22.01.2013
פיסאק
היום הזה הוקדש כולו לסיור קבוצתי בעמק הקדוש של האינקה - El Valle Sagrado. סיור של היום תוככנו שלוש עצירות: פיסאק, אויאנטייטמבו וצ'ינצ'רו, אך התחנה הראשונה הייתה דווקא בשוק מזכרות מקומי. נו, בדרך זו הם מצליחים לסחוט עוד קצת קצת כסף מהתיירים הרבים, שמבקרים בקוסקו.
הנופים מחוץ לקוסקו היו הרריים וירוקים, ומזג האוויר בהחלט השתפר. בניגוד למבול הכבד, שתקף אותי אתמול במהלך "סיור העיר", היום לא ירדה עלי טיפת גשם. נסיעה של שעה וקצת הביאה את הקבוצה אל התחנה (הרשמית) הראשונה להיום - פִּיסַאק (Písac). זהו כפר קטן היושב ליד נהר האוּרוּבַּמְבָּה (Urubamba), החוצה את העמק הקדוש. הכפר יושב למרגלות אתר אינקה עתיק ומפורסם. נמצאים כאן מבנים למגורים אזרחיים, עם בנייה פחות יפה ממה שהתרגלתי ; ומעליהם - מבנים לשימוש דתי-טקסי, הבנויים באותו סגנון מפורסם של אבנים מסותתות וחלקות. הנוף סביב פיסאק היה עוצר נשימה: עשרות טרסות חקלאיות נבנו על דופן ההר, ומאחוריהן צפיתי בנופים ההרריים, העטופים בערפל.
מאד התפלאתי שפיסאק אינו מפורסם כמו מאצ'ו פיצ'ו. לא הייתי מוכן לקראת מפגש עם נוף מרהיב כזה.
 |
| אתר האינקה בפיסאק |
 |
| סלפי-טרסות |
אויאנטייטמבו
הביקור בפיסאק היה קצר מדי לטעמי - שעה אחת כאן לא הייתה מספיקה כדי לספוג את יופיו של המקום. מכאן נסענו לארוחת צהרים קצרה ודי מאכזבת בכפר אורובמבה.
התחנה השניה של היום הייתה בעיירה אוֹיָאנְטַייטַמְבּוֹ (Ollantaytambo). גם סמוך לעיירה זו נמצאים מבנים עתיקים של האינקה: מקדשים דתיים לצד בתים אזרחיים. כאן הייתי צריך לטפס על מספר טרסות כדי להגיע אל התצפית על האתר כולו. מול התצפית נבנה מחסן תבואה ממש בשיפוע התלול של צלע ההר. האינקה בנו את מחסן התבואה במיקום גבוה ולא-נגיש שכזה, על מנת לשמור את המזון בתנאים קרירים יחסית. זהו למעשה סוג של מקרר טבעי.
לאחר התצפית, המדריך לקח את הקבוצה אל חלקו התחתון של האתר. שם הוא הסביר לנו על הדמיון של הבנייה כאן לזו של תרבות הטיוואנקו. בדומה לאתר של פומה פונקו בבוליביה, גם כאן היו אבנים, שנראו כאילו סותתו בכלי עבודה מודרנים ולא בעבודת יד.
 |
| הטרסות של אויינטייטמבו |
 |
| מבט מהתצפית. מחסן התבואה נמצא על צלע ההר ממול |
 |
| בנייה בסגנון טיוואנקו |
צ'ינצ'רו
חלק מהקבוצה נשארה באווינטייטמבו. בעיירה זו נמצאת תחנת הרכבת הכי קרובה לאגווס קליינטס ומאצ'ו פיצ'ו, וחלק מהמטיילים המשיכו מכאן ללינה שם.
נסיעה נוספת בנופיו הירוקים של העמק הקדוש הביאה אותנו לנקודת תצפית נוספת. הפעם לא היה מדובר באתר אינקה מסוים, אלא פשוט בתחנת עצירה עם נוף פנורמי עם הרים מושלגים ברקע. עצרנו שם למספר דקות לצילומים, והמשכנו הלאה אל התחנה האחרונה של הסיור.
 |
| בעמק הקדוש |
לקראת הערב הגענו אל הכפר צִ'ינְצֶ'רוֹ (Chinchero). זו כפר קטן של תושבים ממוצא קצ'ואה, וכאן ביקרתי עם הקבוצה בבית אריגה של נשים מקומיות. הצ'ולות הנחמדות הדגימו בפנינו את מלאכת אריגת צמר האלפקה ואת האופן בו הן צובעות את הצמר בגוונים שונים. הצבעים מגיעים כולם מחומרים טבעיים, ואת חלקם מבשלים בקדירה על מנת להכינם. מתחת לאותה הקדירה הרותחת ישבו כמה שרקנים, או Cuy בספרדית. גורלם כנראה נגזר מראש, והם היו עתידים להפוך לארוחת הערב של אותן הצ'ולות.
לאחר ההדגמה המפורטת של הצ'ולות, אי אפשר היה שלא לקנות מהן משהו. קניתי לעצמי צעיף רך בגווני כחול. אני לא ממש מאמין שהצעיף הזה נארג ונצבע בדיוק בסדנה הזאת, אך שמחתי למזכרת מהמקום הנפלא הזה. מסדנת האריגה המשכתי לביקור קצר בקתדרלה העתיקה והדי מוזנחת של צ'ינצ'רו, ומשם עליתי בחזרה על הרכב לכיוון קוסקו.
 |
| עם הצ'ולות של צ'ינצ'רו |
 |
| הדגמה של הצבעים השונים של צמר האלפקה |
 |
| הצעיף שלי |
עדכונים מהארץ
חזרתי אל קוסקו בחשכה וכבר ממש לא יכולתי להתאפק. עוד לפני שהגעתי אל האכסניה עצמה, עצרתי ליד מסעדה, שכבר הייתה לי את סיסמת הווי-פיי שלה. עמדתי ברחוב, חיכיתי לאות ווי-פיי ונכנסתי לאינטרנט כדי לברר את תוצאות הבחירות שנערכו היום בישראל. רק כששבתי אל אכסניית קילומבו, היה לי זמן להתעדכן בתוצאות באופן מעמיק יותר. מתישהו הרעב גבר עלי וחזרתי אל אותה המסעדה כדי לאכול פיצה לארוחת הערב.
את השעות האחרונות לפני השינה הקדשתי לארגון התיקים שלי למחר, לקראת הנסיעה לאגווס קליינטס והביקור באתר המפורסם ביותר של היבשת: מאצ'ו פיצ'ו.
