(10) אפריקה הדרומית: טעימה מסווזילנד וחזרה ליוהנסבורג

29.10.17

טבילת בוקר

את הבוקר האחרון שלי בסווזילנד פתחתי בטבילה בבריכה החיצונית המחוממת של המלון. התעוררתי מוקדם מדי ולא רציתי להעיר את ג'יימס, אז החלטתי לנצל שוב את הבריכה. לאחר כחצי שעה שבתי לחדר והערתי את ג'יימס לארוחת בוקר ולטיול האחרון שלנו בסווזילנד.

בוקר אחרון בסווזילנד

אצטדיון סומשלולו

ציפה לנו יום ארוך, שתחילתו עדיין בסווזילנד הקטנה. לאחר ארוחת הבוקר אסף אותנו מדריך מקומי בשם טוּלָאנִי לסיור קצר בשם "טעמה של סווזילנד" (Taste of Swaziland). בניגוד לטיול היחסית-מאורגן של אתמול, בסיור זה התבקשנו "לזרום" עם המדריך כדי שנוכל לחוות באופן המיטבי את האווירה בממלכה הקטנה.

היעד הראשון של הסיור היה אצטדיון סוֹמְשׁלוֹלוֹ (Somhlolo), שנמצא בעמק אזולוויני. טולאני חנה את הרכב במדשאה שמחוץ לאצטדיון. כבר בשעה מוקדמת בבוקר היו פה מאות מקומיים, שנראה שסיימו כעת צעדה ונהרו אל תוך האצטדיון. טולאני הסביר שהם סיימו הליכה של 15 ק"מ וכעת ימשיכו לעשות פעילות אירובית משותפת. 

ג'יימס ואני הצטרפנו אל טולאני ושאר המקומיים ונכנסנו פנימה. כפי שהובטח, אכן היו פה ריקודים ופעילות אירובית. מצאתי את עצמי מצטרף אל קהל הרוקדים-מתאמנים.

צועדים לאצטדיון

משתתף בפעילות אירובית

מבט אחר על סומשלולו

מדידת בגדים מקומיים

לאחר פעילות הבוקר בסומשלולו, נסענו אל ביתו של טולאני כדי למדוד בגדי סווזי-מסורתיים. כל החלק הזה נראה לי טיפה מיותר, אבל שיתפתי פעולה במדידות. נו, לפחות שיהיו תמונות מהחלק המטופש הזה של הסיור...

גם מלך סווזילנד לבש את זה!

ביקור בכפר סווזי

החלק האחרון של סיור הבוקר היה למעשו חלקו העיקרי: ביקור בבית משפחה סווזי בפאתי העיר מנזיני (Manzini). עצרנו קודם לכן בסופרמרקט במנזיני כדי שנוכל לקנות אוכל ומצרכים למשפחה שאותה נבקר. טולאני נתן לנו 60 ראנד (כ-15 ש"ח) והמשימה שלנו הייתה לקנות אוכל ומצרכים אחרים שיתאימו לכל בני הבית. איכשהו הצלחנו למלא במחיר הזה שקית שכללה גם אוכל לכל המשפחה וכמה חטיפים לילדים.
טולאני הסיע אותנו אל הכפר וכאן התקבלנו בברכה על ידי הסבתא (שלמעשה לא נראתה כזו סבתא...) ושלושת נכדיה החמודים. נכנסנו עימם אל בית הסבתא העגול וקיבלנו הסברים על הבית ועל המבנים שמסביבו. אני חייב להודות שכל החלק הזה של הסיור הרגיש יותר מדי כתיירות-עוני או "פורנו-עוני" ושמחתי כשהוא הסתיים. נסיעה לא ארוכה מכאן החזירה אותנו אל המלון שלנו בעמק אזולוויני.

עם הילדים

טולאני, הסבתא(?) והילדים

לול התרנגולות המאולתר

הילדה המקסימה

בחזרה ליוהנסבורג

לאחר ארוחת צהריים זריזה במלון, יצאנו ברכב של ג'יימס לכיוון יוהנסבורג. לאחר שלושה ימים של מזג אוויר מעונן וגשום, השמיים נזכרו להתבהר רק עם עזיבתנו את המדינה. תוך כחצי שעה של נסיעה הגענו על מעבר הגבול ובו המתנו ארוכות עד שזכינו לעבור את שתי תחנות ביקורת הדרכונים: זאת של סווזילנד וזאת של דרום אפריקה.
לאחר חציית הגבול ציפתה לנו נסיעה ארוכה עד ביתו של ג'יימס. ואז זה קרה שוב: כאב הראש הנורא, שתקף אותי בטיסה לפני מספר ימים, חזר. סבלתי במהלך רוב הנסיעה (וג'יימס היה צריך לסבול אותי) עד שלפתע הרגשתי שחרור של לחץ-אוויר וכל כאב הראש נעלם כאילו לא היה. כשהגענו ליוהנסבורג כבר הרגשתי טוב והספקתי לארוז את המזוודה שלי לקראת הטיסה של מחר. אמנם ציפתה לי טיסת ערב, אך את הבוקר האחרון ביוהנסבורג תכננתי לנצל לטיול קצר ואחרון בדרום אפריקה.

