דיסנילנד פריז: דירוג המתקנים והאטרקציות

הפוסט הזה נועד לסכם את דירוג המתקנים שעליתי עליהם או ביקרתי בהם בדיסנילנד פריז מבלי לחפור יותר מדי. 
במידה ואבקר שוב בדיסנילנד פריז או בפארק הסטודיו'ס הסמוך - הרשימה תתעדכן.

★★★★★ מטווח הלייזר של באז שנות-אור (דיסנילנד, Discoveryland)

★★★★★ מלחמת הכוכבים - היפרספייס מאונטיין (דיסנילנד, Discoveryland)

★★★★★ מיקי'ס פילרמג'יק (דיסנילנד, Discoveryland)

★★★★★ סיור הכוכבים - ההרפתקאה ממשיכה (דיסנילנד, Discoverland)

★★★★★ הפיראטים מהקריביים (דיסנילנד, Adventureland)

★★★★☆ הטיסה של פיטר פן (דיסנילנד, Fantasyland)

★★★★☆ שלגיה ושבעת הגמדים (דיסנילנד, Fantasyland)

★★★★☆ הבית הרדוף - פנטום מנור (דיסנילנד, Frontierland)

★★★★☆ ספלי התה של הכובען המטורף (דיסנילנד, Fantasyland)

★★★☆☆ המבוך של אליס (דיסנילנד, Fantasyland)

★★★☆☆ הטירה של היפהפיה הנרדמת, הגלרייה ומערת הדרקון (דיסנילנד, Fantasyland)

★★☆☆☆ המעבר של אלאדין (דיסנילנד, Adventureland)

דיסנילנד פריז: ביקור חורפי - חלק ג'

Fantasyland

זהו חלקו הגדול ביותר של הפארק וגם זה שהוא עמוס ביותר במבקרים. צפו פה לתורים ארוכים ; אפשר לחסוך אותם בעזרת שימוש בכרטיס הכניסה המתועדפת (Premier access) לכלל המתקנים או לרכוש אונליין (בעת הביקור בפארק) כרטיס כזה רק למתקנים בודדים. 

ביקור: המבוך של אליס

המבוך המפורסם מתוך "אליסה בארץ הפלאות". וזה בהחלט חתיכת מבוך, שלקח לנו זמן להסתובב בו. זהו אמנם אינו מתקן-נע, אבל הוא בהחלט מהנה עבור ילדים ומבוגרים כאחד. נמצאות כאן דמויות רבות מתוך הסרט ובמרכזו של המבוך ניצבת הטירה ומסביבה חיילי-הקלף. 

דירוג: ★★★

אני במבוך של אליס

מתקן: שלגיה ושבעת הגמדים

מתקן בהשראת הסרט הראשון של אולפני דיסני - "שלגיה ושבעת הגמדים". עלינו על קרונות ונכנסנו אל בקתת הגמדים, היער הקסום ואל המרתפים המפחידים של המכשפה הרעה. התור לא היה קצר - כחצי שעה, אבל בהחלט התקדם בקצב טוב. 

דירוג: ★★★★

ביקור: הטירה, גלריית היפהפייה הנרדמת ומערת הדרקון

ברשימה באתר של דיסנילנד מדובר בשלושה אתרים נפרדים אבל אני בחרתי לאחד אותם. הטירה עצמה היא אולי הסמל המפורסם של אולפני וולט דיסני והיא המקום הכי מצולם בפארק (בהצלחה עם עדרי התיירים). הגלרייה נמצאת בתוך הטירה של היפהפייה הנרדמת. יש בה ויטראז'ים יפים המציגים סצנות מתוך הסרט.
מתחת לטירת היפהפיה הנרדמת אפשר למצוא את מערת הדרקון. יש כאן רובוט-דרקוני גדול ועצבני. ילדים אולי טיפה יפחדו ממנו, אבל זהו בהחלט ביקור קצר שלא כדאי לפספס.

דירוג: ★★★

בגלריית היפהפיה הנרדמת, בתוך הטירה

מתקן: ספלי התה של הכובען המטורף

יש כזה מתקן כמעט בכל פארק שעשועים: תאים שמסתחררים במהירות ובמעגל. כאן הוא עוצב בצורת ספלי התה של הכובען המטורף מ"אליסה" ובכך הוה מהווה השלמה למבוך. העיצוב - יפהפה. החוויה - כיפית, למרות שכבר הייתי במתקנים דומים רבים בעבר.

דירוג:  ★★★★

ספלי התה

מתקן: הטיסה של פיטר-פן

"טיסה" מעל שמי לונדון שמגיעה לארץ לעולם-לא. זהו אחד מהמתקנים הפופולארים ביותר בפארק וצפו כאן להמתנה ארוכה ומתישה. אנחנו הגענו לתור כשהערכת הזמן הייתה 55 דקות. ראינו שהתור לא זז והחלטנו לצאת ממנו. בחוץ רכשתי עבורנו כרטיסי כניסה-מהירה: זה לא היה זול (12 יורו לאדם) אבל נחסכה לנו כשעה של המתנה. 

דירוג: ★★★★

מה עוד בארץ הפנטזיה? המתקן העיקרי שפספסנו היה "מסעותיו של פינוקיו", שאמור להיות מצוין. לצערי הוא היה סגור לשבוע בדיוק בעת הביקור שלנו. גם "זה עולם קטן" היה סגור לרגל שדרוג שנמשך כמה חודשים. אופציות אחרות בארץ הזו הן הקרוסלה של לנסלוט ואטרקציות המתאימות לילדים כמו: הרכבת קייסי ג'וניור, המתקן של דמבו, פגישה עם מיקי מאוס ובית הנסיכות.

