09.02.2010
מוזיאון הצעצועים והתחבורה
את היום הזה פתחנו במוזיאון הצעצועים והתחבורה של וואנאקה. המוזיאון ענקי והרבה יותר מעניין מטירת פאמלה שבאי הצפוני. תצוגות הצעצועים כמעט ולא נגמרות, ואפילו הצלחתי לזהות כמה צעצועים שהיו לי בילדות. החלק שמוקדש לתחבורה הוא עוד יותר גדול מזה של הצעצועים ומכיל עשרות (או שאולי מאות) מכוניות, אופנועים, כבאיות-אש, מטוסים וגם כמה טנקים.
 |
| והיו גם טרקטורים |
שמש ושלג
אחרי הביקור במוזיאון עצרנו שוב ב"עולם הפלאים" מאתמול כדי לקנות מזכרות. קניתי משחק מחשבה וספר על אמביגרמות. לאחר מעבר קצר בגלובל גוסיפ, הלכנו אל החוף של וואנאקה כדי לנסות לתפוס קצת שמש ; זה היה מעט מוזר להשתזף, כשמולנו - מעבר לאגם - ניצבים הרים מושלגים.
את הערב העברנו באכסניה בצפייה בסרטים. ויתרנו לגמרי על הסיור להר קוק: זה יצריך נסיעה של 8 שעות, שהיא יותר מדי גם בשבילי.
10.02.2010
את היום העברנו במנוחה בוואנקה: בבוקר הלכנו אל גלובל גוסיפ כדי לדבר עם המשפחות בסקייפ. גילינו שכל המשתמשים בגלובל גוסיפ היו ישראלים, ואנשים סיפרו לנו שם שבקויינסטאון וטי-אנו שומעים עוד יותר עברית מאשר כאן. לא עשינו יותר מדי היום: נינה וגלעד היו עסוקים בכביסות שלהם, כי מזג האוויר לא התאים לשיזוף, ואני נחתי.
בערב יצאנו אל אתר "חובה" נוסף בוואנאקה - "סינמה פרדיסו" - בית הקולנוע של העיירה. הוא מפורסם בכורסאות המיוחדות שלו שממוקמות בספות מעוצבות ומכוניות ישנות. טעמנו גם את עוגיות השוקולד-צ'יפ המתוקות-מדי של הקולנוע. הסרט שבחרנו לראות היה "הדימיון של ד"ר פרנסוס": סרט דבילי ולא מובן. העיקר שהקולנוע עצמו היה נחמד.
