‏הצגת רשומות עם תוויות גולד קוסט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גולד קוסט. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 2 בנובמבר 2013

ימים 75-76: חוף הזהב

07.03.2010


בעיר כמו סורפרס פאראדייס חייבים לקחת יום אחד למנוחה, וזה מה שעשיתי היום. למרות שאור השמש ניסה להעיר אותי מוקדם, הצלחתי לצאת מהמיטה בסביבות השעה עשר בבוקר. יצאתי אל העיר למצוא מקום עם אינטרנט, ובדרך קניתי לעצמי מגבת חוף.
חזרתי אל האכסניה כדי לנעול את כל הדברים שלא הייתי צריך, ומשם מיהרתי אל הים. ביליתי בחוף של סורפרס ובמים הנהדרים של האוקיאנוס כפחות משעה, אבל עדיין הספקתי להישרף קצת בגב. שאר היום עבר במנוחה בעיר ובאכסניה.
החלטתי גם לאיזה פארק לצאת מחר: באיזור חוף הזהב יש מספר פארקי שעשועים ופארקי מים גדולים. בחרתי בפארק של האחים וורנר (WB) שנקרא "עולם הסרטים"'.

08.03.2010


עולם הסרטים

עליתי היום אל האוטובוס אל מתחם פארקי השעשועים של חוף הזהב, בו ביקרתי ב"עולם הסרטים" של האחים וורנר. הפארק מוקדש לסרטים ולדמויות המפורסמות ביותר שהופקו במסגרת חברת ההפקות המפורסמת. התחלתי עם המתקנים של באטמן: בטוב מביניהם הזניקו אותי תןך שניות לגובה של 50 מטרים. 

הכניסה לעולם הסרטים. ברקע: המתקן של באטמן ורכבת ההרים של סופרמן.
המשכתי אל רכבת ההרים של סופרמן, שהייתה שווה את תור ההמתנה הארוך - בעיקר בגלל הנפילה הגדולה והמאונכת שלה. מיהרתי לעלות גם על הרכבת של "נשק קטלני", רכבת המכרות של המערב הפרוע ורכבת השדים בסגנון סקובי-דו. לאחר הביקור בכל רכבות האקסטרים פניתי לסיבוב באיזור המוקדש יותר למתקנים של ילדים קטנים: לא עליתי כמובן על המתקנים שם, אבל מאד התרשמתי מהעיצוב בסגנון הלוני טונס.

קויוטי
זה עוד לא נגמר פה: הפארק מלא בחנויות מזכרות עם מתנות יפהפיות ; אני רכשתי ספל בצורת שְׁרֵק, ואיתו גם הלכתי לראות את הסרט בארבעה מימדים של שרק. המימד "הרביעי" בסרט הוא תזוזה של הכיסאות מלווה ברסס מים שמותז על הקהל.
בכל אחר צהריים מתקיימת בפארק תהלוכה של שחקנים מחופשים לכל כוכבי וורנר: החל ממרילין מנורו וכלה בטוויטי. זה היה סיום מקסים ליום מלא-האנדרלין הזה והאחרון שלי בחוף הזהב.

סקובי דו בתהלוכה
כששבתי אל האכסניה פגשתי שם את יוהאנה ויוזפין, שתי השבדיות שהכרתי בביירון ביי. את הערב העברנו במשחק טאקי ארוך אל תוך הלילה.

