יום 112: מאדלייד לשמורת גרמפיינס

13.04.2010

המסע האחרון

היום יצאתי לסיור השני שלי עם חברת הטיולים GGG, שהוא גם המסע הרב-יומי האחרון שלי באוסטרליה. הטיול הזה מתחיל באדלייד ויסתיים בעוד יומיים בעיר מלבורן. המדריך היה אוסטרלי ממוצא יווני ושמו מַנוֹלִי, שכמו קודמיו בתפקיד (שרה, דז, וקיווי) נראה כמו היפי-סטלן מתורבת. בניגוד לאי הקנגורו, פה יצאה קבוצה גדולה של כ-20 איש. התקשתי להתחבר למישהו בקבוצה הגדולה הזו, והכרתי רק את סילבי שהייתה איתי באי.

עיר הגבול

רוב היום הראשון הוקדש לנסיעה ארוכה במדינת דרום אוסטרליה, עד שהגענו אל עיירת גבול, שנקראה בשם ה"יצירתי" בּוֹרְדֶרטַאוּן (Bordertown). שם ראינו בתוך חלקת אדמה מגודרת את האטרקציה של "קנגורו מייקל ג'קסון", שהוא למעשה קנגורו לבקן (למרות שמייקל ג'קסון לא היה לבקן, אלא חולה במחלה האוטו-אימונית ויטליגו. היו צריכים לקרוא לקנגורו ע"ש אלי לוזון, רק שהוא לא כוכב פופ בינלאומי). לפי ההסבר של מנולי, תכונת הלבקנות היא דומיננטית מבחינה גנטית, אך הקנגורו הללו לרוב לא חיים למשך זמן רב. כך תכונת הלבקנות לא השתלטה על כל אוכלוסיית הקנגורו באוסטרליה.

קנגורו מייקל ג'קסון

ויקטוריה

בורדרטאון נמצאת בגבול בין שתי מדינות: אוסטרליה הדרומית וויקטוריה. עם חציית הגבול לויקטוריה, השלמתי ביקור בחמש מתוך שמונה המדינות והטריטוריות של אוסטרליה. היישוב האירופי הראשון בויקטוריה היה בשנת 1803 (אחרי ניו סאות' ווילס). כיום היא המדינה הצפופה ביותר באוסטרליה, בעיקר תודות לאחוז השטחים הירוקים הגבוה בה ; ביקור בויקטוריה משכיח מהר את קיומו של מדבר ענק במרכז היבשת.

דגל מדינת ויקטוריה מבוסס על נס בריטי ; בחלקו הימני מופיעים כוכבי הצלב הדרומי בצבע לבן, על רקע כחול. מעל הצלב נמצא הכתר הבריטי. הכתר הוחלף מספר פעמים במהלך ההיסטוריה שלו, כשהפעם האחרונה הייתה בשנת 1953 עם בקשתה של המלכה אליזבת' השנייה להציג בו את כתר אדוארד הקדוש.

דגל ויקטוריה

הפארק הלאומי גרמפיינס

מנולי הסיע את הרכב לשמורת גְרֵמְפִּייָנס (Grampians) - אחת משמורות הטבע המפורסמות של מדינת ויקטוריה. הנוף בגרמפיינס הוא הררי, סלעי ומיוער, ומזכיר את זה שנתקלתי בו בעת הביקור בהרים הכחולים.

היום מנולי הוליך אותנו בסיור קצר בפארק אל מפל נחמד, ואת היום סיימנו בתצפית על השקיעה בפארק הלאומי. עם שקיעת השמש מזג האוויר הפך לקר מאד, אך בבקתה שהגענו אליה היתה הסקה.

שקיעה בגרמפיינס

יום 111: אדלייד

12.04.2010

יום מנוחה

היום הזה הוקדש למנוחה אחרי הטיול של אי הקנגורו ולפני הטיול של שלושת הימים הבאים, שיתחיל באדלייד ויסתיים במלבורן. העברתי את היום בסיבובים במרכז אדלייד ובחדר החדש שלי באכסניה. במהלך הסיבובים בעיר הספקתי לבקר במערה מלאכותית של אבני אופל, שנחצבה במרתף של אחת מהחנויות בעיר. קניתי לעצמי את אחד מדגלי האבוריג'ינים ואת דגלה של דרום אוסטרליה. איכשהו ויתרתי על רכישת דגל אבוריג'יני נוסף, רק כי הוא נראה לי גדול מדי, ועכשיו אני קצת מצטער שלא קניתי אותו.

