אוסטרליה - המיטב

חמשת שיאי הטיול שלי באוסטרליה

כמו שסיכמתי את ניו זילנד בסגנון של "חמשת הגדולים", הנה מגיע גם הסיכום שלי לאוסטרליה. שוב, אין כאן דירוג מ-1 ל-5, אלא האתרים מופיעים לפי הסדר בו הגעתי אליהם במהלך המסע.

1. סידני 

העיר הגדולה באוסטרליה הייתה היעד הראשון והאחרון שלי במדינה המדהימה הזאת. למרות שאני לא נמנה על חובבי הערים הגדולות, נפלתי בקסמה של סידני. אפילו האכסנייה הנוראית הראשונה שלי, ההברזה של אליאן וגניבת הכסף לא קלקלו לי את החוייה. הספקתי לראות כאן את בית האופרה, מגדל סידני, מצעד המארדי גרא, מצעד ANZAC וגם יצאתי לסיור מקסים אל ההרים הכחולים, עם עצירה בגן החיות פדרדייל.

גשר סידני

2. האי פרייז'ר

ללא ספק, כאן טיילתי עם הקבוצה הכי טובה שהייתה לי במסע הזה, והשילוב של הקבוצה ההיא עם אי החול הפסטורלי הזה הביא לאחת מהחוויות הטובות של המסע כולו. האי פרייז'ר ממוקם לחופה המזרחי של אוסטרליה, ובמהלך הטיול בו עברנו בין דיונות חול עצומות, ספינה טרופה, אגמי מים מתוקים ובריכות "שמפניה" של מי-ים. הטיול שולב גם עם לינת שטח, הרבה בירה וכמה דינגו שניסו לגנוב לנו אוכל. 

אגם וובי באי פרייז'ר

3. שמורת קקדו

בפארק הלאומי קקדו טיילתי במשך יומיים עם קבוצה שיצאה מדרווין. פתחנו את הטיול בנסיעה (ארוכה) אל עבר השמורה הענקית, כשבדרך עצרנו לצפות בהאכלת תנינים. טיילנו בין ציורי קיר אבורג'יניים, נופים דרמטיים של שמורת קקדו וארץ ארנהם וכמה תלי טרמיטים. נכון שהזעתי כמו מטורף, אבל זה רק העצים את ההנאה שלי בטבילה בתוך הבילאבונג של המים המתוקים. 

בילאבונג בפארק קקדו

4. המרכז האדום

קשה לתאר כמה המקום הזה הרשים אותי. בערך מאז שידעתי שהוא קיים (סביבות גיל 5-6), רציתי לראות במו עיניי את הסלע הענק שניצב במרכז אוסטרליה. הטיול יצא מאליס ספרינגס ונמשך שלושה ימים: ביום הראשון ביקרתי בקניון המלכים הלוהט, למחרת בסלעי קאטה ג'וטה (האולגאס) ולראשונה באולורו האדום והענק (סלע איירס). ביום האחרון של הטיול במרכז האדום, הקפתי את אולורו בגשם - הליכה של כ-9 קילומטרים, שלעולם לא אשכח.

אולורו

5. אי הקנגורו

אמנם כאן דווקא פחות התחברתי לחברי הקבוצה, אך האי הדרומי הזה בהחלט פיצה על הגורם האנושי. החופים שלו ריקים כמעט מאדם ומאפשרים מפגש קרוב עם אריות ים. מחוץ לבקתה שבה ישנתי בלילה, הסתובבו עשרות קנגורו, שהצדיקו את השם שניתן לאי. הצלחתי לפגוש כאן גם כמה וולבי, פינגווינים וקואלות בטבע וקינחתי בביקור בסלעים בסלעים יוצאי הדופן, וגם בפודינג שוקולד מעולה.

מחוץ לבקתה באי הקנגורו

יום 102: הפארק הלאומי קקדו

03.04.2010

טבילה בבילאבונג

ישנתי טוב בלילה והיתושים לא תקפו אותי ; בבוקר עוד ניסיתי להשלים את הפערים משיעור הדידג'רידו של אמש, אך בלי הצלחה גדולה. יצאתי עם הקבוצה אל אתר הנופש הקרוב להתרעננות קצרה: חלק מהאנשים נכנסו למקלחת בוקר, אבל אני החלטתי שאתקלח באכסנייה שלי בדרווין הערב.

