למדינה משמו של האתר הארכיאולוגי הגדול ביותר בה, העיר העתיקה "זימבבואה הגדולה" (Great Zimbabwe). זהו המקרה היחיד בעולם בו אתר ארכיאולוגי נתן את שמו למדינה.

מוגאבה הפך לדיקטטור המדכא כל התנגדות לו ורומס את זכויות האזרח. נכון לכתיבת שורות אלו, הוא עדיין שולט במדינה. בשנת 2008 עברה הכלכלה של זימבבואה תהליך של היפר-אינפלציה, והביאה לקריסה מוחלטת של המטבע המקומי. כיום המטבע בשימוש הוא דולר אמריקאי, אך סין מנסה לשכנע את זימבבואה לעבור ליואן הסיני.

מאז עלייתו של מוגאבה לשלטון, נטשה כמעט כל האוכלוסיה הלבנה את זימבבואה. האוכלוסיה השחורה היא מגוונת, אך רובה נחלק לשני עמים ראשיים: נְדֶבֶּלֶה (Ndebele) ושוֹנָה (Shona). 

דגל זימבבואה

הציפור מאתר "זימבבואה הגדולה" מופיעה בצד שמאל של הדגל, על גבי כוכב אדום המסמל סוציאליזם. שאר צבעי הדגל מסמלים את הרוב השחור של תושבי זימבבואה (שחור), את הדם שנשפך במאבק העצמאות (אדום), את עושר המחצבים (צהוב), את החקלאות (ירוק) ואת השלום (לבן).

דגל זימבבואה

קצת על זמביה

זמביה (Zambia) הייתה בעברה הלא-רחוק "צפון רודזיה", וזכתה לעצמאות מהאימפריה הבריטית בשנת 1964. היא גובלת בזימבבואה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מלאווי, טנזניה, מוזמביק, בוצואנה, נמיביה ואנגולה. 

לעומת שכנתה מדרום, זמביה היא כיום דמוקרטיה נשיאותית עם בחירות רב-מפלגתיות. זה לא ממש מסייע למצבה הכלכלי, והיא אחת מהמדינות העניות בעולם.

אין דרך נעימה לומר את זה - אבל דגל זמביה הוא אחד מדגלי הלאום המכוערים ביותר. הנשר מייצג בו את החירות בזמביה ואת האפשרות להתעלות מעל בעיותיה של המדינה. האדום מסמל את המאבק לעצמאות, הכתום את עושר המחצבים, השחור את צבע עורם של התושבים והירוק את משאבי הטבע. ביחד הם יוצרים חוסר התאמה מזעזע של צבעים.

דגל זמביה

קצת על בוצואנה

בוצואנה (Botswana) נקראה בעבר בצ'ואנאלנד. היא קיבלה את עצמאותה (ושמה החדש) בשנת 1966. היא גובלת בדרום אפריקה, נמיביה, זמביה וזימבבואה. כלכלתה נשענת בעיקר על דרום אפריקה, ובירתה, גַּאבּוֹרוֹן, נמצאת ממש בסמוך לגבול עם דרום אפריקה. יחסית למדינות אפריקה, כלכלתה של בוצואנה נחשבת ליציבה.

צבע התכלת בדגל בוצואנה מסמל את השמים ואת המים. צבעי השחור והלבן מסמלים את הרוב והמיעוט באוכלוסיה במדינה, בה כ-98% הם שחורים ורק 2% לבנים.

דגל בוצואנה

לקראת הטיול באפריקה הדרומית

תכנון המסלול

במהלך שנת 2015 החלטתי שלא משנה מה, ב-2016 אגיע סוף סוף לאפריקה. מכיוון ואני עובד ולא יכול לעזוב לחודשיים-שלושה, הייתי חייב לבחור יעד לטיול של עד שלושה שבועות. צפון אפריקה משכה אותי מאוד, אבל במצרים או מרוקו הייתי מטייל אך ורק במסגרת טיול מאורגן - ולכן הן ימתינו לזמן אחר. התלבטתי רבות בין מזרח אפריקה לאפריקה הדרומית, ובסוף בחרתי באפשרות השניה.
וכאן צריכה לבוא הערה לגבי "אפריקה הדרומית" (Southern Africa). המושג הזה מתייחס לכל חלקה הדרומי של היבשת ולא רק למדינה העצמאית בשם "דרום אפריקה" (South Africa). רשימת המדינות הכלולות באפריקה הדרומית משתנה מאוד בין מקורות שונים. במהלך הטיול הקצר שלי ביקרתי בארבע מדינות באפריקה הדרומית: דרום אפריקה, בּוֹצְוָאנָה (או: בּוֹטְסְוָאנָה, Botswana), זַמְבִּיָה (Zambia) וזִימְבַּבּוֶאה (או: זִימְבַּבְּוֶוה, Zimbabwe). אפריקה הדרומית כוללת מדינות רבות נוספות: נמיביה, לסותו (גם: לסוטו), סווזילנד, מוזמביק, אנגולה, מדגסקר, מלאווי וכמה מדינות איים באוקיאנוס ההודי. 