אחת מחנויות הממתקים במרכז אדלייד

דגל האבוריג'ינים

על יום מנוחה שכזה, אין לי הרבה מה לכתוב - וזה נראה לי הזמן (והמקום) הטוב לכתוב על דגלי התושבים הילידים של אוסטרליה.
דגל האבוריג'ינים, שכיום מפורסם בכל אוסטרליה - הונף לראשונה בשנת 1971 באדלייד ואחר כך הונף ב"שגרירות האבוריג'ינית" שהוקמה בקנברה ב-1972. הדגל עוצב על ידי אמן אבוריג'יני בשם הארולד תומאס ומציג פס אדום מתחת לפס שחור, ובמרכז עיגול צהוב. ישנם כמה הסברים ופירושים לעיצוב הדגל, לפי אחד מהם: הצבע השחור מייצג את עורם של הילידים האבוריג'יניים ומציג אותם מעל האדמה האדומה של אוסטרליה. העיגול הצהוב מייצג את השמש. שלושת צבעי הדגל הם חלק מפלטת הצבעים שבה השתמשו האבוריג'ינים לצבוע את גופם.

בשנת 1995 קיבל הדגל האבוריג'יני מעמד של דגל לאומי, לצד דגל אוסטרליה הרשמי. כיום הוא מונף ביחד עם הדגל הרשמי מעל בנייני ממשל.

הדגל האבוריג'יני

דגל התושבים של איי מיצר טורס

מיצר טורס (Torres Strait) יושב בין אוסטרליה לפפואה גינאה החדשה, שהייתה בעבר חלק מאוסטרליה. עם הפיכתה של פפואה למדינה עצמאית בשנת 1975, אוסטרליה שמרה את האיים בשליטתה. התושבים הילידים של האיים במיצר טורס רואים עצמם כקבוצה בעלת זהות נפרדת מהאבוריג'ינים של אוסטרליה היבשתית. כיום חיים באוסטרליה פחות מ-50,000 איש המגדירים עצמם ממוצא הילידי של האיים. רובם חיים באוסטרליה היבשתית, ורק כ-6000 עדיין חיים באיים הטרופיים הקטנים.

דגל התושבים של איי מיצר טורס עוצב בשנת 1992 וקיבל הכרה כדגל רשמי של אוסטרליה בשנת 1995. שני הפסים העליון והתחתון בדגל מייצגים את האדמה הירוקה של האי, המרכז הכחול מסמל את הים, שני פסי התיחום השחורים מייצגים את תושבי האיים, הכוכב הלבן מסמל את חמשת קבוצות האיים העיקריות במיצר טורס ; וכובע ה"דהארי" הלבן סביב הכוכב מסמל גם הוא את תושבי האיים.

דגל תושבי האיים במיצר טורס

יום 110: אי הקנגורו

11.04.2010

הסלעים יוצאי הדופן

ישנתי קרוב לתשע שעות הלילה, והצטערתי לעזוב את הצימר הפרטי. הבוקר קיווי לקח אותנו אל אחד מהמקומות בהם התפרסם האי קנגורו: קבוצת סלעים יוצאי דופן, שניתן להם השם המקורי: "הסלעים יוצאי הדופן" (Remarkable Rocks). למרות השם הטיפשי-משהו, זהו אחד מהמקומות היפים באי, והוא באמת יוצא-דופן. מרחוק הסלעים לא נראים כל כך מיוחדים, אך ככל שמתקרבים אליהם אי אפשר להפסיק ולהתפעל מהצורות המיוחדות שעיצבה בהם הרוח. הם ניצבים על "במה" סלעית ליד הים ונתקלים באופן קבוע ברוח חזקה, שחצבה בהם צורות מוזרות. חלק מהצורות הללו הזכירו לי עצמות של דינוזאורים, שכאילו נשכחו כאן בקצה העולם. קיווי, שכבר היה כאן לא מעט פעמים, הציע לנו אפשרויות צילום יפהפיות עם הסלעים. אני שיתפתי פעולה בשמחה, טיפסתי על הסלעים, נכנסתי לתוכם וגם "נמחצתי" על ידי אחד מהם.