Discoveryland

מתקן: מטווח הלייזר של באז שנות-אור

מתקן נפלא! התור פה לא היה קצר אבל זרם בקצב טוב ובמהלכו עברנו "תדריך" על ידי רובוט בדמות באז שנות-אור. זהו מתקן אינטראקטיבי שמשלב משחק ונסיעה. ישבנו בקרונות המצוידים באקדחי לייזר ומטרתנו הייתה לפגוע ברובוטים הרעים. בינינו היה ג'ויסטיק שבאמצעותו אפשר לסובב את הקרון כדי לפגוע במטרות בצדדים. איוור השתלט על הג'ויסטיק כדי לכוון את עצמו למטרות שלו וכדי למנוע ממני לפגוע במטרה (לא שהופתעתי, אני יודע שהוא מאוד תחרותי). כצפוי, הוא ניצח ואני הפסדתי. אבל היה כיף. בביקור הנוכחי זה היה המתקן שהכי נהניתי בו.

דירוג: ★★★★★

הכניסה למתקן של באז שנות-אור

התוצאה המשפילה: הוא 38300, אני 15800

סרט: מיקי'ס פילרמג'יק

סרט 4D - כלומר תוסיפו לשלושת המימדים גם קצת רוח. מיקי מאוס מתכונן לנצח על תזמורת אבל דונלד משתמש בכובע הקסמים של מיקי ונשאב לתוך סרטי דיסני רבים: קוקו, אלאדין, מלך האריות ועוד. התוצאה? מטריפה ומהנה למרות שזה "רק" סרט. אסור לפספס.

דירוג: ★★★★★

סרט: סיור הכוכבים - ההרפתקאה ממשיכה

סימולטור טיסה בהשארת מלחמת הכוכבים. המבקרים מחולקים לקבוצות בתוך סימולטור, נחגרים ויוצאים לדרך. יש במתקן הזה גיוון עצום: הטיסה בנויה ממקטעים שונים והשילובים ביניהם יוצרים עשרות אפשרויות שונות לטיסה. כך שאם עליתם על המתקן הזה פעם אחת, כנראה שבפעם הבאה תצפו בסרטון שונה לחלוטין. אנחנו בחרנו לדלג על התור במתקן הזה באמצעות תשלום נפרד (במקרה זה רק 5 יורו לאדם) וזה בהחלט היה שווה את 40 הדקות שנחסכו מאיתנו.  

דירוג: ★★★★★

מתקן: מלחמת הכוכבים - היפרספייס מאונטיין

וואו: יש לי חתיכת היסטוריה עם המתקן הזה. בביקור הקודם שלי בדיסנילנד (1998) אבא שלי ואני רצינו לעלות על המתקן. אמא שלי ראתה את האזהרות בכניסה ופשוט משכה אותנו החוצה. הפעם הייתי חייב לעלות עליו, אפילו שאיוור לא ממש רצה. כדי שהוא לא ימתין לי במשך זמן רב, רכשתי כרטיס מהיר (13 יורו, טיפה יקר עבור תור של חצי שעה אבל... נו, בסדר). זה היה מדהים: נוריתי כמו טיל לתוך סדרת לופים במה שנראה כמלחמה בחלל. יצאתי עם טיפה כאב בטן אבל בעיקר מחייך ומתרגש. 

טיפ: אם אתם מרכיבים משקפיים, תביאו איתכם קייס קשיח וריק שאפשר לדחוף עמוק לכיס ; אני שמחתי שהבאתי אחד ואני לא בטוח שהמשקפיים שלי היו נשארות לי על הפרצוף אם לא. זה טיפ כללי לכל רכבות ההרים בפארק הזה או באחרים.

דירוג: ★★★★★

מה עוד? - לפי הדירוג אפשר לראות שארץ התגליות הייתה האהובה עלי בפארק: נכון, לאגדות והפנטזיה יש קסם משלהן, אבל כאן נמצאים המתקנים הטובים ביותר בדיסנילנד. לא ביקרנו באוטופיה - מתקן בעיקר לילדים, באורביטרון - נשמור אותו פעם הבאה, בתצוגה של דמויות ממלחמת הכוכבים - אני לא מעריץ כזה גדול ; ובסיור בנאוטילוס, שהיה סגור.

הכניסה ל-Discoveryland

דיסנילנד פריז: ביקור חורפי - חלק ב'

Main Street USA

זהו הרחוב הראשי של דיסנילנד. הוא אינו כולל מתקנים אלא בעיקר תצוגות מהן אפשר להתרשם, חנויות ומסעדות. הדבר היחיד שאפשר לקרוא לו "מתקן" כאן הוא הרכבת, שיוצאת מהכניסה לפארק ועוצרת בארצות השונות שבו.

כמו כן אפשר למצוא כאן גם את הארקייידים (המעברים המקורים) ואת גן הפלאים, שמציג דמויות רבות מסרטי דיסני שונים. חלק מאותן דמויות מוצגות כפסלים אבסטרקטיים ולא תמיד קל להבין מי הדמות שאותה מנסים להציג. אנחנו שבנו לארקיידים כשירד גשם וחיפשנו מקום מקורה להימלט אליו. הם גם מקום מושלם להפסקות אוכל ושירותים.

הרחוב הראשי מסתיים עם ההגעה לטירה של היפהפיה הנרדמת, שהיא כבר נקודת הכניסה לארץ Fantasyland.