דז הסיע אותנו אל גוּבָּארָה (Gubara) - טרק שאורכו 3 ק"מ בכל כיוון, ובקצהו נמצאות בריכות טבעיות ללא סכנה של תנינים. בריכות המים המתוקים נקראות כאן בִּילָאבּוֹנְג (Billabong) והן נוצרות לאחר ייבוש של נהרות בעונה היבשה, או עקב נהרות ששינו את מסלולם. נכנסנו אל הבריכות הקרירות כדי להרגיע את הגוף מעומס הזיעה והתכשירים דוחי-החרקים - ולא היה כיף מזה. שחיתי אל מפל קטן שהיה בקצהה של אחת מהבריכות ודחפתי את הראש מתחתיו כדי להתרענן.

בילאבונג גובארה

תלי טרמיטים

לא התחברתי כל כך אל הקבוצה כאן, ולכן לא הפריע לי להיפרד מהם בשעת הצהריים: רובם המשיכו לסיור של יום נוסף בפארק הלאומי, בעוד שאני וזוג הבריטים מסינגפור שבנו אל דרווין עם רכב שאורגן לנו. כמובטח בתכנית הטיול, הנהג עצר לנו ליד תלי טרמיטים עצומים בגודלם. הוא הסביר שיש מספר סוגים של תלי טרמיטים: אנחנו ראינו גם את התל ה"קלאסי" המפורסם וגם את התל המגנטי, שנבנה על ידי זן אחר של טרמיטים. התל המגנטי הוא צר יותר לעומת הקלאסי ונבנה לאורך ציר של צפון-דרום.

הנהג הסביר לנו שזה נחשב כבוד גדול אם טרמיטים בחרו בחצר האחורית שלך כמקום לבנות את התל שלהם ; ואכן, חצרות פרטיות רבות באיזורים שמחוץ לדרווין כוללות תל טרמיטים מרשים.

תל "קלאסי" בחצר פרטית

תל מגנטי

קיבלנו גם הסבר על הטרמיטים והדידג'רידו: אסור להתבלבל בין הדידג' המזויפים שמוכרים בחנויות המזכרות הזולות לבין דידג' אמיתי, שנמכר לרוב בחנויות מיוחדות לכך (והוא הרבה יותר יקר). דידג' אמיתי נוצר מענף שחלקו הפנימי נאכל על ידי טרמיטים. אבוריג'ינים אוספים את הענף ומעטרים אותו בציורי זמן-החלום שלהם. דידג' מזויף נוצר במפעל באמצעות קדיחת חור בתוך גזע עץ וצביעה זולה. אפשר להבחין ביניהם באמצעות מישוש חלקו הפנימי של הדידג': זה המקורי יהיה מחוספס עקב כרסום הטרמיטים, ואילו זה המזויף יהיה חלק בגלל הקידוח התעשייתי. אם קונים דידג' מקורי, שמחירו מגיע למאות דולרים אוסטרליים, כדאי לדרוש תעודה המוכיחה כי מדובר בכלי מקורי. תעודה זו כוללת גם את שמו של האמן המקומי שעיטר את הדידג'רידו.

בחזרה לדרווין

שבנו לדרווין יחסית מוקדם, וכך נשאר לי זמן מספיק לסידורים ולמקלחת. קבעתי לי שאטל לנמל התעופה לטיסה של מחר והספקתי קצת לגלוש באינטרנט.

בערב יצאתי קצת לבלות במרכז העיר, אבל חזרתי יחסית מוקדם אל החדרים הממוזגים של האכסניה. למרות הלחות האיומה, נהנתי מאד בארבעת הימים הראשונים שלי בטריטוריה הצפונית. אני נרגש לקראת הימים הקרובים: ביקור באליס ספרינגס וסלע אולורו היו חלומות שלי מאז שהייתי ילד קטן, ומחר אני שם!