הם באמת יוצאי דופן

נמחץ על ידי סלע יוצא דופן

כלבי ים

ראיתי הרבה בעלי-חיים באי קנגורו: אריות ים, וולבי, קואלות, פינגווינים וקנגורו - ועתה נותר לי לפגוש את כלבי הים הניו זילנדיים. נסענו אל קשת האדמירל (Admiral Arch) כדי להביט במושבת כלבי הים. הם יושבים תחת מערה-קשתית הנפתחת אל הים ולא ממש אפשר להתקרב אליהם.

קשת האדמירל

לקראת עזיבת אי הקנגורו, המשכנו לעצירה ארוכה באחד החופים שלו, בזמן שקיווי הכין לנו את ארוחת הצהריים. החוף היה די בודד והחול שלו היה ספוגי. לידינו הסתובבה לטאה ענקית עם זנב שנקצץ בתאונה או במריבה עם לטאה ענקית אחרת.

החוף האחרון בו ביקרתי באי הקנגורו

בחזרה לאדלייד

לפני העזיבה הספקנו לקפוץ למקום בשם American River כדי לנסות לראות את השקנאים שמאכלסים אותו. לצערי, הם לא היו שם, ואנחנו המשכנו בחזרה לעיירה פנשו כדי לתפוס את המעבורת אל היבשת.

המעבורת של Sealink

המעבורת יצאה בזמן ואחרי הפלגה קצרה הגענו שוב אל אוסטרליה היבשתית. משם התחלנו בנסיעה הארוכה אל אדלייד... אבל אז הרכב שלנו התחיל לקרטע ונתקע באמצע הדרך. העיכוב נמשך די הרבה זמן ובינתיים השמש שקעה. התקשרתי לאכסניה שלי באדלייד כדי לוודא שיישאר מישהו בקבלה עד שאגיע. לאחר המתנה ארוכה הגיע אלינו רכב חלופי של GGG והספקתי להגיע אל האכסנייה לפני סגירת הקבלה. 

למרות הביקור בחופים רבים מדי באי, הטיול בו היה אחת מהחוויות המדהימות של אוסטרליה. הפגישה חסרת-המחסומים עם הטבע הפראי הפכה את אי הקנגורו לאחד מהזכרונות הטובים שלי מהטיול כולו.

יום 108: אי הקנגורו

09.04.2010

אל האי

שני הטיולים המאורגנים האחרונים שלי באוסטרליה נקבעו בעסקת חבילה בחברת Groovy Grape Getaways, או בקצרה  - GGG. קבעתי את הסיורים עוד בזמן שהותי בנוסה, והזמנתם ביחד הקנתה לי הנחה וסיור ארוך יותר באי הקנגורו (שלושה ימים במקום יומיים). השכם בבוקר אפסנתי את התרמיל שלי באכסניית הבלו גאלה ואספו אותי מפתח האכסנייה עם רכב די קטן. המדריך / נהג / שף של הסיור הזה היה סיימון, אבל הוא אמר שכולם קוראים לו "קיווי" כי הוא במקור מניו זילנד. הייתי המטייל הראשון בסיבוב האיסוף וקיווי הסביר לי שתהייה קבוצה קטנה של שישה אנשים. עם איסוף הקבוצה ברחבי אדלייד, התחלתי להבין שזו גם תהיה קבוצה די מאכזבת. היחידה שהתחברתי אליה שם הייתה סילבי מגרמניה ; בנוסף היו כריס הבריטי, תומס השוויצי ועוד שתי אחיות גרמניות מוזרות, שאפילו לא טרחתי לזכור את שמותיהן. העיקר שקיווי והסיור של GGG פיצו בגדול על הקבוצה המעאפנה, ונתנו לי שלושה ימים של טיול קסום.

לאחר נסיעה ארוכה מאדלייד ועצירה לארוחת בוקר, הגענו אל המעבורת של Sealink המקשרת בין האי ליבשת. מסתבר שהעברת רכבים במעבורת היא מאד יקרה, ולכן העברנו את כל הציוד לרכב מרוכז עם קבוצות נוספות. בכך נמנענו מתשלום נוסף על העברת הרכב. לאחר העגינה באי הקנגורו חיכה לנו רכב נוסף של GGG, שעליו העמסנו את הציוד.