Main Street USA

Frontierland

מתקן: Phanton Manor

זהו בית-רדוף שמתחיל בסיפור שנועד להכניס את המבקרים לאווירה המפחידה. עלינו בו לקרונות הנוסעים בתוך הבית הרדוף על ידי רוחות רפאים ושדים. הגענו למתקן הזה ראשונים ונכנסו מיד ללא המתנה. 

דירוג: ★★★★

מה עוד? האטקרציה הגדולה ביותר ב-Frontierland היא רכבת ההרים בשם Big Thunder Mountain. זוהי הרכבת היחידה בפארק שאינה כוללת לופים ולכן איוור הסכים לעלות עליה. לצערי וכנראה לשמחתו - היא הייתה סגורה לרגל שיפוצים. ככה זה בעונות החלשות: צפו שחלק מהמתקנים יהיו סגורים. בנוסף החלק הזה של הפארק כולל אפשרות שיט בספינה גדולה, דוכן יריות כדי לזכות בפרסים וגן שעשועים לילדים קטנים. למעשה, רכבת ההרים והבית הרדוף הם המתקנים האמיתיים היחידים כאן. לכן לטעמי כדאי להתחיל עם הארץ הזאת, לסיים אותה מהר ולהתמקד בחלקים המרכזיים של הפארק.

הבית הרדוף / Phantom Manor

ספינת הקיטור שמפליגה באגם ב-Frontierland

Adventureland

מתקן: Pirates of the Caribbean

זהו אחד מהמתקנים האהובים של הפארק: שייט בנושא "הפיראטים מהקריבים". יש כאן כמה עליות וירידות עם הסירות הממונעות אבל לא משהו מפחיד למדי ולא כזה שמרטיב את הנוסעים (ואנחנו עוד ישבנו מקדימה). שיאו של השייט הוא מפגש עם ג'ק ספארו. גם לכאן הגענו יחסית מוקדם ונכנסנו ללא כל המתנה.

דירוג: ★★★★★

ביקור: Le Passage Enchanté d'Aladdin

חלק מהאטרקציות המוצעות בדיסנילנד אינן מתקנים אלא פשוט מעברים יפהפיים לביקור. הרחוב של אלאדין מציג סצנות מפורסמות מהסרט: אלאדין מגיע למערה, אלאדין פוגש את הג'יני, הכליאה של ג'פאר במנורה ועוד. נכנסנו לביקור, התרשמנו ויצאנו. 

דירוג: ★★

מה עוד? האטקרציה הגדולה ביותר ב-Adventureland היא רכבת ההרים של אינדיאנה ג'ונס. היא פעלה היום אך הייתה סגורה זמנית כשהגענו אליה. לא הרגשתי שזה פספוס גדול, כי בהמשך עליתי על מספיק מתקנים מיוחדים. בארץ זו אפשר למצוא גם איזורים נוספים שהם בעיקר לאווירה או לילדים: חוף פיראטים, ספינת הפיראטים ואי הגולגולת, אי ההרפתקאות והבקתה של רובינסון. אנחנו די דילגנו על החלקים הללו.

הכניסה למתקן הפיראטים מהקריביים

אחת מהתצוגות במעבר הקסום של אלאדין

בחלק הבא: Fantasyland ו-Discoveryland

דיסנילנד פריז: ביקור חורפי - חלק א'

שוב בדיסנילנד, אחרי 25 שנה

במרץ 2023, כחלק מחופשה קצרה שלנו בפאתי פריז - הגענו לביקור בפארק השעשועים דיסנילנד. עבורי זה היה הביקור השני בפארק ; הפעם הראשונה שלי כאן הייתה ב-1998, כשלפארק קראו עדיין "יורודיסני". מאז עבר זמן רב, חלק מהמתקנים נותרו כפי שהיו, רבים שודרגו, חלקם החליפו שם ופארק נוסף נבנה ליד הפארק הוותיק.

בפוסט הראשון אציג טיפים לגבי הזמנת הכרטיסים ההגעה לפארק, וההתמצאות בו. בפוסט הבא אציג את המתקנים שעליהם עלינו ואת הדירוג האישי שלי עבורם.

הטירה של היפהפיה הנרדמת

כרטיסים

יש לקנות כרטיסים מראש. כשאני קניתי את הכרטיסים, ההנחיות היו להדפיס אותם ; זה טיפה מיושן בעיני. בכניסה ראיתי אנשים נכנסים עם כרטיס אלקטרוני בסריקה דרך הטלפון, אז כנראה שזה כן מתאפשר.

מחיר הכרטיסים לדיסנילנד משתנה בהתאם ליום: באמצע השבוע הוא נוטה להיות זול יותר משמעותית מסופי שבוע. בעונות החלשות הוא זול יותר לעומת הקיץ. כשיש אירועים מיוחדים בפארק, מחיר הכרטיסים יכול לזנק למעלה. הכרטיסים שלנו היו ליום שלישי, שנחשב כיום יחסית "ריק" בפארק. רכשתי כרטיסים רק לאחד מהפארקים (לפי בחירתנו), ליום ספציפי ולא "כרטיס פתוח" שעולה הרבה יותר. 
ההמלצות שלי: לנסות להימנע מסופי שבוע, לתעדף ימי שלישי או חמישי (זה לא אומר שלא יהיו תורים מטורפים) ולרכוש כרטיס ליום שנקבע מראש. ואם תורים ארוכים מפריעים לכם והתקציב לא לוחץ: לקנות כרטיס יקר שמעניק כניסות ללא-תור למתקנים רבים (בהמשך).