יום 101: הפארק הלאומי קקדו

02.04.2010

טיול יוֹמוּלֶדֶת

לא הייתי צריך להתעורר בבוקר - כי לא ישנתי בכלל הלילה. ארזתי את תיק הגב שלי, הפקדתי את התרמיל באכסניה ויצאתי לנקודת האיסוף לטיול של יומיים לפארק הלאומי קַקַדוּ (Kakadu) עם חברת Kakadu Dreams. עוד לפני הנסיעה, סבין הגיעה לברך אותי במזל טוב בשמה ובשם ליה. זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אחת מהן.

איתי בקבוצה היו שני אירים, זוג בריטי שגר בסינגפור, עוד בריטי, וולשי, אמריקאי וניו-זילנדי - ואיכשהו הצלחתי להיות הכי צעיר בקבוצה. המדריך והנהג שלנו ליומיים האלה היה דֵז, והוא התחיל בנסיעה ארוכה אל עבר הפארק הלאומי. תפסתי את המקום ליד דז והשתדלתי לישון עד כמה שיכולתי: לא רציתי להיות מת מעייפות במהלך היום.

האכלת תנינים

אחרי נסיעה של מספר שעות הגענו אל התחנה הראשונה בסיור: האכלת תנינים בנהר אַדֶלֵייד (Adelaide). הנהר לא נמצא בתחומי הפארק הלאומי עצמו, אבל הוא מהווה תחנת עצירה טובה בזכות תניני המים המתוקים והמים המלוחים שחיים בו. עוד לפני האטרקציה המרכזית של השייט בנהר, הספקתי להצטלם עם נחש. לא יודע למה עשיתי את זה או מאיפה הגיע האומץ, אבל יש תיעוד לכך שהחזקתי נחש.

עם הנחש

אחרי חווית הנחש העלו את הקבוצה על אניה קטנה, עם עשרות תיירים נוספים - כדי שנוכל לצפות בהאכלת התנינים. ראיתי את התנינים קופצים מספר פעמים מחוץ למים כדי לתפוס את חתיכות הבשר שהוצעו להם. מאותה האניה הדגימו לנו גם האכלה של עופות דורסים שחיים באיזור. 

האכלת תנינים בנהר אדלייד

אוּבִּיר

אחרי הפסקת צהריים נכנסנו אל תוך הפארק הלאומי העצום ; הוא בערך בגדולה של ישראל כולה. דז לקח את הקבוצה לאתר מפורסם בשם אוּבִּיר (Ubirr) בו יש ציורים אבוריג'יניים על הסלעים. חלק מציורי-הסלע הללו הם בני אלפי שנים. התחלנו את הסיור בציורי-הסלע, ומהם עלינו לתצפית מרהיבה על הנוף הפראי של פארק קקדו ושל השטח האבוריג'יני הסמוך אליו - ארץ אַרְנְהֶם (Arnhem).

ציורי סלע באוביר

נופי הפארק הלאומי קקדו עם ארץ ארנהם ברקע

הקנגורו שקפץ לצלחת

בדרך אל נקודת הקמפינג עצרנו בעוד מספר תצפיות, ובסוף היום כבר הזעתי באופן שאני ממש לא רגיל אליו. הרגשתי כבר דביק לגמרי משילוב של עודף זיעה, דאורדורנט ודוחה חרקים. כשהגענו למרכז המבקרים נכנסתי מהר למקלחת כדי לנקות את הגוף מכל הלכלוך של היום. זה לא ממש עזר, כי הלחות הגבוהה בפארק הלאומי גרמה לי להזיע מחדש מיד עם יציאתי מהמקלחת - והייתי צריך למרוח על עצמי שכבה חדשה של דוחה יתושים.

לא ישנו במרכז המבקרים, אלא באוהל הנמצא 5 דקות נסיעה ממנו. אמנם היה כיסוי של רשת מכל צידי האוהל, אבל זה עדיין לא מנע כניסה של יתושים. דז בישל את ארוחת הערב, שכללה בין היתר בשר קנגורו. מאז שהגעתי לאוסטרליה רציתי לטעום קנגורו, והנה סוף סוף הייתה לי הזדמנות. הבשר עצמו היה די קשה ולא מי-יודע-מה-מלהיב ; או שדז פשוט לא ידע להכין אותו כמו שצריך.

על שיעור הנגינה בדידג'רידו ויתרתי. הייתי מותש מלילה קודם ללא שינה, ונפלתי בקלות לשנת לילה עמוקה באוהל.

מנת היום: קנגורו!