15.03.2010
להתראות נוסה!
התעוררתי מוקדם בבוקר האחרון שלי בנוסה כדי להספיק לסדר את התרמיל לקראת העזיבה. כשהגעתי אל התחנה המרכזית של נוסה, פגשתי שם ליה וסבין - הדניות שהכרתי בספארי הקאנו של גאגאג'ו, ופה כבר הבנו שאנחנו מגיעים לאותה האכסניה בהרווי ביי.
בדרך מנוסה להרווי ביי נהג האוטובוס עצר לחצי שעת הפסקה ורענון בתחנת דלק עם חנות קטנה. כשנכנסתי אל תחנת הדלק נתקלתי בפנים שלא שמחתי לראות: אליאן הכלבה עם השותף החדש שלה בטיול. לשמחתי היא סיפרה לי שהיא מגיעה לעיירה רֵיינְבּוֹ בִּיץ' (Rainbow Beach) כדי לצאת ממנה לאי פרייז'ר.
הרווי ביי
כשהגעתי אל הֵרְווִי בֵּיי (Hervey Bay), אספו אותי מאכסניית "הארמון"(Palace) - שממנה אצא לסיור באי פרייז'ר מחר. בעיירה עצמה אין הרבה מה לעשות ומרבית המטיילים באים הנה כי זו נקודת היציאה הטובה ביותר לאי הסמוך. אסור להיכנס למי האוקיאנוס כאן בגלל המדוזות הקטלניות - וגם בגלל הכרישים.
בשעות אחר הצהריים ארגנתי את התיקים שלי למחר: התרמיל הגדול לא יגיע איתי לאי פרייז'ר, ואקח איתי רק את תיק הגב הקטן עם דברים לשלושת הימים הקרובים. את החדר שלי חלקתי עם שני הולנדים ושוויצרי, בעוד שליה וסבין היו עם ארבעה ישראלים.
בערב ישבתי עם הדניות לשיחה ארוכה על מוזיקה סקנדינבית. הן היו בהלם מהידע שלי על זמרים דנים ושבדים, ואני הייתי המום מכמות הבירה שהן שותות. לימדתי אותן כמה מילים בעברית כדי לתקשר עם הישראלים שבחדר: "שקט!" "תסתמו" ו"כוס אמק!". כולם הלכו לישון יחסית מוקדם כי מחר צריך לקום בשש לקראת היציאה לאי.
16.03.2010
אל האי פרייז'ר
היום התחילה אחת משתי החוויות המדהימות של הטיול שלי באוסטרליה: ביקור של שלושה ימים באי פְרֵייזֵ'ר (Fraser Island). הטיול מתבצע באופן עצמאי: כל קבוצת מטיילים מקבלת רכב שטח לנהוג בו באי, וכל הקבוצות שיצאו מאותה האכסניה נוסעות בשיירה בין האתרים החשובים של האי. בבוקר עזבתי את החדר, נעלתי את התרמיל הגדול שלי באכסניה והלכתי עם כולם לתדריך על מסלול הטיול. התדריך נמשך יותר משעה ובסופו של דבר חילקו את המטיילים לקבוצות. אחרי כמה החלפות של אנשים בין הקבוצות נותרתי עם ליה וסבין, שני הולנדים - בוב ותום ושני אנגלים - אַליסטֵר ("אלי") וקונור. שילמנו ביחד את דמי הפיקדון על הרכב (שלא יוחזרו במידה וייגרם לו נזק) ויצאנו אל הסופרמרקט לקנייה הקבוצתית. קנינו אוכל לשלושת הימים הקרובים וגם מאגר בירה קבוצתי ; ליה וסבין הוסיפו לעצמן עוד מאגר בירה פרטי. החלטנו גם לגבש את הקבוצה עם מארז גלידות של Golden Gaytime לפני העלייה למעבורת אל האי.
 |
| מימין: תום, קונור, בוב, אליסטר, סבין וליה. קבוצת ה-Golden Gaytime! |
אגם וובי
האי פרייז'ר הוא אי החול הגדול בעולם, למרות שמרחוק הוא נראה מאד ירוק - עדיין מרבית הקרקע בו היא חול ים. הוא מנוקד באגמי מים מתוקים מרהיבים שבהם אין סכנה של כרישים או מדוזות - ובכך הוא הופך לאתר חובה למטיילים בחופה המזרחי של אוסטרליה.