הגעה לדיסנילנד

עבורנו זה היה די פשוט. המקום בו ישנו היה פארק בשם Villages Nature, הנמצא מחוץ למתחם של דיסנילנד ואינו שייך לו. עם זאת, הלינה בפארק כן מקנה חנייה בחינם באיזור המבקרים של בדיסנילנד. כך הגענו בבוקר עם הרכב שלי - מרחק עשר דקות נהיגה, הצגנו את אישור השהייה בפארק וחנינו בחינם. בימים הבאים בהם ביקרנו בפריז, ניצלנו את החנייה החינמית בדיסנילנד כדי לחנות סמוך לתחנת הרכבת מארנה לה-וואלה/שסי (Marne-la-Vallée/Chessy) ולנסוע ממנה אל מרכז העיר מבלי להיתקל בפקקים. מחיר החנייה ללא הנחת הלינה היה 30 אירו ליום או 25 אירו בערב. זו אכן הייתה הטבה משמעותית כי ניצלנו את החנייה החינמית במשך שלושה ימים.

לגבי הגעה ברכבת מפריז: יש לקחת את קו ה-RER האדום (קו A) לכיוון תחנת Marne-la-Vallée/Chessy. התחנה מסומנת גם כ"פארק דיסנילנד" עם לוגו של מיקי מאוס. חשוב לדעת שדיסנילנד נמצאת באיזור מס' 5 של פריז, כלומר בטבעת הכי מרוחקת ממרכז העיר. אם יש לכם כרטיס נסיעה יומי או שבועי שמכסה רק את אזורים 1 או 1-3, זהו אינו הכרטיס המתאים ויש לקנות כרטיס מיוחד לאיזור 5 (לשתי הנסיעות הלוך וחזור). ביציאה מהתחנה בדיסנילנד יש להעביר את כרטיס הרכבת ואם זהו אינו הכרטיס המתאים - אתם בבעיה. 

חלק מהקו האדום (קרדיט: אתר RATP). התחנה של דיסנילנד היא בצד ימין למעלה.

התמצאות בדיסנילנד

עוד לפני הכניסה לפארק עצמו, עם הכניסה למתחם של דיסני עברנו בידוק בטחוני. עבור הכניסה למתחם, הכולל חנויות מזכרות רבות, סטארבקס, מסעדות וחנות לגו - אין צורך לרכוש כרטיסים. מהמתחם אפשר להיכנס עם הכרטיס לשני הפארקים: או Disneyland Park או Walt Disney Studios Park או לשניהם. לנו היה כאמור כרטיס רק לאחד מהפארקים ובחרנו להיכנס לפארק הקלאסי: דיסנילנד פריז.

עם הכניסה והצגת הכרטיסים הגענו אל הרחוב הראשי - Main Street USA, רחוב עמוס בחנויות שמסתיים בטירה המפורסמת של היפהפיה הנרדמת. הלכנו בו מהר יחסית כדי להגיע אל הטירה ואל המתקנים הראשונים. טיפ: בימים גשומים (ושלנו היה ככה בחלקו) אפשר ללכת משני צידי הרחוב הראשי בתוך ארקיידים מכוסים. מתוך הארקיידים אפשר להיכנס לכל החנויות והמסעדות של הרחוב הראשי, דרך כניסות אחוריות.

דיסנילנד פריז מחולקת לארבע ארצות: "ארץ הגבול" (Frontierland), "ארץ ההרפתקאות" (Adventureland), "ארץ הפנטזיה" (Fantasyland) ו"ארץ התגליות" (Discoveryland). את המפה המלאה אפשר לראות באפליקציה של דיסנילנד פריז, כולל זמני המתנה למתקנים. ההמלצה שלי: לכסות כל ארץ בביקור בבת-אחת ; הפארק גדול ואין צורך ללכת בו מקצה לקצה שוב ושוב. בכל ארץ יש חנויות, שירותים, מתקנים, מסעדות וחלקים מקורים ליום-גשום.

הכניסה לפארק דיסנילנד

קיצור תורים

דיסנילנד מאפשרת לקנות כרטיס כניסה יקר שמאפשר דילוג על התורים במתקנים עמוסים (פעם אחת בכל מתקן שכזה). אנחנו בחרנו לקנות את הכרטיס הרגיל והיינו צריכים לעמוד עם מרבית המבקרים בתורים. כשהתור זז, זו אינה בעיה, אבל כשהוא תקוע - זה לא כיף במיוחד. למרבה המזל בדיסנילנד מאפשרים לקנות דרך האפליקציה שלהם כרטיס premier access למתקנים בודדים בעת הביקור בפארק. רק צריך להגיע עם הטלפון - לסרוק את הברקודים בתור המקוצר ולהיכנס. 
כשהגענו למתקן של פיטר-פן, השלט הציג 55 דקות(!) המתנה ונראה שהתור לא זז. לאחר התייעצות עם איוור, החלטנו שעל חלק מהמתקנים פשוט נשלם בנפרד. לכל מתקן יש מחיר משלו, תלוי באורך התור ובפופולריות. 
ההמלצה שלי: אם הגעתם רק לאחד מהפארקים, אולי כדאי לקנות כניסה מהירה פעם אחת או פעמיים. אם הגעתם לשני הפארקים באותו היום ואתם רוצים להספיק כמה שיותר מתקנים, כדאי לקנות מראש את הכרטיס היקר, שמאפשר כניסה מהירה להכל. 

אנחנו קיצרנו ביחד תורים לפיטר-פן ולבאז שנות-אור. אני קיצרתי תור עבור עצמי גם לספייס מאונטיין (עליתי עליו ללא איוור). כל הקיצורים הללו עלו לנו 47 יורו נוספים. זה לא זול, אבל בהחלט שווה. חסכנו כך כשעתיים המתנה בתור.