התכנון שלי היה לנחות ביוהנסבורג, דרום אפריקה, ומשם להמשיך לביקור במפלי ויקטוריה, הנמצאים בגבול בין זימבבואה לזמביה. מזימבבואה תכננתי לצאת לטיולי יום בזמביה ובבוצואנה השכנות ואחר כך לחצות את המדינה בטיול קבוצתי עד ליוהנסבורג. את הימים האחרונים של הטיול שריינתי עבור קייפטאון, ומשם חזרתי לארץ דרך יוהנסבורג. 

המסלול שלי. טיסות - בקווים ישרים

הכנות שונות

• ציוד: התלבטתי רבות אם לקחת איתי מזוודה או תרמיל. מצד אחד, זה לא היה טיול תרמילאים קלאסי - אבל מצד שני ציפו לי כמה ימים בטיול-חצי-שטח בזימבבואה. את הבעיה פתרה עבורי חברת הסיורים Nomad Africa, איתה טיילתי בזימבבואה: לבקשתם, אין להביא מזוודות לטיולים, כי הן לא יכנסו לתאי האחסון של המשאית. מבחינת כמות בגדים, החלטתי לא לקחת איתי יותר מדי. בכל מקום אפשר למצוא מקומות לכביסה, או פשוט לזרוק/לתרום חולצות ישנות.
• טיסות מהארץ וחזרה: טסתי עם אל-על. את הטיסה מהארץ ליוהנסבורג ואת החזרה מקייפטאון קבעתי דרך סוכן נסיעות, כדי שתהיה לי טיסת קישור טובה לארץ (עם בריטיש אירוויז). תחילה נאמר לי שבעת החזרה (דרך יוהנסבורג) לא אוכל לשלוח את המזוודות ישירות לארץ, אך בשדה התעופה בקייפטאון לא הייתה כל בעיה עם תיוג ישירות לנתב"ג. צוות אל על ביוהנסבורג הודיע לי שהם הולכים לפתוח לגמרי את המזוודה שלי כדי לבדוק אותה, וכך באמת היה. בכל מקרה, אני לא ממליץ לקחת זמן קצר בין טיסה פנימית לטיסה בינלאומית בשדה התעופה OR Tambo של יוהנסבורג.
• טיסות נוספות: הזמנתי אונליין שתי טיסות: בינלאומית מיוהנסבורג לזימבבואה ופנימית מיוהנסבורג לקייפטאון. העדפתי שלא לטוס עם חברות פחות מוכרות, ולכן רכשתי כרטיסים דרך סאות' אפריקן.
• דרכון: חשוב לי לציין שבאפריקה דברים משתנים כל הזמן, ולכן תמיד יש לבדוק האם השתנתה מדיניות הדרכונים והויזה. לכל המדינות הדרכון צריך להיות בתוקף של חצי שנה לפחות ולכלול מספיק עמודים לכל היציאות והכניסות. לי נאמר שצריך 2 עמודים ריקים לפחות עבור כל מדינה, אך בפועל רובן החתימו לי את הדרכון בעמודים בשימוש. החל מנובמבר 2015 דרום אפריקה לא מקבלת דרכונים שאינם ניתנים לסריקה במחשב (אין בעיה עם דרכונים ישראלים) ולא מקבלת דרכונים שתוקפם הוארך עם מדבקה.
• ויזות: מחזיקי דרכון ישראלי לא צריכים ויזה לדרום אפריקה. גם לטיול היומי לבוצואנה לא הייתי צריך לשלם על ויזה כלשהי (אני לא יודע לגבי טיול של מעבר ליום אחד). הבעיה היא עם זימבבואה וזמביה: לשתיהן צריך ויזה, ובדיוק ב-1 לינואר 2016 בוטלה (לפחות עד הודעה חדשה) הויזה המשותפת המוזלת למדינות אלו - הקאזה ויזה. הייתי צריך לשלם בכניסה לזימבבואה ויזת כניסה כפולה, מכיוון והם לא מוכרים רב-פעמית של יותר משתי כניסות (מחיר: 45$ לכפולה, 30$ לחד פעמית). את הכניסה הכפולה ניצלתי כבר למחרת, כשיצאתי לבוצואנה לטיול יום ושבתי. כשיצאתי לכמה שעות לזמביה, שילמתי ויזת כניסה חד פעמית לזמביה (30$) ואז שוב כניסה חד פעמית לזימבבואה... לא זול. במידה ומבקרים רק באיזור הגשר בין שתי המדינות במפלי ויקטוריה, אין צורך בהחתמת דרכונים או ברכישת ויזה נוספת.