לאחר הפלגה של כ-50 דקות מהמזח של הרווי ביי הגענו אל האי פרייז'ר. כשהגענו אל תחנת הדלק המקומית, הורדנו את נפח האוויר בצמיגים לפי ההוראות שקיבלנו. הרבה מהנסיעה באי מבוצעת על החוף ובדרכים לא סלולות, ולכן יש לנסוע עם צמיגים מעט-רפויים. בוב היה היחיד מכולנו שנהג ברכב, מכיוון והוא גם היה בגיל המתאים וגם היה לו רישיון נהיגה בגיר ידני (ולי רק באוטומט).
פתחנו בנסיעה לעבר היעד העיקרי של היום הראשון: אגם ווֵבִּי (Wabby) - האגם נמצא בתחתיתה של דיונת חול עצומה וצבעו ירוק-טורקיז. רצנו במורד הדיונה הגדולה וזינקנו אל מי האגם היפהפה. מכיוון והגענו אליו ראשונים, הוא היה כולו "שלנו" למשך מספר דקות. אחר כך הצטרפו אלינו שאר הקבוצות וגם הגשם. האגם אמנם קטן, אבל די עמוק: במרחק 2-3 מטרים מגדתו כבר לא הרגשתי את הקרקעית.
 |
| אגם וובי |
המאהל הראשון
מאגם וובי נסענו אל נקודת הלינה שלנו להיום. משום מה החלטנו להקים רק אוהל אחד מתוך שני האוהלים שקיבלנו - חשבנו שנוכל לישון שבעתנו בתוכו. וגם היה טיפה חשוך, אז בכלל התעצלנו להקים את האוהל השני.
האלכוהול התחיל לזרום עוד לפני ארוחת הערב: אני הסתפקתי בשתי בירות בלבד ובכך הצטרפתי גם לתום שלא השתכר. אליסטר דווקא השתכר די מהר, וליוויתי אותו מספר פעמים אל מחוץ למאהל כדי להקיא או להשתין. אחד מה"חוקים" של האי הוא שאסור ללכת לשירותים לבד בלילה, מכיוון ומסביבנו היו כלבי דינגו רבים. בשנים האחרונות הדינגו הפכו ליותר ויותר תוקפניים כלפי המבקרים באי, ולכן דרשו מאיתנו להסתובב בזוגות (או יותר) בחושך. השירותים כאן היו שירותי שטח בלבד: חופרים בור בחול, עושים מה שצריך ומכסים בסוף. רק צריך להקפיד שהבור לא יהיה קרוב מדי לים.
 |
| הערב הראשון |
ריצה בעירום
אלי הציע שנרד ביחד כולנו אל החוף. כשהיינו שם הוא שאל לפתע: "מישהו הביא את המצלמה שלו לחוף?" - כשכולם ענו בשלילה, הוא אמר שהוא מוריד את בגד הים שלו ואנחנו מוזמנים להצטרף אליו לריצה בעירום. במהרה כל הקבוצה הורידה את בגדי הים ורצנו ערומים בחשכה על חופו של האי פרייז'ר. זה לא נמשך זמן רב, כי במרחק ראינו קבוצה אחרת עם פנסים ומיהרנו לברוח בחזרה אל בגדי הים שלנו.
זה היה ערב כיפי עם חבורה מדהימה של אנשים: בהמשך הצטרפו אלינו אַניקָה וגִידוֹ מגרמניה ובן ההולנדי - הם שובצו בקבוצה עם ארבעה ישראלים ומיהרו להימלט מהם בכל ערב.
מתישהו הלכנו לישון - אני באמת לא זוכר אם זה היה מוקדם או מאוחר. האוהל היחיד התברר כטעות: ליה הזהירה אותנו שסבין נוחרת חזק, מה שהסביר את הנחירות בלילה הראשון שלי בשמורת קולולה. עוד לפני שנרדמנו האוהל הספיק כמעט להתמוטט עלינו, והיינו צריכים לצאת ולחזק את היתדות. זה היה לילה מזעזע אבל במקביל גם כיפי וחוויתי: עד היום אני לא יודע אם באמת נכנס אלינו דינגו לאוהל או שרק חלמתי את זה...