חנויות

די התאכזבתי מהחנויות. נראה שדמויות רבות נשכחו ודיסני מתמקדת רק בדמויות הפופולריות שלה. החנויות פזורות בכל הפארק, אך חלקן המרכזי נמצא כאמור ב-Main Street USA. אני רציתי לקנות מגנט והמבחר שהוצע היה מצומצם ומכוער במיוחד. בסופו של דבר חזרתי באחד הערבים לבדי אל מתחם החנויות, שאליו לא צריך כרטיס כניסה, ועדיין התקשתי למצוא מזכרות.
אז מה קנינו? - צלחת של Cars לאחיין, מגנט כעור, קומקום יפה של מיני מאוס בפריז וספל סטארבקס מיוחד לרגל "30 שנה לדיסנילנד פריז". ההמלצה שלי: תשמרו את החנויות לסוף, תהנו מהסיבוב בהן אבל באמת שאין צורך לבזבז כסף מיותר. האווירה בדיסנילנד היא החוייה האמיתית.

ספל "30 שנה לדיסנילנד פריז" מהסדרה של סטארבקס

בפוסטים הבאים: המתקנים בדיסנילנד. חלק ב'  חלק ג'

צרפת: התהום של פדיראק

20.06.2019

התהום של פדיראק

ביום הטיול האחרון שלנו במחוז הדורדון ציפתה לנו הנסיעה הארוכה ביותר. למעשה - יצאנו ממחוז דורדון אל מחוז לוֹט (Lot), שנמצא בחבל ארץ נפרד: אוֹקְסִיטֶנְיָה (Occitanie). הנסיעה ארכה מעל שעה וחצי ובסופה הגענו אל האתר שהכי ציפיתי להגיע אליו בטיול הזה. המקום הוא התהום של פַּדִירָאק (Gouffre de Padirac) והוא אחד מהאתרים המיוחדים והיפים שבדרום צרפת. התהום היא למעשה חור ענק באדמה, שקוטרו 35 מטרים ועומקו כ-75 מטרים. 

לאחר רכישת הכרטיסים אפשר לרדת למטה במדרגות או במספר מעליות, כשבכל עצירה המדריך הקולי מסביר על ההיסטוריה של המקום (תיירות נפתחה כאן כבר ב-1898). ירדנו במעלית עד קרקעית התהום. מכאן יכולנו להציץ במראה הקסום של החור הענק שמעלינו. בחלק זה של הסיור אפשר לדלג על צילום תמונות, שכן בסיומו חוזרים לנקודת תצפית טובה הרבה יותר.

אתר התהום של פדיראק

התהום לא מסתיימת פה ובעצם הסיור בה רק מתחיל. כעת נכנסנו אל חלקה התת-קרקעי של תהום פדיראק: רשת מערות בהן זורם נהר תת-קרקעי. הלכנו מעט בנקיק העמוק של המערה עד שהגענו אל התור לסירות. כאן ציפתה לנו המתנה קצרה עד שעלינו על סירה, שלקחה אותנו לצידו השני של האגם. בזמן השיט הקצר (כ-500 מטרים) אסור היה לנו לצלם כדי שלא נסנוור את משיטי הסירות ממולנו. המים צלולים ויכולנו לראות את הקרקעית בקלות. ממש לפני העגינה יכלנו לחזות בנטיף הענק של המערה: גוש סלע עצום באורך 60 מטרים, שנעצר לא רחוק מפני המים. הוא אמנם נראה יציב לחלוטין, אך עדיין די חששתי לעבור סמוך אליו.

סירה ישנה בדרך אל השייט התת-קרקעי

חלקה המרוחק של המנהרה הוא בהחלט מרהיב: חיכו לנו כאן אגמים שקופים (אחד מהם הוא אגם עילי, שיש לטפס כדי להגיע אליו), נטיפים רבים, הרבה מדרגות וגשרים. הופתעתי שפדיראק אינה מפורסמת הרבה יותר, שכן היא אחת מהמערות היפות ביותר שביקרתי  - אולי אף יפה יותר ממערת וואיטומו בניו-זילנד. בסיום הביקור במערה, שבנו בשייט חזרה אל הכניסה אליה.

אגם תת-קרקעי במערה

האגם העילי במערה

עם נטיף במערה

לפני עזיבת התהום, הגענו אל המקום המיטבי לצלם בו תמונות מתחתית התהום. אפשר לתפוס מכאן את כל עומקה ואת הצמחייה שגדלה לאורך קירותיה ומעניקה לה מראה ייחודי. עלינו בחזרה במעלית אל עבר שפת התהום ועצרנו בבית קפה סמוך להתרעננות.

תהום פדיראק, מבט מהתחתית

התהום של פדיראק

מראה על התהום מלמעלה

טראסו

ציפתה לנו נסיעה ארוכה עד הבית בנוביק. בדרך עצרנו להפסקה וסיור רגלי קצר בעיירה טֶרָאסוֹ (Terrasson). אין הרבה אטרקציות יוצאות-דופן בטראסו, פרט ל"גני הדמיון" (איוור לא המליץ לבקר בהם) ; מוקד העניין העיקרי הוא המראה של העיירה עצמה. זהו מקום פשוט, שקט וציורי כמו כפר קטן שנלקח מתוך אגדה. נהר הווזר (ٍVezere) עובר כאן, מבנים וגשרים ישנים בנויים משני צידיו והמוני פרחים מעטרים את המקום כולו.

הסתובבנו מעט ברחובותיה הקטנים של טראסו ושוב עצרנו לשתייה בבית קפה מקומי. זו בהחלט הייתה הפסקה מבורכת לפני השיבה לנוביק.