ויזת הכניסה שלי לזימבבואה.

• לינה: אני בחרתי להתפנק. ביוהנסבורג ישנתי במלון ארבעה כוכבים בפרבר הצפוני סֶנְדְטוֹן (Sandton), שנחשב בטוח יחסית. בעיירה ויקטוריה פולס ישנתי במלון של שלושה כוכבים. במהלך הסיור הקבוצתי מזימבבואה לדרום אפריקה בחרתי לישון בלינה המשודרגת-יחסית, במקום לישון באוהלים. בקייפטאון החלטתי לנסות לראשונה Airbnb, והתארחתי בדירה בשכונת Sea Point ליד האוקיאנוס.
• בטיחות: מקומות רבים באפריקה לא בטוחים לטיול בלילה, וחלקם גם לא ביום. הומלץ לי לא להסתובב ביוהנסבורג לבד גם בשעות היום, ולכן במהלך היומיים שלי שם הצרפתי לסיורי-יום מאורגנים. בויקטוריה פולס בזימבבואה הסתובבתי לבד ברחובות בשעות היום, אבל הייתי חשוף להרבה "מציקים" שקפצו עלי בניסיון למכור לי מזכרות חסרות-ערך. בקייפטאון הרגשתי בטוח הרבה יותר, למרות שנאמר לי שלא תמיד מומלץ לצאת בשעות החשכה לבד. אני מאותם מטיילים שממש מתישים את עצמם במהלך היום, וכך אני נרדם מוקדם ולא מסתובב בלילות גם ככה. 
• פוליטיקה: בזימבבואה אסור לדבר על פוליטיקה מקומית או לצלם עובדי ממשלה וצבא. כשיוצאים מזימבבואה אפשר לומר מה שרוצים על המנהיג הנורא שלהם.
• כסף: המטבע בדרום אפריקה הוא רַאנְד דרום אפריקאי (Rand). בשנה לפני נסיעתי הראנד החל בצניחה חופשית לעומת הדולר (וגם לעומת השקל) ולכן המדינה הייתה זולה יחסית. לזימבבואה אין מטבע משלה, ומשתמשים בדולר אמריקאי. בזמביה אפשר לשלם גם בדולרים, לפחות כשמדובר ליד הגבול עם זימבבואה. לעומת זאת, בחנות מזכרות בבוצואנה סירבו לקבל ממני דולרים ודרשו שאמיר אותם קודם למטבע המקומי - פּוּלָה (Pula). בכל הערים בהן ביקרתי יכולתי למשוך כסף מכספומטים ללא שום בעיה. מטעמי בטיחות לא הייתי ממליץ לשאת יותר מדי כסף מזומן.
• בריאות: תמיד צריך להתייעץ עם רופא לפני הנסיעה, והמידע שאני כותב כאן לא יכול לשמש כתחליף למרפאת מטיילים! ביקור בדרום אפריקה לא מצריך חיסונים או תרופות כלשהן. שאר המדינות כן דורשות חיסונים ונטילת כדורים נגד מלריה. כמובן שכדאי להצטייד בקרם הגנה מהשמש, בדוחה יתושים, ובסל תרופות בסיסי לכל צרה שלא תבוא.
• אוכל: מכיוון וטיילתי במקומות תיירותיים מאוד, לא נתקלתי יותר מדי באוכל רחוב (וגם כך הייתי מנסה להימנע ממנו) ובחרתי לאכול במלונות או מסעדות. בויקטוריה פולס זכיתי לנסות מאכלים מקומיים במסעדת בּוֹמָה, כולל בשר אנטילופה, חזיר בר וגם תולעת. לסיור הארוך הבאתי עמי חטיפי אנרגיה ; הנהג עצר בכל יום בסופרמרקטים מקומיים עבור האנשים שלא הסתפקו רק בתפריט של הסיור. טיפים במסעדות: כמו המקובל בישראל.