אי הקנגורו

אי הקנגורו (Kangaroo Island) הוא האי השלישי בגודלו השייך ליבשת אוסטרליה: גדולים ממנו הם רק טסמניה והאי מֶלְווִיל, שנמצא צפונית לדרווין. יש לאי מבנה ארוך וצר - ובחלקו המערבי נמצא הפארק הלאומי פְלִינְדֶרְס צֵ'ייס (Flinders Chase). את שמו של האי נתן לו החוקר הבריטי מת'יו פלינדרס (זה שעל שמו נקרא הפארק הלאומי), לאחר סעודה שלו עם אנשי צוותו, שכללה בשר קנגורו.

מפת אי הקנגורו

המעבורת עגנה בנמל של העיירה פֶּנְשוֹ (Penneshaw), שנמצאת בחלקו המזרחי של האי. ממנה נסענו לנקודת תצפית גבוהה, הממוקמת בחלקו הצר ביותר של האי. מזג האוויר היה קר, אבל הטיפוס חימם אותי. התצפית הייתה נחמדה, לא מלהיבה במיוחד - אבל כפי שלמדתי כבר, בטיולים מהסוג הזה שומרים את האתרים היפים לסוף הטיול.

תצפית ראשונה על אי הקנגורו

אמו רידג' וגלישת חולות

מנקודת התצפית הגענו אל חוות אֶמוּ רִידְג' (Emu Ridge) בה מפיקים שמנים וקרמים מעצי האקליפטוס. קניתי לאמא קרם ידיים משמן אקליפטוס וליטפתי את הקנגורו היתום של החווה. באמו רידג' אוספים בעלי חיים יתומים מהטבע ומגדלים אותם עד שישוחררו בחזרה אל הטבע. באתר האינטרנט שלהם אפשר להתרשם מרשימת היתומים שאומצו בשנים האחרונות.

ג'ואי יתום

הספקנו לקפוץ לאחת מרצועות החוף של האי, שקיווי טען שהיא יפהפייה. אני לא ממש הסכמתי, כי ראיתי חופים הרבה יותר יפים במהלך הטיול שלי. המים היו קפואים, תודות לזרמים מאנטארקטיקה ולכן אף אחד לא ממש נכנס אליהם במזג האוויר הקריר הזה. גם ביומיים הבאים קפצנו לעוד מספר רצועות חוף סביב היקפו של האי, שלדעתי לא תרמו יותר מדי לטיול. כנראה שמאז למדו ב-GGG שאפשר לצמצם את הביקור בחופים ולהתמקד באתריו החשובים של אי הקנגורו ; מאז הטיול באי קוצר ליומיים במקום שלושה.

החוף, שאת שמו אני ממש לא זוכר

התחנה הבאה להיום הייתה ב"סהרה הקטנה" בשביל גלישת חולות. לפני כשלושה חודשים גלשתי בדיונות החול הלוהטות של ניו זילנד ; הפעם ניסיתי לגלוש על דיונות קרירות, וכפות הרגליים שלי לא התבשלו בתוך החול. נסיון הגלישה הראשון היה המוצלח ביותר שלי כאן. את המצלמה שלי הפקדתי בידיה של סילבי, כדי שאזכה לכמה תמונות מהחוויה.

גלישת חולות בסהרה הקטנה

בקתה פרטית, קנגורו ופיות

הבעלים של חברת GGG מחזיק בקתה פרטית באי קנגורו, שבה לנּוּ בלילה הראשון. הבקתה נמצאת סמוך לחופו הדרומי של האי ומסביבה קופצים ונחים המוני קנגורו. מין הקנגורו שבאי הוא אנדמי לאי הזה בלבד, ואינו מצוי בשאר אוסטרליה. זהו מין קטן יחסית לעומת שאר מיני הקנגורו שביבשת. אני הייתי המום מהקירבה המדהימה וחסרת המחסומים כאן בין האדם לטבע. זו למעשה הייתה התמונה שדמיינתי בראש, כשחשבתי על אוסטרליה לפני הטיול: הליכה בין קנגורו מקפצים בטבע. בזמן הפנוי שהיה לי לפני השקיעה יצאתי "לרדוף" אחר הקנגורו הרבים... או ליתר דיוק ניסיתי להתקרב אליהם בעדינות כדי לצלם אותם מקרוב ; אבל הם לא ממש שיתפו פעולה - וברחו.