שני איוורים על רקע טראסו

טראסו

ברחובות העתיקים של טראסו

חתול בטראסו

 21-22.06.2019 

פרידה מנוביק וחזרה הביתה

את היום האחרון בצרפת העברנו בנוביק. למרבה המזל דווקא היום האחרון בו לא תכננו לטייל, היה יום גשום. ההורים של איוור לקחו אותנו למסעדה נפלאה באחד מהכפרים הסמוכים. אכלנו שם ארוחת צהריים מצוינת ויקרה מאד. את שאר היום העברנו בבית עם יין, ספר, ברני הכלב וקצת משחקי קופסה. 

למחרת בבוקר איוור ואביו הסיעו אותי אל שדה התעופה של בורדו. ללא ספק זה היה שדה התעופה המזעזע ביותר שביקרתי בו: הרגשתי את זה כשנחתתי לפני שבוע והרגשתי באופן בולט יותר כעת. חזרתי לארץ בטיסת איזיג'ט לאחר שבוע רגוע במחוז הדורדון. לרוב אני לא נח בטיולים שלי, אלא פשוט מטייל ומטייל בלי הפסקה. לשם שינוי הייתה לי חוויה שונה ונעימה מאוד של מנוחה בחו"ל ואני כבר מצפה לביקור הבא כאן.

ניוקי מצוין במסעדה

אופניים בצבעי צרפת (והולנד) בחצר של משפחת פרנקן

פרידה מברני

צרפת: יום בנוביק

19.06.2019

היכרות עם נוביק

היום לא תכננו טיולים מיוחדים והקדשנו את היום לכפר נוּבִיק סוּר לִיל (Neuvic sur l'Isle), בו גרים הוריו של איוור. כמו מרבית הכפרים במחוז הדורדון, אין פה אטרקציה תיירותית מיוחדת, אלא זה פשוט... נו, כפר. בצהרי היום יצאנו ברכב לסיור קטן בנוביק וסביבתו. 

הגענו אל מרכז הכפר - ואיוור ערך לי כאן את הסיור "המקיף". ראינו את כנסיית סנט פייר וסנט פול הקטנה, שסביבה נבנה מרכז הכפר. מול הכנסייה ניצבת אנדרטה לחללים בני-נוביק ממלחמת העולם השנייה. למרות שלא היה כאן הרבה מה לעשות, נהניתי מפסלי-חיות על הכנסייה ועל מזרקה יבשה סמוכה.

מכאן נסענו אל השאטו של נוביק. השאטו הוקם לגדת נהר האִיל (Isle) במאה ה-16 והיה בבעלות פרטית עד 1950. הבעלים האחרון של השאטו העביר אותו לאגודה המסייעת לילדים. חלק מחדרי השאטו פתוחים כיום לסיורים בחודשי הקיץ ובמקום גם פועלת מסעדה. אנחנו רק עצרנו להתבונן בשאטו מבחוץ ; אני מוכרח להודות שהייתי מופתע למצוא בית-אחוזה גדול כל-כך בכפר קטן כמו נוביק.

הכנסייה של נוביק סור ליל

מזרקת חזיר בקיר הכנסייה

האנדרטה לחללי מלחה"ע ה-II

השאטו של נוביק

לבד ביער

איוור הבטיח לי כבר מתחילת השבוע שייקח אותי לחלקת היער של המשפחה שלו. לפני כמה שנים אבא שלו קנה שטח לא-קטן ביער הסמוך לנוביק. אחרי שאיוור הראה לי את כל שטחה של החלקה, ישבנו לנוח ליד הבקתה הניידת וצפינו ביער. אסור לבנות בשטח זה בתים צמודי קרקע ולכן אביו הכניס לפה קראוון נייד וגידר את השטח שמסביבו כדי למנוע פלישה של חזירי-בר.

עלה לנו הרעיון להישאר ולישון פה בביקור הבא: בקתה כבר יש ; צריך רק מזרנים או מיטה מתקפלת ולהביא מספיק אוכל ומים למספר הימים הרצוי. השירותים יהיו בטבע ויש שם מספיק שטח ביער כדי שכל אחד ימצא את פינת השירותים הפרטית שלו. ומה אין? - ווי-פיי ונראה לי שאיוור יהיה משועשע לראות אותי שורד בלי זה למשך כמה ימים.

ביער

סימון הגבול בין חלקות היער

פרח ביער

על-האש

כשחזרנו לבית בנוביק, איוור שיתף את תכניות הקמפינג עם הוריו (ואמא שלו כבר התחילה לחפש מיטות פשוטות לבקתה ביער). בהמשך אחר הצהריים והערב התחלנו בהכנות לקראת ארוחת הברביקיו. הכנו שיפודים, ארגנו את השולחן שבחוץ וצילמנו את ברני, הכלב המזדקן, ממתין לטעימות.

בזמן הארוחה הצטרפה אלינו גם חתולה שהגיעה לביקור מהשטח של השכנים. לימדתי את המארחים ההולנדים שלי את השם הגנרי הישראלי לחתולים: "מיצי". מיצי לא הביעה התנגדות לשם ושמחה לקבל חלק מהשאריות.

זה היה סיום נפלא ליום שלו בנוביק ; דוגמא לכפר שקט באמצע מחוז הדורדון. אולי אפילו - שקט מדי. 

ברני ממתין לארוחה

מתארגנים

צרפת: קיאק בנהר הדרון

18.06.2019

ברונטום

הבוקר לא ציפתה לנו נסיעה ארוכה: תוך פחות משעה הגענו מנוביק אל העיירה בְּרוֹנְטוֹם (Brantôme). במאה בשמינית לספירה הוקם כאן מנזר לגדת נהר הדְּרוֹן (Dronne). ליד המנזר החל להתפתח ישוב, שמרכזו היה על אי קטן בנהר. הוויקינגים הגיעו לכאן כשהם "טיפסו" במעלה הנהרות; הם החריבו את המנזר באמצע המאה התשיעית. המנזר נבנה שוב ושוב במאות העשירית וה-15. 

