מייד אין סווזילנד
את היום הגשום הזה הקדשנו לטיול ארוך בסווזילנד. לשמחתי, ג'יימס ואני זכינו בטיול פרטי עם מסני (Mseni), הנהג שלנו לטיול הספארי מאמש. טיול "המיטב של סווזילנד" מקיף את האתרים ונקודות התצפית הנמצאים סביב ערי הבירה מְבַּבַּנֶה ולוֹבַּמְבָּה.
 |
| המקומות בהם ביקרנו במהלך הסיור |
נסיעה לא ארוכה מהמלון שלנו בלובמבה הביאה אותנו אל התחנה הראשונה של היום: מפעל למוצרי זכוכית -
Ngwenya Glass, הנמצא צפונית לעמק אזולוויני. המפעל הוקם בשנת 1979 על ידי קרן סיוע שבדית, שמטרתה הייתה לסייע ביצירת מקומות עבודה בסווזילנד. המפעל נסגר זמנית לשנתיים ב-1985, אך מאז פתיחתו-מחדש הוא הפך לאחד המפעלים המפורסמים והמצליחים בממלכה.
סיירנו מעט בתוך המפעל ; מסני הסביר לנו שכל מוצרי הזכוכית כאן מיוצרים מזכוכית ממוחזרת. משם הגענו אל חנות המפעל ואני מצאתי את עצמי קונה בה כמות נכבדת של מזכרות (בכל זאת, מדובר בעסק "ירוק" ומקומי - שתי סיבות נפלאות לתמוך בו כלכלית). במתחם שמחוץ למפעל היו עוד כמה חנויות: חלקן חנויות אמנות יקרות-יחסית וחלקן חנויות מזכרות מהסוג הפשוט והזול.
 |
| מפעל הזכוכית |
 |
| חלק קטן מהחנות המרשימה של מפעל הזכוכית |
המכרה הנטוש
הגשם המשיך לרדת ואנחנו נסענו אל עבר מכרה הברזל הנטוש - Ngwenya Mine. כאן הצטרף אלינו מדריך מקומי ממרכז המבקרים של המכרה. לא ממש יכולנו לבקר במכרה עצמו, אלא רק סיירנו במרכז המבקרים הצנוע שלו. אפילו לא יכולנו לתצפת על המכרה עקב הערפל הכבד ששרר במקום.
 |
| במרכז המבקרים של מכרה הברזל |
סכרים ומזכרות
התחנה הבאה שלנו הייתה תצפית על שני סכרים (כנראה שאין יותר מדי אטרקציות חשובות באיזור, אז הם מכניסים את הסכרים לטיול). בדרך אל הסכר הראשון חלפנו ליד אמנים מקומיים בשולי הדרך ; ביקשתי ממסני לעצור את הרכב לכמה דקות. כאן ממש יכולתי לראות את האמנים חוצבים באבנים ומעצבים בהם דמויות וחיות אפריקאיות. שמחתי לרכוש מהם מזכרת מקומית. זה בהחלט עדיף מאשר לקנות אחת בחנות של בית המלון.
המשכנו בדרכנו ועצרנו למספר דקות כדי לראות את סכר הוואנה (Hawane) וממנו המשכנו צפונה אל סכר מאגוגה (Maguga). ליד הסכר השני עצרנו להפסקת תה קצרה בבית קפה מקומי והלכנו בשביל קצר לתצפית על הסכר.
 |
| מזכרות מקומיות בשולי הכביש. סדנת האמנים היא מבנה הפח הרעוע מאחור. |
פרבריי מבבנה
לאחר ההפסקה הקצרה, מסני נכנס עם הרכב אל הכבישים הלא-סלולים של האיזור הכפרי מסביב למבבנה. כאן ממש יכולתי לחוש את אפריקה הענייה והלא-מפותחת. הבאתי איתי מהארץ מראש כמה ממתקים במידה ואפגוש ילדים מקומיים. מסני קרא לארבעה ילדים, שהלכו בשבילים הבוציים, ואמר להם שהאדם הלבן הביא להם משהו. אחרי שהם התיידדו איתנו, הם שמחו להוביל אותנו עד הבית שלהם. זה היה מתחם מגורים סוואזי מסורתי: מקבץ של כמה בקתות באמצע שום-מקום וכמה חיות משק מסתובבות חופשי.