יום חמישי, 31 באוקטובר 2013

יום 74: חוף הזהב

06.03.2010

קווינסלנד

הבוקר נפרדתי מביירון ביי וממדינת ניו סאות' ווילס, עליתי אל האוטובוס שנסע אל עבר מדינת קְווִינְסְלֶנְד (Queensland) - "ארץ המלכה". המלכה היא ויקטוריה, מלכת בריטניה במאה ה-19 - שעל שמה קרויה גם מדינת ויקטוריה באוסטרליה. קווינסלנד הופרדה מניו סאות' ווילס באמצע המאה ה-19 והפכה למושבה בריטית נפרדת. עם הפיכתה של אוסטרליה לפדרציה עצמאית בשנת 1901, היא זכתה למעמד של מדינה.
דגל קווינסלנד בנוי על אותה התבנית של מרבית דגלי מדינות אוסטרליה: הדגל הבריטי מוצב בקנטון שלו, ואילו בחלקו ימני מופיע סמל המייחד את דגל המדינה. דגלי קווינסלנד הראשונים הציגו את פרופיל פניה של המלכה ויקטוריה, אך עם מותה הוחלט לשנות את הדגל. כיום דגל קווינסלנד מציג צלב מלטזי תכול על רקע עיגול לבן. במרכז הצלב יושב כתר אימפריאלי.

דגל קווינסלנד
קווינסלנד אמנם נמצאת צפונית לניו סאות' ווילס, ולא מערבית או מזרחית, אך בעת מעבר הגבול צריך להזיז את השעון שעה אחת אחורנית. בין המדינות אין מעבר גבול מבוקר כי כולן תחת שלטון אוסטרליה, ורק שילוט בצידי הדרך מציין את הגבול ביניהן.

גן עדן לגולשים

כשעתיים של נסיעה הביאו אותי אל היעד הבא - עיר מודרנית וגדולה בשם גוֹלְד קוֹוסְט, או: חוף הזהב (Gold Coast). לעיר הזאת יש מבנה משונה: היא בנויה ממקבץ של עשרות ערים קטנות עם מעמד אוטונומי, שביחד יוצרות את אחד האיזורים העירוניים הגדולים של אוסטרליה. אני נשארתי באחת התחנות הפופולריות של התיירים בחוף הזהב - עיר חוף יפהפייה עם גורדי שחקים עצומים. הגלים שלחופי העיר הזאת כנראה כל כך טובים לגלישה - ולכן היא נקראה "גן העדן לגולשים" - סוּרְפֵרְס פַּארָאדַייס (Surfers Paradise). וכמה שזה נשמע מוזר, זהו שמה הרשמי והאמיתי של העיר.
האכסניה שלי בסורפרס הייתה Backpackers In Paradise  - אכסניה די גדולה, שבה לנתי בחדר של 14(!) איש. למרות הכמות הגדולה של האנשים בחדר, הוא דווקא היה מקום הלינה הכי טוב שהיה לי עד עכשיו באוסטרליה. ולשם שינוי ממקומות הלינה הקודמים שלי פה, בחדר הזה היו גם לוקרים אישיים (וכך לא הייתי צריך לנעול את החפצים היקרים בקבלה כשיצאתי לעיר, או לקחת אותם איתי).
יצאתי לסיבוב הכרות עם העיר: גורדי השחקים שלה נושקים לרצועת החוף הלבנה. סורפרס ממוקמת במרכזו של חוף הזהב, ונמצאים בה המוני מועדונים, פאבים וחנויות מזכרות של קוריאנים. 

שער הכניסה לחוף של סורפרס פאראדייס

החוף וגורדי השחקים שמעליו
מזג האוויר היום לא היה כל כך טוב בשביל רביצה בחוף עצמו, כך שבעיקר חקרתי את העיר ובדקתי אופציות לפארק שעשועים לימים הקרובים. פגשתי גם שלושה ישראלים נחמדים, שנתקלתי בהם לראשונה בסידני - דן, ירון וחן. בהמשך הטיול נפגשנו שוב ושוב, כי מרבית התיירים מטיילים באותו מסלול קבוע באוסטרליה. 
בערב ויתרתי על הצעת "סבב הפאבים" שמארגנת האכסניה (בתשלום נוסף, כמובן). בחרתי לצאת לבד לאחד הפאבים/מועדונים של העיר, אבל אי אפשר היה ממש להשוות את המקום למקומות הבילוי של סידני. למרות שחוף הזהב היא עיר גדולה, המועדון שהייתי בו היה חצי-ריק ; מאד מוזר שזה קרה דווקא בסוף שבוע, אולי בעצם זה רק אני שהגעתי למקום פחות פופולרי.