ברונטום המודרנית היא קטנה ומקסימה: המרכז העתיק עדיין יושב על האי הקטן וכמעט מכל מקום אפשר לראות הנהר. נרשמנו לקיאקים מברונטום במורד הנהר לאורך 12 ק"מ. אפשר גם להירשם בכיוון ההפוך: עולים על הסעה לחלקו העליון של הנהר וחותרים עד ברונטום (8 ק"מ). את הביקור במנזר כבר נשמור לפעם אחרת.

הקיאקים מוכנים

המסלול

קיאק בנהר הדרון

בעבר הייתה לי חווית קיאקים לא ממש נעימה באוסטרליה ומעט חששתי מכל הסיפור. החששות נעלמו מהר כשהבנתי שהדרון הוא נהר שלו ולא עמוק (כשאין גשמים) ושאני לא אמור להשוות את הדורדון לאיזור הביצות של אוסטרליה. שמנו את כל החפצים יקרי הערך בתיבה מוגנת ממים וקיבענו אותה על הקיאק. זה אומר שבעיקר ראיתי היום ולא יכולתי לצלם.

תחילת הדרך הייתה מבטיחה: חלפנו ליד האי שבנהר וליד המנזר היפהפה. לאחר כמה מפלים קטנטנים, יצאנו מהעיירה וחתרנו במשך זמן ארוך.
ציפו לנו עוד כמה מפלים בדרך: לא מפלים בסגנון של רפטינג אלא מפלים קטנטנים מבטון, שברובם הקיאק נתקע עקב מהירות הזרימה האיטית של המים. באחד מהמפלים הייתי צריך לצאת מהקיאק ולדחוף אותו כדי שנוכל להמשיך הלאה. מרבית הזמן פשוט נהננו מהנוף הירוק, הגשרים העתיקים, ברווז פה-ושם ובעיקר מהשקט. כמעט לא ראינו חותרים אחרים סביבנו במשך כל הזמן הזה.

הנוף בנקודת העצירה שלנו: נהר הדרון והרבה ירוק

איוור והקיאק

לאחר כשעתיים עצרנו לכמה דקות על אחת מגדות הנהר. כאן יכולתי לשלוף את המצלמה ולתעד חלק קטן מהיופי של המקום. לא נחנו כאן הרבה כי איוור ראה שלט של "שטח פרטי", אז פשוט המשכנו בדרכנו. מכאן לא ציפתה לנו דרך ארוכה. פחות משעה אחר כך התגלתה לפנינו הטירה העצומה של העיירה בּוֹרְדֵיי (Bourdeilles) וממש אחר כך ראינו את השלט המורה על סיום מסלול הקיאקים.

בורדיי

בורדיי קטנה אף יותר מברונטום והיא למעשה עיירה קטנטנה סביב טירה גדולה מאוד. כמעט מכל כיוון רואים את הטירה, ואיוור הציע שנבקר אותה בהזדמנות אחרת. מכיוון ונשארה לנו שעה עד האיסוף בחזרה לברונטום, מצאנו מלון שומם בעיירה והזמנו משקאות קרים בבית הקפה שלו.
לקראת השעה חמש הגיע צוות חברת הקיאקים לאסוף אותנו ואת הציוד. תוך כרבע שעה נסיעה כבר היינו בחזרה בברונטום. לפני השיבה הביתה לנוביק החלטנו לעצור בפארק של ברונטום ולאכול ארוחת צהריים מאוחרת. הבטנו בנהר הדרון, שבו חתרנו היום, ולי היה ברור שאני חייב לשוב לברונטום.

חלק מטירת בורדיי

הכלב של חברת הקיאקים בברונטום

צרפת: אתרים פרהיסטוריים בדורדון

17.06.2019

המוזיאון הלאומי לפרהיסטוריה

היום המשכנו לטייל במחוז הדורדון וציפו לנו נסיעות ארוכות. לאחר ארוחת הבוקר יצאנו אל עבר הכפר לֶס אֵייזִי (Les Eyzies). זהו כפר קטן של פחות מ-1000 תושבים, אך האווירה בו היא תיירותית במיוחד. בסביבות לס אייזי נמצאים אתרים פרהיסטוריים רבים מתקופת בני האדם המודרניים הראשונים, הקְרוֹ-מַנְיוֹן. גם הכפר עצמו מרשים למדי, כשצוק אימתני נישא מעליו כמו גל שעומד לכסותו.

ניתן לראות הרבה בלס אייזי ובסביבתו, אך אנחנו הגענו כדי לבקר במוזיאון הלאומי לפרהיסטוריה (Musée national de Préhistoire). המוזיאון מציג את אבולוציית האדם ובעלי החיים הקשורים אליו, עם דגש על תקופת הקרו-מניון. המוזיאון אינו גדול במיוחד והוא יחסית עמוס בתצוגות: המוני כלי אבן עתיקים, שלדים וכמה שחזורים של מראה בני האדם בתקופה הפרהיסטורית. הרגשתי שהמוזיאון טיפה עמוס מדי וכי הוא לא-ידידותי לביקור למי שאינו דובר אנגלית.

הצוק מעל לס אייזי

מודל אבולוציית האדם בכניסה למוזיאון.