מחוץ לבקתה

לאחר שקיווי הכין לנו ארוחת ערב מצוינת, יצאנו עם הרכב לתצפית קצרה על הפינגווינים של אי הקנגורו. אלו פינגווינים מסוג "פינגווין קטן", שידועים גם בתור "פינגווין הפיה" (Little / Fairy Penguin). הסיור עצמו היה די חשוך, כי הפֵיונים הקטנים לא אוהבים אור ובטח שלא אוהבים פלאש של מצלמה. קיבלנו מקיווי פנסים של אור אדום כדי שנוכל לראות את הפינגווינים ומצד שני - שלא נסנוור אותם.

כששבנו לבקתה, רוב הקבוצה ישנה בחוץ בתוך סוואגים. תומס ואני החלטנו לישון בתוך הבקתה כדי לא להסתכן בקבלת פנים גשומה עם שחר.

פינגווין קטן

יום 107: אדלייד

08.04.2010

אל אדלייד

לצערי הייתי צריך להיפרד היום מאליס ספרינגס ; עליתי בבוקר על השאטל של האכסניה ונסעתי לשדה התעופה הקטנטן של אליס כדי לתפוס טיסה עם חברת טייגֵר אל אַדֶלֶייד (Adelaide). בטיסה היו איתי רוני הישראלית והזוג האוסטרלי/אמריקאי ג'ורדי ואליזבת', שטיילו איתי במרכז האדום. כרטיס הטיסה בטייגר היה מאד זול מאחר וקיימת תחרות בין מספר חברות על הטיסה בין אליס לאדלייד. הטיסה ארכה כשעתיים ובסופה  הגעתי אל בירת אוסטרליה הדרומית - והעיר החמישית בגודלה באוסטרליה.

בשדה התעופה של אדלייד נפרדתי מרוני, שהמשיכה עם טיסת קישור לסידני. כשיצאתי מנמל התעופה התקשתי למצוא שאטל או אוטובוס אל מרכז העיר. למרבה המזל, ג'ורדי ראה אותי והציע לי טרמפ עם אבא שלו עד המרכז - ובכך חסך לי כסף וכאב ראש. אביו של ג'ורדי עצר לי סמוך לאכסניה שלי במרכז העיר: Blue Galah. אכסניית הבְּלוּ גָאלָה הייתה נחמדה, אך החדרים היו די קטנים ועם מעט מקום לתמרון מרחבי. 

במהלך הצהריים הסתובבתי קצת בעיר לסידורים הרגילים של אוכל וקניות. ג'ורדי המליץ לי לבקר בשוק המקורה של האוכלוסיה המלוכסנת - יש כזה אחד בכל עיר גדולה באוסטרליה. בערב יצאתי לאחד המועדונים המקומיים, אבל נאלצתי לחזור מוקדם בגלל ההשכמה המוקדמת שצפויה לי מחר.

משום מה לא יצא לי לצלם כמעט באדלייד, למרות שהיא עיר יפה. פשוט לא היו מונומנטים גדולים שגרמו לי לשלוף את המצלמה מהתיק הקטן שלי. או שסתם התעצלתי.

אוסטרליה הדרומית

עם ההגעה לאדלייד נכנסתי למדינה הרביעית שלי באוסטרליה: אוסטרליה הדרומית. מדינה זו הייתה פדרציה בריטית נפרדת כבר בשנת 1836. עם הפיכת אוסטרליה למדינה עצמאית ב-1901, אוסטרליה הדרומית הפכה לאחת מהמדינות המרכיבות אותה. באותה תקופה אוסטרליה הדרומית כללה תחת שיפוטה גם את הטריטוריה הצפונית. השם "הדרומית" טיפה מטעה, כי למעשה קיימות שתי מדינות אחרות באוסטרליה שמתפרשות עוד יותר דרומה: ויקטוריה וטסמניה.

דגל אוסטרליה הדרומית דומה בתבניתו למרבית דגלי אוסטרליה: הסמל המופיע בו הוא עיגול צהוב ובו ציפור בשם חנקן מציץ. דגל זה אומץ בשנת 1904, והחליף דגל בו הופיע איור של אישה, המסמלת את בריטניה, פוגשת יליד אבוריג'יני. 

דגל אוסטרליה הדרומית