(8) אפריקה הדרומית: הפארק הלאומי שאנה בסווזילנד

27.10.2017

בוקר רגוע במלון

את בוקר היום השני שלנו בסווזילנד העברנו בנינוחות במלון שלנו. ביטול פעילות האומגות הביא לכך שעד השעה שתיים לא היו לנו תוכניות. מזג האוויר כבר התקרר מאד והגשם טפטף לאורך כל הבוקר. אכלנו ארוחת בוקר מאוחרת והמשכנו לטבילה בבריכה המחוממת, כשגשם יורד מעלינו ועמק אֶזוּלְווִינִי מוקף בערפל מסתורי מסביבנו ; כשיצאנו מהבריכה מיהרנו אל החדר - בכל זאת, הטמפרטורה בחוץ הייתה רק 14 מעלות. בין הרחצה לארוחת הצהריים עוד הספקתי לקנות מעט מזכרות בחנות שמחוץ למלון, תוך שאני "מדגמן" לאמא מספר תיקי פלסטיק כדי שהיא תבחר את האחד אותו היא רוצה. בסוף קניתי לה שניים...

בוקר גשום במלון

תיקי הפלסטיק

מלובמבה אל לובומבו

בשעה שתיים אחר הצהריים אסף אותנו מְסֶנִי (Mseni), המדריך שלנו לטיולים של היום ומחר. מסני הסביר לנו במהלך הנסיעה הארוכה על ארבעת המחוזות של סווזילנד ועל אופן סימון לוחות הרישוי של המדינה (באמת שזה היה מעניין יותר מאשר שזה נשמע). יצאנו מלוֹבַּמְבָּה, הנמצאת במחוז שאפילו לא אנסה לעברת את שמו: Hhohho, משם עברנו דרך מחוז מַנְזִינִי (Manzini) וסיימנו במחוז לוּבּוֹמְבּוֹ (Lubombo) המזרחי. המשכנו בכביש הראשי של סווזילנד, ה-MR3, שהתעקל כעת לכיוון צפון ואל עבר הגבול עם מוזמביק. הכביש למעשה חוצה את הפארק הלאומי שאותו רצינו לבקר.

בצידי בדרך: סלים עבור תרנגולות

הפארק הלאומי שאנה

מהכביש הראשי פנינו אל צידו המערבי של הפארק הלאומי שָׁאנֶה (Hlane Royal National Park. "שָׁאנֶה" היא ההגיה הקרובה ביותר לעברית ולא "הלאנה"). הפארק הלאומי נחשב כרכושו של מלך סווזילנד, אך הוא פתוח לציבור.

מזג האוויר כאן היה קריר, אך לפחות לא ירד כאן גשם כמו בעמק אזולוויני. שמחתי שהבאתי איתי כובע חם ומעיל, אחרת לא הייתי שורד את הנסיעה ברכב הספארי הפתוח. מסני צירף אותנו לקבוצת תיירים ונשאר להמתין לנו בזמן שהתחלנו את טיול הספארי הקצר.

יצאנו מאיזור הלינה של התיירים ונכנסנו אל שמורת הקרנפים של שאנה. לא ראינו אפילו קרנף אחד והמשכנו אל עבר מתחם האריות. כשהגענו אל שמורת האריות כבר חששתי שלא נראה משהו מיוחד היום - אך לפתע הם היו מולנו: להקת אריות קטנה. המדריך עצר לא רחוק מהם ודומם את המנוע. לשמחתי הם היו בצד שלי ויכולתי לצלם אותם בקלות יחסית. תחילה הם נחו, אך בהמשך קמו והחלו לנוע. עקבנו אחריהם עם הרכב למשך מספר דקות ומשם המשכנו הלאה.

לביאה בשאנה

חלק מלהקת האריות

עוד לביאה

בהמשך הגענו אל הפילים. שניים מהזכרים היו עסוקים בקרב-חטים. לאחר מספר דקות של התבוננות בהם, המדריך הודיע לנו, שכעת ניסע אחרונית כדי שלא נעבור בין הפילים ובין הגורים שלהם: זה עלול לעצבן אותם ולגרום להם לתקוף את הרכב. לצערי, בהמשך הנסיעה לא ראינו ג'ירפות (וזו החיה היחידה שעדיין לא ראיתי בספארי - גם לא בטיול הקודם). ממש לפני היציאה מהשמורה עוד הספקתי לראות קרנף לא רחוק מאיתנו. היה בלתי אפשרי לצלם אותו עקב החשכה שכבר ירדה. שבנו אל המחנה לאחר כשעתיים וחצי של נסיעה בספארי.

קרב פילים וצופה מהצד

ממשיכים בקרב

לא, זו לא רגל חמישית...

בחזרה ללובמבה

מסני אסף אותנו מהמחנה והתחלנו בדרך הארוכה בחזרה אל המלון שלנו. בדרך עוד הספקנו לעצור לכמה דקות בעיר מנזיני כדי שאוכל לצלם פסל של מלך מקומי בשם סוֹמְשׁוֹלוֹ (Somhlolo) הידוע גם בשם סוֹבְּהוּזָה הראשון (Sobhuza I), ששלט בסווזילנד בין השנים 1815-1836. אני מוכרח להודות שהפסל עצמו פחות הרשים אותי. מה שכן הרשים אותי פה במנזיני הוא הבטחון האישי: יכולתי לצאת מהרכב אל הרחוב בשעת חשכה בלי חשש שישדדו אותי. בדרום אפריקה זה לא היה קורה, אבל כנראה שסווזילנד היא מעט שונה.

פסל המלך סובהוזה ה-1