תצוגה במוזיאון הלאומי לפרהיסטוריה

החלק שהכי הרשים אותי הגיע בסוף הביקור במוזיאון עצמו: יצאנו אל מרפסת התצפית, הבנויה בתוך הצוק ויכולנו וראות את בתיה של לס אייזי פרושים מתחתינו. במרפסת ניצב פסל של קוף-אדם גדול, הצופה גם הוא על הכפר.
כשסיימנו את הביקור חזרנו אל הרחוב הראשי של לס אייזי: כאן נמצאות מסעדות רבות ולצידן חנויות מזכרות. לפני שהמשכנו בדרכנו, ישבנו להתרענן בבית קפה מקומי. כאן טעמתי את האורנז'ינה הראשונה שלי ; איוור הסביר לי שזה שילוב של פנטה עם מיץ תפוזים (אבל אני הרגשתי רק את הפנטה).

נוף מהמרפסת על לס אייזי

עם פסל ההומיניד

אני והצוק

האורנז'ינה הראשונה שלי

מערת לאסקו - דור רביעי

הסיפור הוא כזה: בשנת 1940 גילו כמה נערים מקומיים מערה סמוך לעיירה מוֹנְטִינְיָאק (Montignac). הם נכנסו  אל המערה ומה שהם גילו בתוכה הפך לאחת התגליות החשובות ביותר של התקופה הפרהיסטורית. המערה היא מערת לַאסְקוֹ (Lascaux) וציורי המערות בה תוארכו כבני 17000 שנה. סדרת המערות כוללת מאות ציורים, כשרבים מתוכם מתארים בעלי חיים - בעיקר שוורים, סוסים ואיילים ואחרים מציגים צורות גיאומטריות ומעט דמויות-אדם. המערה נפתחה למבקרים אחרי מלחמת העולם השנייה - בשנת 1948, אך כניסת המבקרים גרמה להצטברות פחמן דו-חמצני במערה ולפגיעה בציורי הקיר. עקב כך מערת לאסקו נסגרה למבקרים בשנת 1963 והציורים עברו תהליך שחזור למצבם המקורי.

בשנת 1979 לאסקו והאתרים הפרהיסטוריים הנוספים הוכרזו כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו בתור "האתרים הפרהיסטוריים וציורי המערות של עמק הווֶזֶר" (Vézère). ב-1983 נפתחה מערת לאסקו II - העתק המציג את הכניסה למערה ואת אולם השוורים. אמנם המערה המקורית פתוחה כיום למדענים בלבד, אך היא עדיין נתונה בסכנה עקב התפשטות פטריות ועובשים על קירותיה.

ב-2012 הוקמה לאסקו III - תצוגה של אולמות נוספים מהמערות ; תצוגה זו נודדת בין ערים מרכזיות בעולם. בסוף 2016 נפתח ההעתק הגדול והמדויק ביותר של מערכת המערות: מערת לאסקו IV. היא נבנתה בעלות של עשרות מילוני יורו ומטרתה היא לתת למבקרים בה תחושה כאילו הם נמצאים במערה האמיתית. לאסקו IV מציגה העתק של כל מערכת המערות ולא רק של אולם השוורים.

הכניסה ללאסקו IV

נסענו מלס אייזי אל לאסקו IV. הכניסה אל המערה היא בסיור מודרך בלבד, ונאלצנו להמתין זמן מה עד שיצא סיור באנגלית. הביקור כאן הוא מתקדם מאד: כל מבקר מקבל טאבלט ואוזניות כדי לאפשר האזנה מרחוק למדריכים. אחרי הקדמה קצרה על סיפור גילוי המערה, נכנסנו אל האולם הראשון שהתגלה. אולם השוורים מציג את סט הציורים המפואר ביותר של לאסקו. מספר שוורים ענקיים מצוירים על תקרת המעלה בצורה מעגלית. לאחר הסבר באולם הגדול, עברנו במסדרונות ואולמות נוספים מלאי ציורי-קיר יפהפים. באמת קשה להאמין שמדובר בשחזור ולא בדבר האמיתי. 

בסוף הסיור המודרך במערה המשוחזרת נכנסנו אל תצוגת המוזיאון הסמוך. פה נמצאים מקטעים מתוך השחזור ופה גם מותר לצלם. כשעומדים מתחת לכל מקטע של השחזור, הטאבלט מתחיל להשמיע הסבר על המקטע הספציפי. זוהי תצוגה מאוד ידידותית למשתמש ואחת המיוחדות שביקרתי בהן. 

בתצוגת המקטעים: ציור סוס

איוור ומקטע המציג תקרת מסדרון מעוטרת בחיות

חלק מאולם השוורים

מתבונן בשוורים

אחת מדמויות האדם הבודדות המערה: איש עם ראש ציפור

לאחר תצוגת מקטעי המערות יצאנו אל מסדרון הבטון של המוזיאון (וכאן אני חייב לציין שהוא טיפה מזכיר את "יד ושם"). נכנסו אל אחד מהאולמות כדי לראות סרט תלת-ממדי על המערה, אבל זה בהחלט היה חלק שאפשר לוותר עליו. לאחר התרעננות קלה בבית הקפה של לאסקו, ציפתה לנו נסיעה של כשעה הביתה עד נוּבִיק.

עמק וֶזֶר שופע באתרים נוספים. אפשר להעביר פה מספר ימים בביקור במערות האדם הקדמון, מערות נטיפים ומבנים היסטוריים ובתי-אחוזות. היום הספקנו לראות רק חלק קטן מה שמציע איזור זה של הדורדון ובהחלט אשמח לשוב לפה בעתיד.

במוזיאון מערות לאסקו IV. טיפה מזכיר את "יד ושם"...