עבורי זו הייתה החוויה העוצמתית ביותר של היום. כאן יכולנו לראות כיצד הם באמת חיים: הכי רחוק מכל "מלכודת תיירים" או מכל מופע תרבות שנועד למשוך טיפים ממטיילים. לאחר עצירה קטנה לתמונות נפרדנו מהילדים המקסימים, שמחנו שלא נתקענו עם הרכב בבוץ - והמשכנו הלאה.
 |
| האיזור הכפרי מחוץ למבבנה: לכאן הובילו אותנו הילדים המקומיים |
 |
| עם הילדים המקסימים |
סלע סיבבה
לפני שהגעתי לסווזילנד, לא היה לי שמץ של מושג על קיומו של סלע סִיבֶּבֶּה (Sibebe). הסלע הזה, לפחות כך טוענים מסני וויקיפדיה, הוא הסלע השני בגודלו בעולם (אחרי אוּלוּרוּ המפורסם מאוסטרליה). מקורות אחרים בהם בדקתי באינטרנט דווקא אינם מזכירים אותו ברשימת הסלעים הגדולים בעולם, אז יצאתי מעט מבולבל אחרי חיפוש המידע עליו.
בכל מקרה, באמת מדובר בחתיכת סלע גדול. עם היציאה מהאיזור הכפרי התקרבנו אל מבבנה ועצרנו ליד הסלע לכמה דקות (תמונות ושירותי-טבע). הגשם טרם הפסיק לרדת והסלע הרטוב הזכיר לי את הביקור שלי באולורו לפני כשבע שנים: אז ירד גשם באמצע השממה האוסטרלית וזכיתי לראות את אולורו "דומע".
 |
| ג'יימס, אני וחלק מסלע סיבבה |
נרות וארוחה
כעת נסענו דרומה, תוך חצייה של מרכז מבבנה. הגענו אל המקום בו נאכל את ארוחת הצהריים: מרכז תיירותי, שכלל שוק מזכרות ומספר חנויות - דרומית לעמק אזולוויני. הזמנתי לעצמי שקשוקה ועד הגעת המנה הלכתי לסיבוב קצר בחנות הנרות המפורסמת של סווזילנד:
Swazi Candles.
מפעל הנרות הוקם בממלכה בשנת 1982 וההיצע הנמכר כאן הוא בהחלט מגוון: מנרות רגילים, דרך נרות מעוטרים במרקמים אפריקאים ועד נרות בצורת חיות אפריקאיות בשלל צבעים. זו לא הייתה משימה פשוטה לבחור נרות בחנות, אך בשלב מסוים הייתי כבר צריך לחזור ולאכול את ארוחת הצהריים שהמתינה לי. גם המקום שלי במזוודה הלך והצטמצם ולא יכולתי להעמיס אותה בעודף מזכרות (דבר שלפחות הקל על הכיס שלי...).
 |
| שוק המזכרות |
 |
| בתוך חנות Swazi Candles |
מופע פולקלור מקומי
מכאן המשכנו אל הנקודה האחרונה והמאוד-תיירותית של היום: מופע אפריקאי מקומי. המופע כלל שירה וריקודים של קבוצת בנים וקבוצת בנות. הם אמנם שרו ביחד לאורך כל המופע, אך הריקודים תמיד בוצעו בנפרד. היה לי קצת לא נעים להיות חלק מקבוצת תיירים לבנים-ברובם, המביטה ברקדנים אפריקאים לצורכי בידור. זו הייתה חוויה קולוניאלית-משהו...
לאחר המופע ביקרנו בכפר סוואזי-לדוגמא וקיבלנו הסברים על מבנה הכפר ועל תפקידה החשוב של הסבתא במשפחה. בית הסבתא הוא הבית החשוב בכפר ; בו נערכות השיחות החשובות ביותר הנוגעות ומתקבלות החלטות בנוגע לחיי המשפחה. אני מניח שסבתא שלי הייתה מאמצת בשמחה את הרעיון הזה.
 |
| הבנים |
 |
| הבנות |
 |
| בכפר לדוגמא |
מפל מנטנגה
לאחר המופע נסענו בתוך שמורת מַנְטֶנְגָה (Mantenga) כדי לראות את מפל מנטנגה. המפל הקטן אמנם לא מגרד את היופי והעוצמה של מפלי ענק, שכבר זכיתי לראות בטיולים אחרים, אך זו בהחלט הייתה נקודת סיום שלווה ליום הטיול הארוך הזה.
מסני החזיר אותנו אל המלון שלנו בעמק אזולוויני אחרי יום עמוס בחוויות במדינה הקטנה והנפלאה הזאת.
 |
| המפל בשמורת מנטנגה |
