28.03.2010
הנקודה האחרונה בחוף המזרחי
אין לי מושג למה התעוררתי לפני שש בבוקר, אבל כבר לא יכולתי לחזור לישון. תכננתי לעזוב את האי מגנטיק רק לקראת תשע וחצי, כך שנשאר לי זמן להתבונן בגאות הבוקר ממלאת את הנחל שבין הבקתות. מאוחר יותר נפגשתי עם שלושת הישראלים והפלגתי איתם מהאי אל טאונסוויל. שמתי לב למריבה שהתפתחה בין ירון לחן - וממבט מהצד היא הזכירה לי את המריבות שלי עם נינה בניו זילנד. שמחתי שהשארתי אותה ואת העצבים מאחוריי.
בטאונסוויל עליתי לנסיעה האחרונה שלי (שש שעות...) בחברת גרייהאונד אל עבר העיר קֵיינְס (Cairns) - העיר הגדולה האחרונה - כלומר, הצפונית ביותר, על חופה המזרחי של אוסטרליה. המחוז בקווינסלנד בו נמצאת קיינס נקרא "הצפון הרחוק" (Far North) והוא מתאפיין במזג אוויר טרופי, לח וגשום. מזג האוויר מקשה על ההתישבות באיזור, בעיקר צפונית לקיינס - ויישובים קטנים יכולים למצוא את עצמם מנותקים לכמה ימים עקב הצפות בכבישים.
בקיינס אספו אותי מאכסניית Nomads - עוד רשת אכסניות שפרושה במדינה. החדרים היו נחמדים, אבל מיטות הקומותיים כאן היו יותר מדי גבוהות. האכסניה מרוחקת ממרכז העיר (כחצי שעת הליכה) ולכן היא מארגנת הסעות מסודרות במשך כל היום והלילה למרכז העיר ובחזרה.
בערב יצאתי כדי להיפגש עם גלעד במסעדה שמתחת לאכסניה שלו, וגם להגיד בפעם האחרונה שלום לאליסטר. החלפנו במשך שעות חוויות מהטיולים שלנו. סיפרתי לו על האכסניות לאורך החוף, הריצה בעירום בפרייז'ר וכל פגעי מזג האוויר שתקפו אותי. הוא סיפר לי שנינה הספיקה לריב עם נטליה בשבוע האחרון שלה בכרייסטצ'רץ' - לא שזה הפתיע אותי. לאחר הפגישה קבענו להיפגש שוב מחר במהלך היום ואני חזרתי לכיוון האכסניה שלי לשנת לילה ארוכה.
29.03.2010
קניות ולגונה
מזג האוויר החם של קיינס מזכיר לי את ישראל, ולא בצורה טובה. נפגשתי עם גלעד והלכנו לסיבוב קצר בעיר, שכלל את הקניון ואת הלגונה. הלגונה היא בריכה ציבורית ופתוחה לכולם כדי לאפשר למקומיים לטבול במים בלי צורך בחליפת גוף מלאה. למרבה הצער השמש כמעט לא יצאה היום, ומזג האוויר היה חם וגשום. לאחר שעזבנו את הלגונה, היינו צריכים להסתתר למשך כמה דקות מהגשם.
הספקתי לקנות כמה חולצות טי זולות בחנות תיירים - רק כדי שאוכל לזרוק כמה מהחולצות המאד-ישנות שהבאתי איתי מהארץ. אחר הצהריים נפרדנו זמנית - כל אחד לאכסנייתו - כדי להתכונן לקראת הארוחה המיוחדת שציפתה לנו בערב.
סדר פסח
סדר פסח נערך פה על ידי קבוצה של חסידי חב"ד מארה"ב, שקבעו אותו במלון מֶרְקְיוּרִי. המלון היה באמצע הדרך בין האכסנייה שלי למרכז העיר, אז הלכתי אליו ברגל. הגשם ירד עלי כל הדרך, ואני התכסיתי בחולצה ישנה, שנזרקה מיד עם הגעתי אל המלון.
 |
| מצאתי אותו! |
סדר פסח תש"ע כלל כ-100 איש. ישבתי בשולחן עם גלעד, דן, חן וירון ועוד כמה ישראלים. במהלך הסדר הצטרף גם הערס שפגשתי בטאונסוויל מלווה בתיירת אנגליה, שהוא הביא ללא אישור. כמובן שלא אמרו לו שום מילה על כך, וזה הרגיז אותי מאד ; אני ביקשתי מראש באי-מייל להזמין את ליה וסבין אל הסדר, בגלל שהן היו מעוניינות לראות איך נראה סדר פסח - ובקשתי נדחתה בגלל אי-יהדותן.
האוכל היה די דוחה, אבל חווית הסדר בסביבה ישראלית הייתה נחמדה. בסיומו ליוויתי את גלעד ברגל עד מרכז העיר ומשם חזרתי עם השאטל אל האכסניה. פסח שמח בטוח יהיה לי כאן, אבל לגבי "כשר" אני לא ממש בטוח.
 |
| לפני שהכל התחיל |
